יהודי וזהו

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
607
תודות
1,977
נקודות
126
בירושלמי בברכות פרק ה' הלכה ב' נכתב כך:
וְהַבְדָּלָה בְחוֹנֵן הַדָּעַת. שִׁמְעוֹן בַּר ווָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן דָּבָר שֶׁהוּא נוֹהֵג וּבָא חֲכָמִים חוֹלְקִין עָלָיו. אָמַר לוֹ עַל יְדֵי שֶׁעִיקָּרָהּ בְּכוֹס שְׁכָחוּהָ בִתְפִילָּה.
וביאר רבי שלמה סיריליו
כלומר דבכל יום מתפללין י"ח ושבת תדירה היא ניחזי היכי תיקון אנשי כנסת הגדולה
והא דאשכחן מילי טובא דלא שכיחי דנחלקו התנאים אחר מיתת רבן כגון פלוגתא דשחיטה שאינה ראויה דפליגי בה ר"מ ור"ש ואילו רבי עקיבא הוה קיים לא הוו פליגי דהוו שמעי לקבלתו אבל הבדלה דתדירא היכי פליגי בה תנאי וכי לא ראו לראשונים האיך היו נוהגים בה:

באשכול זה אני מעוניין להביא את המחלוקות מהסוג שבכל יום ותדיר הוא וכיצד זה מתיישב אם ההבנה שבדברים אלו לא אמור להיות מחלוקת
 
נערך לאחרונה:
לדוגמא מחלוקת רש"י ור"ת לגבי התפילין
שמעתי שתי תירוצים בזה
א' זה לא דבר תדיר כיון שזה עסק של הסופרים בלבד
ב' שהספק היה עוד הרבה לפני ואולי אף בזמן האמורים
 
וכן המחלוקת לגבי הנחת תפילין בחול המועד שאומנם זה לא בכל יום אבל מספיק כדי שלא יפול בו טעות כל כך מהר

ועוד יותר מזה מחלוקת תנאים האם יש להניח תפילים בשבתות וימים טובים
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון