הרס"ג בספרו (ספר הנבחר באמונות ודעות - מאמר שישי פרק ג) יש לו שיטה אחרת בכל הנושא (שלא כדעת המקובלים)
[השיטה השביעית: הנפש נבראה]
והואיל וכבר הקדמתי דברים אלו, צריך אני לומר את השיטה השביעית.
ואומר, המתברר בעניין הנפש שהיא ברואה, כפי שהקדמתי שכל הדברים מחודשים, ושבטל הוא שיהא דבר קדמון46 זולת הבורא, לפי שאמר ה':
ויצר רוח אדם בקרבו47,
ואין ה' בוראה אלא עם שלמות צורת האדם, שנאמר 'בקרבו'48. כמו שלא חדלו האבות להישבע
חי ה' אשר עשה לנו את הנפש הזאת49.
[תכונות הנפש]
וכל עצמה עצם בהיר כבהירות הגלגלים, והיא מקבלת את האור כמו שמקבל הגלגל, ותהיה מאירה יותר במה50 שיהיה בו עצמה עדין יותר מן הגלגל,51 ולפיכך נעשה הגיונית52.
ואני הגעתי לכך על ידי שני היסודות הגדולים:
תחילתן המושכל, והוא מה שראיתי מהשפעת חכמתה והנהגתה לצורכי53 הגוף, וראיתי שהגוף ערום מכל זה בזמן פרידתה ממנו. ואלו הייתה כמו החלקים שבעולם השפל, לא הייתה עושה מאומה מן הפעולות הנכבדות הללו. ואלו הייתה מן החלקים הגלגליים, לא היה54 לה ההגיון, כמו שאין לשום גלגל55. נמצא שהיא עצם עדין בהיר וזך ומופשט יותר מעצם הגלגלים.
והשני ממה שאמר הכתוב, שהנפשות הזכות56 יזהירו כזוהר [ר] הגלגלים מן הכוכבים. והוא אומרו:
והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע57.
והנפשות הרעות לא יזהירו, אלא הם למטה ממצב הגלגלים הפשוטים, כאומרו:
הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו, אף כי נתעב ונאלח איש שותה כמים עולה58.
אז ידעתי כי הכתובים לא דימו את זאת לגלגלים המזהירים, ואת זאת למטה מן הגלגלים הפשוטים, אלא מפני שהיא דומה לעצם הזה59. ושני הדמויים הללו מחזקים מה שאמר החכם העולה היא למעלה - היורדת היא למטה.
ואומר עוד על דרך הדיוק, כי מה שאמר החכם בסוף ספרו:
והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה60.
קביעה ואישור, המוכיח על נכונות הפירוש אשר פירשתי בו ומי יודע.
ואם יתעקש עיקש שהחכם אמרו דרך ספק, הרי בדבריו אלה כבר חזר החכם מספקו הראשון לדבר ברור בסוף, ואמר 'והרוח תשוב אל האלהים', ודבריו ברוח האדם בסוף הפרשה:
ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט61.
[הנפש חכמה]
כן נתברר לי כי הנפש הזו חכמה בעצמה62 מכמה פנים:
האחד לפי שלא יתכן שתלמד את החכמה מן הגוף, לפי שאין זה מטבעו.
ועוד לפי שנתברר שהסומא יש שהוא רואה בחלומו שכאילו הוא רואה. וכיון שאינו משיג את זאת מצד גופו, הרי ודאי הוא משיגו מצד נפשו.
וגם בזה טעה מי שחשבה התקשרות החושים והשתרגותן ומגען63, שהרי היא נותנת כלי החוש, והיאך יתנו לה הם64 את עצמותה?! אלא שאומר דבר זה סרס את העניינים, והפך את האמתויות65. [רא]
[שלושת כוחות הנפש ושמותיהם]
כן נתברר לי שאינה פועלת אלא על ידי הגוף, לפי שפעולת כל נברא זקוקה לכלים מסוימים. וכאשר מתחברת הנפש66 נראה לה שלושה כוחות:
כוח ההבחנה,
וכוח התיאום,
וכוח הכעס67,
ולפיכך קראתה לשוננו בשלושה שמות נפש ורוח ונשמה.
והנה רמזה בשם נפש לכך שיש לה כוח מתאווה, כאומרו:
כי תאווה נפשך68,
ונפשו מאכל תאווה69.
