סיפורים על גדולים מה נהג לעשות רבי שמעון מז'ליחוב בל"ג בעומר (1 צופה)

[אחד יחיד]

המשגיח נודע של ישיבת חכמי לובלין, רבי שמעון מז'ליחוב, ישב פעם בל"ג בעומר עם תלמידיו, עוד בתקופת כהונתו כמרביץ תורה בישיבת צאנז שבגליציה, וכמה מהם ספרו על מנהג המקום לצאת ביום ל"ג בעומר אחר הצהרים אל השדות שמחוץ לעיר, ולהשתמש בקשת וחצים, להזכיר את זכות רשב"י שלא נראתה הקשת בימיו.

נענה רבי שמעון ואמר: "ואני נוהג, שביום ל"ג בעומר אני חוזר על כל המימרות של רשב"י שבכל המשנה", ואז הציע לתלמידים לשבת סביבו, וכל אחד יחזיק ספר משניות בידו, והוא יחזור בפניהם בעל-פה בלי ספר בידו, את כל המשניות שנזכר בהן רשב"י, ולא רק את דברי המשנה אלא גם את דברי המפרשים.

התלמידים התקשו להאמין בדבר, ומיד התכנסו כולם, נטלו ספרי משניות, ורבי שמעון החל לעבור במהירות ממשנה למשנה, כשהוא מסביר בטוב טעם ודעת את דברי התנא הגדול, ואף מצטט בעל-פה את פרוש רבנו עובדיה מברטנורא ודברי התוספות יום-טוב מלה במלה, באופן מעורר השתאות. הדבר התפרסם חיש מהר, ותלמידים רבים נהרו אל המקום כדי לחזות בעיניהם בפלא הגדול.

בינתים נקפו השעות וכבר נטו צללי ערב, ועדיין לא הספיק רבי שמעון לסיים את כל סדר המשנה. המחזה הבלתי נשכח נחקק בקרב תלמידיו, ולא מש מנגד עיניהם במשך כל חייהם. (שבת טיש)