בב"ק פ"ב ב', דין המשנה: אין מגדלין חזירים בכׇל מקום. הגמ' מסבירה: תנו רבנן כשצרו בית חשמונאי זה על זה, היה הורקנוס מבפנים ואריסטובלוס מבחוץ. ובכׇל יום היו משלשלים להם בקופה דינרין, והיו מעלים להם תמידים. היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחׇכמת יוונית, אמר להם: כׇל זמן שעוסקין בעבודה – אין נמסרים בידכם. למחר שילשלו דינרין בקופה, והעלו להם חזיר. כיון שהגיע לחצי החומה, נעץ צפׇרניו בחומה, ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. באותה שעה אמרו: ארור האיש שיגדל חזירים, וארור האדם שילמד את בנו חׇכמת יוונית.
המהרש"א כותב ע"ז וז"ל: כשצרו בית חשמונאי כו' העלו להם חזיר עיין בחידושי אגדות דסוף מס' סוטה:
ובחדא"ג בסוטה המהרש"א כתב וז"ל: כשצרו מלכי בית חשמונאי כו'. כל המאמר מפורש סוף פרק מרובה:
והתקשתי מדוע המהרש"א בב"ק מפנה אותי לסוטה ושם סה"כ מחזיר אותי לבב"ק??
המהרש"א כותב ע"ז וז"ל: כשצרו בית חשמונאי כו' העלו להם חזיר עיין בחידושי אגדות דסוף מס' סוטה:
ובחדא"ג בסוטה המהרש"א כתב וז"ל: כשצרו מלכי בית חשמונאי כו'. כל המאמר מפורש סוף פרק מרובה:
והתקשתי מדוע המהרש"א בב"ק מפנה אותי לסוטה ושם סה"כ מחזיר אותי לבב"ק??