ורמזה בשם רוח לכך שיש לה כוח רוגז וכועס, כאומרו:
אל תבהל ברוחך לכעוס70,
כל רוחו יוציא כסיל71.
ורמזה בשם נשמה לכך שיש לה כוח חכמה, כאומרו:
ונשמת שדי תבינם72
ונשמת מי יצאה ממך73.
ובכוחות הללו טעה מי שעשאה שני חלקים, אחד מהם בלב והשני בשאר הגוף, אלא השלושה לנפש לבדה74.
וסיפחה הלשון לכך שני שמות אחרים, והם חיה ויחידה75.
מה שקראתה חיה מפני שהיא מתקיימת במה שמקיימה בוראה, אבל יחידה מפני שאין דומה לה בכל הברואים, לא בשמים ולא בארץ76.
[מקום משכן הנפש - בלב]
ונתברר לי עוד כי משכנה באדם הוא בלב. וכפי שהדבר ברור כי השרירים אשר הם מעניקים לגוף את התחושה והתנועה, כולם מוצאם מן הלב, ואף על פי שאני מוצא את המיתרים הגדולים אין מוצאם מן הלב אלא התפשטותם מן המוח, הרי יודע אני שאין אותם המיתרים שייכים לנפש, ואינם אלא מיתרי הגוף וניביו77, ולפיכך משווה78 [רב] הכתוב תמיד הלב והנפש, באומרו:
בכל לבבך ובכל נפשך79,
בכל לבבכם ובכל נפשכם80,
ודומיהן.
הערות:
46. "אזלי" קדמון אשר אין ראשית לראשיתו. ותרגמתי בכל מקום "קדמון" כי לא ידועה לי המלה המבטאה את המונח הערבי בדיוק.
47. זכריה יב א. רבנו לומד אמנם מפסוק זה, אע"פ שהיה אפשר לדחות ראיה זו לשיטתו של רבנו, שמילת יוצר נאמרת גם על אסיפה וכינוס, הראה פירושי רס"ג לתורה מהדורתי בראשית ב יט ובהע' 18. אף כאן אפשר למתעקש לומר כונסה בקרבו.
48. ראה גם לעיל בתחילת מאמר זה. ודברי רבנו אמורים נגד שיטת אפלטון כפי שהזכיר בשמו אבי נצר בסוף מאמרו "עיון אלמסאיל".
49. ירמיה לח טז. ולשמושי המונח "נפש" בתורתו של רבנו ראה במלון הנספח לתהלים מהדורתי עמ' שלג.
50. בכל הנוסחאות "כמא" כמו. וצ"ל "במא" ובהתאם לכך תרגמתי.
51. כלומר שהזכיות והשגת המושכלות מזככים ומבהירים אותה, עד שמתעדנת יותר מן הגלגלים.
52. כדי שתוכל לקבל ולקלוט את ההארה והנוגה הנשפעים עליה מן המושכלות.
53. "מן לדן אלג'סם" "אללדנה" בערבית "אלחאג'ה" וכפי שתרגמתי, וכך העניין מחייב. וברי"ת "מבלתי הגוף" ולא הבין לדעתי.
54. ברי"ת הושמט כאן קטע מחמת טעות דילוג בין תיבות דומות.
55. ורבנו לשיטתו שאין הגלגלים משכילים מאומה, ומה שנאמר השמים מספרים (תהלים יט) אינה אלא הוכחה וראיה למשכיל ולחוקר. וראה פירושו שם מהדורתי. ודלא כהרמב"ם במו"נ ח"ב פרק ה, שם חלק על שיטת רבנו בזה.
56. אפשר לתרגם: הטהורות, הזכאיות.
57. דגיאל יב ג.
58. איוב טו טו-טז. ובתרגומו שם פירש ושמים - אנשי השמים. כלומר המלאכים, וראה פירושי רס"ג לתורה מהדורתי דברים לב א, והע' 1. ותהלים צו יא מהדורתי ובהערה שם. ולא כפי שפירש כאן.
59. לעצם הגלגלים.
60. קהלת יב ז.
61. קהלת יא ט.
62. מצד מהותה וללא סיוע הגוף ושתופו.
63. כדלעיל עמ' קצד ד"ה ואומר תחלה.
64. החושים.
65. עשה את העלה עלול ואת הסבה מסובב.
66. בגוף.
