מידות או נפש (1 צופה)

[אהרן הירש]

אשמח לקבל בהירות בנושא השילוב שבין נפש למידות, לדוגמא, ברור לי שאם ראובן פוגע בשמעון, אז עוצמת הדחף לנקום, תלויה בכמה הוא נפגע, שזה תלוי לחלוטין בערך עצמי, ברור שככל שהערך העצמי שלו יותר נמוך, הוא יותר יפגע, ויותר יכעס, וממילא ירצה יותר לנקום, זה לכאורה לא שייך לגאווה וענווה משום כיוון, אז איפה משתלב החלק של מידות טובות? יכול להיות מישהו עם ערך עצמי אפס, והוא לא יגיב בגלל מידות טובות? ובהנחה ולא, אז כל העסק של מידות טובות וכו' מתחיל רק אחרי שהתשתית הנפשית בריאה לחלוטין? [בד"כ הסיבה שהוא לא יגיב, קשורה גם לערך העצמי, עם כמה הדחקות], עוד דוגמא ברור שאדם שהשפילו אותו לעיני כל, ירגיש משהו, מה שהוא מרגיש קשור לגאווה וענווה? היכן מקומם? איפה הגבול שבין ערך עצמי שמתבטא דרך הצלחה, לבין גאווה, ועוד כהנה דוגמאות רבות, השאלה המרכזית היא היכן עובר הגבול בין משהו רגשי לעבודת המידות והמוסר, האם מידות ומוסר חייבים לבוא בהכרח רק אחרי תשתית נפשית תקינה.

 

[בד קודש]

אשמח לקבל בהירות בנושא השילוב שבין נפש למידות, לדוגמא, ברור לי שאם ראובן פוגע בשמעון, אז עוצמת הדחף לנקום, תלויה בכמה הוא נפגע, שזה תלוי לחלוטין בערך עצמי, ברור שככל שהערך העצמי שלו יותר נמוך, הוא יותר יפגע, ויותר יכעס, וממילא ירצה יותר לנקום, זה לכאורה לא שייך לגאווה וענווה משום כיוון, אז איפה משתלב החלק של מידות טובות? יכול להיות מישהו עם ערך עצמי אפס, והוא לא יגיב בגלל מידות טובות? ובהנחה ולא, אז כל העסק של מידות טובות וכו' מתחיל רק אחרי שהתשתית הנפשית בריאה לחלוטין? [בד"כ הסיבה שהוא לא יגיב, קשורה גם לערך העצמי, עם כמה הדחקות], עוד דוגמא ברור שאדם שהשפילו אותו לעיני כל, ירגיש משהו, מה שהוא מרגיש קשור לגאווה וענווה? היכן מקומם? איפה הגבול שבין ערך עצמי שמתבטא דרך הצלחה, לבין גאווה, ועוד כהנה דוגמאות רבות, השאלה המרכזית היא היכן עובר הגבול בין משהו רגשי לעבודת המידות והמוסר, האם מידות ומוסר חייבים לבוא בהכרח רק אחרי תשתית נפשית תקינה.

לחץ כדי לכווץ...

כל החצי הראשון של שמונת הפרקים להרמב"ם, עוסק בסוגיא הזו.
ובתחילת הדברים כותב הרמב"ם כי המידות הרי הן מחלת הנפש וכדי לרפא את המידות עלינו להכיר את הנפש.