חיי שרה מה חשוב 'חסד של אמת' ? (2 צופים)

[התורה]

בפרשתן (כ"ד, מ"ט): "ועתה אם ישכם עושים חסד ואמת", רש"י (להלן בפרשת ויחי) פירש, ש'חסד של אמת' הוא כגון חסד שעושים עם המתים, והוא משום שאינו מצפה לתשלום גמול. וצ"ב, מדוע נקרא כאן 'חסד ואמת' [שהיינו כנ"ל], הא קבלו על זה גמול שנתן לה כלי וכלי זהב ולהם נתן מגדנות, ויל"ע.

 

[שטייגניסט]

שאלה חזקה
חשבתי ליישב
ואח"כ מצאתיו בבעל תרומת הדשן בבאורי מהרא"י עה"ת
וז"ל
י"ל דהכא רצה לומר חסד של אמת, כלומר שלא על מנת לקבל הנאה אלא בחנם. כי אליעזר היה דואג שיבקשו ממנו ממון כדי להזדווג לאברהם, אמר להם אם ישכם עושים חסד של אמת כלומר בחנם הגידו לי

 

[התורה]

שאלה חזקה
חשבתי ליישב
ואח"כ מצאתיו בבעל תרומת הדשן בבאורי מהרא"י עה"ת
וז"ל
י"ל דהכא רצה לומר חסד של אמת, כלומר שלא על מנת לקבל הנאה אלא בחנם. כי אליעזר היה דואג שיבקשו ממנו ממון כדי להזדווג לאברהם, אמר להם אם ישכם עושים חסד של אמת כלומר בחנם הגידו לי

לחץ כדי לכווץ...

נפלא, ת"ח מופלג,
ויל"ע אי יאות למיקרי ליה הכי על אף שכבר קיבלו קודם לכן כל המתנות ?

 

[שטייגניסט]

נפלא, ת"ח מופלג,
ויל"ע אי יאות למיקרי ליה הכי על אף שכבר קיבלו קודם לכן כל המתנות ?

לחץ כדי לכווץ...

זה בדיוק מה שאליעזר אומר להם
עשו לשמה וכמו חסד למתים, ולא משום הממונות שקבלתם או תקבלו לכאו' לפי"ז היו בדרגות גבוהות ביותר

 

[הצעיר שבחבורה]

ויל"ע אי יאות למיקרי ליה הכי על אף שכבר קיבלו קודם לכן כל המתנות ?

לחץ כדי לכווץ...

ראה במזרחי על רש"י הנ"ל מה שכתב
רבי אליהו מזרחי בראשית פרשת ויחי פרק מז פסוק כט

[חסד ואמת] חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת. בבראשית רבה (בראשית רבה צו, ה). ואינו רוצה לומר שאין חסד של אמת אלא החסד שעושין עם המתים, שהרי אליעזר אמר ללבן ובתואל (כד, מט): "ועתה אם ישכם עושים חסד ואמת את אדני" והיה קיים. וכן המרגלים אמרו לרחב (יהושע ב, יד): "והיה בתת ה' לנו את הארץ ועשינו עמך חסד ואמת". אלא הכי פירושא, החסד שעושים עם המתים שאינו מצפה לתשלום גמול נקרא חסד של אמת, ולפיכך כל מקום שאינו מצפה לתשלום גמול נקרא חסד של אמת. ובהיות שלבן ובתואל לא היו מצפין מאברהם שום תשלום גמול לרוב המרחק שביניהם, עד שאמר לבן ליעקב בלכתו אל ארץ מגורי אביו (לא, מט): "יצף ה' ביני וביניך כי נסתר איש מרעהו" אמר להם אליעזר: "ועתה אם ישכם עושים חסד ואמת את אדני". וכן מה שאמרו המרגלים לרחב: "ועשינו עמך חסד ואמת" הוא מפני שהחסד ההוא לא יהיה אלא אחר כבוש הארץ, כדכתיב: "והיה בתת ה' לנו את הארץ ועשינו עמך חסד ואמת" ואחר כבוש הארץ שוב אינם מצפים ממנה תשלום גמול. ואף על פי שבעת שנדרו לה לעשות עמה חסד ואמת עשתה להם חסד "ותטמנם בפשתי העץ" (יהושע ב, ו), מכל מקום בעת עשותם לה החסד לאחר כבוש הארץ אינם מצפים ממנה תשלום גמול. ולכן מפני שהחסד שעשתה היא להם "ותטמנם בפשתי העץ" לא היה אלא לתשלום גמול כדי שיעשו לה גם הם תשלום גמול, אמרה להם (יהושע ב, יב): "כי עשיתי עמכם חסד", ולא אמרה חסד ואמת, וגם אמרה להם שישבעו לה שיעשו עמה חסד ולא חסד ואמת, מפני שלא בקשה זה אלא לתשלום גמול שעשתה היא להם. ומעתה תו ליכא לאקשויי ממה ששלם יעקב ליוסף על אודות שנשבע לו להוליכו לקוברו בארץ ואמר לו (מח, כב): "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך" ופירש רש"י "אתה טורח להתעסק בקבורתי גם אני הנה נתתי לך נחלה שתקבר בו" ועם כל זה אמר לו יעקב: "ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים", ולא לתרוצי עלה שבשעה שאמר לו יעקב: "ועשית עמדי חסד ואמת" עדיין לא היה בדעתו לתת לו שכם אחד על אחיו, משום דבשעת עשיית החסד הזה ליעקב להוליכו לארץ לקוברו, שהוא אחר מיתתו, לא היה מצפה לתשלום גמול, דמאי דהוה הוה, שהרי לא נתן לא את שכם על תנאי שאם לא יטרח לקוברו שלא יזכה בה.​