67. וכן כתב רבנו בפירושו לאיוב א: ודע, יעזרך ה', כי לנפש שלושה כוחות, התבונה, והכעס, והתאווה. כוח התבונה בו יבחין האדם הנכון מן הטעות, והאמת מן השווא. וכוח הכעס בו מתעורר החי לאומץ והעוז והנקמה והשגת דברים גדולים. ובכוח התאווה מתאווה החי למזון ולתשמיש וליתר הצרכים.
68. דברים יב כ.
69. איוב לג כ.
70. קהלת ז ט.
71. משלי כט יא.
72. איוב לב ח. ושם תרגם "אמר אללה" דבר ה', פקודת ה'.
73. שם כו ד. ושם תרגם: וחכמת שום אדם לא יצאה מאתך.
74. לפי ב, לנפש אחת.
75. בראשית רבה פרשה יד יא: חמשה שמות נקראו לה, נפש רוח. נשמה יחידה חיה.
76. תרגום מלולי: לא בשמימיים ולא בארציים. ואפשר לתרגם: לא בעליונים ולא בתחתונים.
77. גם מכאן תשובה לאותם החכמים בימינו, הטוענים שכאשר משתתקים פעולות שרירי מוח האדם נחשב כמת ומותר לרוצחו ולבתרו, אף שעדיין לבו פועם ופועל. והנה לדעת רבנו אין לתנועה המשתלחת מן המוח שום קשר עם נרנח"י של אדם, וחי הוא לכל דבר.
78. "יקרן" מזכירם מקבילים, תואמים.
79. דברים ו ה.
80. שם יא ג.
[השיטה השביעית: הנפש נבראה]
והואיל וכבר הקדמתי דברים אלו, צריך אני לומר את השיטה השביעית.
ואומר, המתברר בעניין הנפש שהיא ברואה, כפי שהקדמתי שכל הדברים מחודשים, ושבטל הוא שיהא דבר קדמון46 זולת הבורא, לפי שאמר ה':
ויצר רוח אדם בקרבו47,
ואין ה' בוראה אלא עם שלמות צורת האדם, שנאמר 'בקרבו'48. כמו שלא חדלו האבות להישבע
חי ה' אשר עשה לנו את הנפש הזאת49.
[תכונות הנפש]
וכל עצמה עצם בהיר כבהירות הגלגלים, והיא מקבלת את האור כמו שמקבל הגלגל, ותהיה מאירה יותר במה50 שיהיה בו עצמה עדין יותר מן הגלגל,51 ולפיכך נעשה הגיונית52.
ואני הגעתי לכך על ידי שני היסודות הגדולים:
תחילתן המושכל, והוא מה שראיתי מהשפעת חכמתה והנהגתה לצורכי53 הגוף, וראיתי שהגוף ערום מכל זה בזמן פרידתה ממנו. ואלו הייתה כמו החלקים שבעולם השפל, לא הייתה עושה מאומה מן הפעולות הנכבדות הללו. ואלו הייתה מן החלקים הגלגליים, לא היה54 לה ההגיון, כמו שאין לשום גלגל55. נמצא שהיא עצם עדין בהיר וזך ומופשט יותר מעצם הגלגלים.
והשני ממה שאמר הכתוב, שהנפשות הזכות56 יזהירו כזוהר [ר] הגלגלים מן הכוכבים. והוא אומרו:
והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע57.
והנפשות הרעות לא יזהירו, אלא הם למטה ממצב הגלגלים הפשוטים, כאומרו:
הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו, אף כי נתעב ונאלח איש שותה כמים עולה58.
אז ידעתי כי הכתובים לא דימו את זאת לגלגלים המזהירים, ואת זאת למטה מן הגלגלים הפשוטים, אלא מפני שהיא דומה לעצם הזה59. ושני הדמויים הללו מחזקים מה שאמר החכם העולה היא למעלה - היורדת היא למטה.
ואומר עוד על דרך הדיוק, כי מה שאמר החכם בסוף ספרו:
והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה60.
קביעה ואישור, המוכיח על נכונות הפירוש אשר פירשתי בו ומי יודע.
ואם יתעקש עיקש שהחכם אמרו דרך ספק, הרי בדבריו אלה כבר חזר החכם מספקו הראשון לדבר ברור בסוף, ואמר 'והרוח תשוב אל האלהים', ודבריו ברוח האדם בסוף הפרשה:
ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט61.
[הנפש חכמה]
כן נתברר לי כי הנפש הזו חכמה בעצמה62 מכמה פנים:
האחד לפי שלא יתכן שתלמד את החכמה מן הגוף, לפי שאין זה מטבעו.
ועוד לפי שנתברר שהסומא יש שהוא רואה בחלומו שכאילו הוא רואה. וכיון שאינו משיג את זאת מצד גופו, הרי ודאי הוא משיגו מצד נפשו.
וגם בזה טעה מי שחשבה התקשרות החושים והשתרגותן ומגען63, שהרי היא נותנת כלי החוש, והיאך יתנו לה הם64 את עצמותה?! אלא שאומר דבר זה סרס את העניינים, והפך את האמתויות65. [רא]
[שלושת כוחות הנפש ושמותיהם]
כן נתברר לי שאינה פועלת אלא על ידי הגוף, לפי שפעולת כל נברא זקוקה לכלים מסוימים. וכאשר מתחברת הנפש66 נראה לה שלושה כוחות:
כוח ההבחנה,
וכוח התיאום,
וכוח הכעס67,
ולפיכך קראתה לשוננו בשלושה שמות נפש ורוח ונשמה.
והנה רמזה בשם נפש לכך שיש לה כוח מתאווה, כאומרו:
כי תאווה נפשך68,
ונפשו מאכל תאווה69.
ורמזה בשם רוח לכך שיש לה כוח רוגז וכועס, כאומרו:
אל תבהל ברוחך לכעוס70,
כל רוחו יוציא כסיל71.
ורמזה בשם נשמה לכך שיש לה כוח חכמה, כאומרו:
ונשמת שדי תבינם72
ונשמת מי יצאה ממך73.
ובכוחות הללו טעה מי שעשאה שני חלקים, אחד מהם בלב והשני בשאר הגוף, אלא השלושה לנפש לבדה74.
וסיפחה הלשון לכך שני שמות אחרים, והם חיה ויחידה75.
מה שקראתה חיה מפני שהיא מתקיימת במה שמקיימה בוראה, אבל יחידה מפני שאין דומה לה בכל הברואים, לא בשמים ולא בארץ76.
[מקום משכן הנפש - בלב]
ונתברר לי עוד כי משכנה באדם הוא בלב. וכפי שהדבר ברור כי השרירים אשר הם מעניקים לגוף את התחושה והתנועה, כולם מוצאם מן הלב, ואף על פי שאני מוצא את המיתרים הגדולים אין מוצאם מן הלב אלא התפשטותם מן המוח, הרי יודע אני שאין אותם המיתרים שייכים לנפש, ואינם אלא מיתרי הגוף וניביו77, ולפיכך משווה78 [רב] הכתוב תמיד הלב והנפש, באומרו:
בכל לבבך ובכל נפשך79,
בכל לבבכם ובכל נפשכם80,
ודומיהן.
הערות:
46. "אזלי" קדמון אשר אין ראשית לראשיתו. ותרגמתי בכל מקום "קדמון" כי לא ידועה לי המלה המבטאה את המונח הערבי בדיוק.
47. זכריה יב א. רבנו לומד אמנם מפסוק זה, אע"פ שהיה אפשר לדחות ראיה זו לשיטתו של רבנו, שמילת יוצר נאמרת גם על אסיפה וכינוס, הראה פירושי רס"ג לתורה מהדורתי בראשית ב יט ובהע' 18. אף כאן אפשר למתעקש לומר כונסה בקרבו.
48. ראה גם לעיל בתחילת מאמר זה. ודברי רבנו אמורים נגד שיטת אפלטון כפי שהזכיר בשמו אבי נצר בסוף מאמרו "עיון אלמסאיל".
49. ירמיה לח טז. ולשמושי המונח "נפש" בתורתו של רבנו ראה במלון הנספח לתהלים מהדורתי עמ' שלג.
50. בכל הנוסחאות "כמא" כמו. וצ"ל "במא" ובהתאם לכך תרגמתי.
51. כלומר שהזכיות והשגת המושכלות מזככים ומבהירים אותה, עד שמתעדנת יותר מן הגלגלים.
52. כדי שתוכל לקבל ולקלוט את ההארה והנוגה הנשפעים עליה מן המושכלות.
53. "מן לדן אלג'סם" "אללדנה" בערבית "אלחאג'ה" וכפי שתרגמתי, וכך העניין מחייב. וברי"ת "מבלתי הגוף" ולא הבין לדעתי.
54. ברי"ת הושמט כאן קטע מחמת טעות דילוג בין תיבות דומות.
55. ורבנו לשיטתו שאין הגלגלים משכילים מאומה, ומה שנאמר השמים מספרים (תהלים יט) אינה אלא הוכחה וראיה למשכיל ולחוקר. וראה פירושו שם מהדורתי. ודלא כהרמב"ם במו"נ ח"ב פרק ה, שם חלק על שיטת רבנו בזה.
56. אפשר לתרגם: הטהורות, הזכאיות.
57. דגיאל יב ג.
58. איוב טו טו-טז. ובתרגומו שם פירש ושמים - אנשי השמים. כלומר המלאכים, וראה פירושי רס"ג לתורה מהדורתי דברים לב א, והע' 1. ותהלים צו יא מהדורתי ובהערה שם. ולא כפי שפירש כאן.
59. לעצם הגלגלים.
60. קהלת יב ז.
61. קהלת יא ט.
62. מצד מהותה וללא סיוע הגוף ושתופו.
63. כדלעיל עמ' קצד ד"ה ואומר תחלה.
64. החושים.
65. עשה את העלה עלול ואת הסבה מסובב.
66. בגוף.
67. וכן כתב רבנו בפירושו לאיוב א: ודע, יעזרך ה', כי לנפש שלושה כוחות, התבונה, והכעס, והתאווה. כוח התבונה בו יבחין האדם הנכון מן הטעות, והאמת מן השווא. וכוח הכעס בו מתעורר החי לאומץ והעוז והנקמה והשגת דברים גדולים. ובכוח התאווה מתאווה החי למזון ולתשמיש וליתר הצרכים.
68. דברים יב כ.
69. איוב לג כ.
70. קהלת ז ט.
71. משלי כט יא.
72. איוב לב ח. ושם תרגם "אמר אללה" דבר ה', פקודת ה'.
73. שם כו ד. ושם תרגם: וחכמת שום אדם לא יצאה מאתך.
74. לפי ב, לנפש אחת.
75. בראשית רבה פרשה יד יא: חמשה שמות נקראו לה, נפש רוח. נשמה יחידה חיה.
76. תרגום מלולי: לא בשמימיים ולא בארציים. ואפשר לתרגם: לא בעליונים ולא בתחתונים.
77. גם מכאן תשובה לאותם החכמים בימינו, הטוענים שכאשר משתתקים פעולות שרירי מוח האדם נחשב כמת ומותר לרוצחו ולבתרו, אף שעדיין לבו פועם ופועל. והנה לדעת רבנו אין לתנועה המשתלחת מן המוח שום קשר עם נרנח"י של אדם, וחי הוא לכל דבר.
78. "יקרן" מזכירם מקבילים, תואמים.
79. דברים ו ה.
80. שם יא ג.
- הודעות
- 628
- תודות
- 2,375
- נקודות
- 315
בכללות זה בכל נשמה ולא רק בנשמות הצדיקים, אלא שהצדיקים משיגים אותם.
זה כעין כמה מדרגות בנשמה?
- הודעות
- 628
- תודות
- 2,375
- נקודות
- 315
לכל איש ישראל יש ה' בחינות אלו, ואכן גם הנשמה כלולה מה' בחינות אלו.
וכן הוא פשט לשון המדרש שציינתי לעיל.
- הודעות
- 628
- תודות
- 2,375
- נקודות
- 315
לכאו' יש לציין פתרון.
אז למה אומרים שחיה ויחידה זה בחי' צדיקים?
- הודעות
- 1,896
- תודות
- 5,453
- נקודות
- 355
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,706
- תודות
- 16,757
- נקודות
- 655
מקור נוסף, מפיוטי מוסף של יום הכפורים
וְאָבִיתָ תְהִלָּה
מִבָּשָׂר וָדָם / מֵהֶבֶל וָתֹהוּ
מֵחָצִיר יָבֵשׁ / מִצֵּל עוֹבֵר / וּמִצִּיץ נוֹבֵל
מִמַּשְׁלִימֵי נֶפֶשׁ / מִמַּפְרִיחֵי רוּחַ / וּמִמְּעוֹפְפֵי חַיָּה
וּמֵחֲנִיטֵי נְשָׁמָה / וּמוֹצִיאֵי יְחִידָה
וְנִשְׁמָעִים בַּדִין / וּמֵתִים בַּמִּשְׁפָּט / וְחַיִּים בְּרַחֲמִים
וְנוֹתְנִים לְךָ פְּאֵר חֵי הָעוֹלָמִים
וְתִפְאַרְתְּךָ עֲלֵיהֶם
וְאָבִיתָ תְהִלָּה
מִבָּשָׂר וָדָם / מֵהֶבֶל וָתֹהוּ
מֵחָצִיר יָבֵשׁ / מִצֵּל עוֹבֵר / וּמִצִּיץ נוֹבֵל
מִמַּשְׁלִימֵי נֶפֶשׁ / מִמַּפְרִיחֵי רוּחַ / וּמִמְּעוֹפְפֵי חַיָּה
וּמֵחֲנִיטֵי נְשָׁמָה / וּמוֹצִיאֵי יְחִידָה
וְנִשְׁמָעִים בַּדִין / וּמֵתִים בַּמִּשְׁפָּט / וְחַיִּים בְּרַחֲמִים
וְנוֹתְנִים לְךָ פְּאֵר חֵי הָעוֹלָמִים
וְתִפְאַרְתְּךָ עֲלֵיהֶם
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אב חי
- אבי אב
- אבקש
- אברך
- אברך קלאסי
- אברם דב
- אגור
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אודי הררי
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אור יהל
- אורח
- אורי
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- איד
- איישר חילי
- אילת השחר
- איש
- איש אמת
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי13
- אל'יהו
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמתע חסיד
- אני יודע
- אנשיל
- ארז בלבנון
- ארנפלד
- בדליג
- בחור חשוב
- בינה לעתים
- בית תפילה
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן שמן
- בן תורה
- בניהו
- בנימין לוריא
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גברא זוטרא
- גימפלוביץ
- גלגולים
- גרינפלד
- דבר ה'
- דבר חפץ
- דברי התלמיד
- דוד או
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דור דור
- דור ודור
- דיסקיט
- האיש השרוי בשמחה
- הבנש"ק
- הגיגי קודש
- הגראי"ש
- הולפסונער
- החושב
- החפץ חיים
- היגיון התורה
- הכרמי
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- הלכתא למשיחא
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הפורט התשיעי
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- הרב קותי
- הרב שלמה מבית שמש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ונחנו מה
- זוזיא
- חד צורבא
- חוקר תורני
- חיים ארוכים
- חיינו
- חיל
- חם ליבי
- חנני
- חסידישער כולל יונגערמאן
- חפץ לזכות אחרים
- חריף ובקי
- י הירשזאהן
- יאיר החושב
- יגיעת התורה
- יהודי וזהו
- יהודי ח
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יוסף ברנדויין
- יושב אהל
- יושב ודורש
- ימה של תורה
- יעקב 5
- יעקב הסופר
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יצחקוש
- יש קונה עולמו
- יש תקוה
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל גליק
- ישראל לייב
- ישראל מאיר מליק
- יששכר חמור גרם
- יתרון האור
- כלפי לייא
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- לי נראה
- ליבי בתורתך
- למה זה תשאל לשמי?
- מבקש האמת
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מושב טוב
- מחזה אברהם
- מילין יקירין
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממגד שמים
- ממוני גבך
- מנורה בדרום
- מרדכי זנגר
- משה אמת ותורתו אמת
- משה נ
- משה פיק
- משה6
- נאמן האוצר
- נהנה מקושיא טובה
- נובהרדוקר
- נוח לבריות
- נחום
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נריה
- נתנאל לב
- סנה בוער
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עורך תורני
- עושה פלא
- עמך
- ענף מעצי היער
- פותח שערים
- פפא
- פרידנזון
- צדק ומשפט
- צפנת פענח
- צריך ביאור
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קרית מלך
- ר' חיים
- ראובן גוטליב
- ראם
- רב בת״ת
- רב פאל
- רבי דוד
- רימון
- רפאל ממודיעין
- רפאלי
- רפי סמוטני
- ש.ב.ה.
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שיל"ת
- שלמה ו.
- שלמה וינר
- שמואל יעקובזון
- שמואל51
- שמחנו
- שמעון ן' יוסף
- שעיה מעשרות
- תורת הישיבה
- תלמיד אחד
- תתאה גבר
