זקן ויושב בישיבה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
378
תודות
936
נקודות
114
בשער המלך פי"ט מהלכות מלוה ולוה הלכה ה'. הביא קושיה בשם הרב המובהק יהונתן אשכנזי.
הקושיא נמצאת בתומים סימן לט.
האם כוונת השער המלך היא לרבי ר' יונתן אייבשיץ?

1793606424588.png
 

קבצים מצורפים

  • 1793606400783.png
    1793606400783.png
    70.6 KB · צפיות: 0
בשער המלך פי"ט מהלכות מלוה ולוה הלכה ה'. הביא קושיה בשם הרב המובהק יהונתן אשכנזי.
הקושיא נמצאת בתומים סימן לט.
האם כוונת השער המלך היא לרבי ר' יונתן אייבשיץ?

1793606424588.png
יגיד עליו רעו
בית ישחק הלכות שבועות פרק ח הלכה יג
ובהיותי בזה שמעתי מקשים משמיה דגברא רבה הרב יהונתן אשכנזי ז"ל [בעל התומים] שהקשה לתירוץ התוס' הלזו שתירצו דאיירי בשמחל השעבוד או בשאין לו קרקע מהא דדרשינן בשבועות דף מ"ז שבועת ה' תהיה בין שניהם ולא בין היורשים והשתא אי איירי בדלית ליה קרקע הא מדינא לא גבי מן היורשין דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבע"ח ואי בדאית ליה קרקע לא משתבע אפי' איהו דאין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות. ואפשר ליישב דמשכחת לה בשתפס הבע"ח מחיים וכדכתב רבינו בפי"א מהל' מלוה הלכה ח' יעו"ש, אי נמי אפשר לומר דמשכחת לה כשהם ביד אחרים דאז משתעבדי לבע"ח וכדכתבו התוס' בפ' יש בכור דף נ"א והרא"ש פרק יש נוחלין גבי אין הבכור נוטל פי שנים במלוה יעו"ש, אי נמי דהתוס' יסברו כדעת הרשב"א בחי' בפרק הגוזל בתרא דהא דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבע"ח אינו אלא תקנתא דרבנן יעו"ש. ואחרי נדפס ס' שער המלך ראיתי שם שהביא קושיא הלזו ותירץ כן יעו"ש בהל' מלוה פי"ט ה"ה.​
 
יגיד עליו רעו
בית ישחק הלכות שבועות פרק ח הלכה יג
ובהיותי בזה שמעתי מקשים משמיה דגברא רבה הרב יהונתן אשכנזי ז"ל [בעל התומים] שהקשה לתירוץ התוס' הלזו שתירצו דאיירי בשמחל השעבוד או בשאין לו קרקע מהא דדרשינן בשבועות דף מ"ז שבועת ה' תהיה בין שניהם ולא בין היורשים והשתא אי איירי בדלית ליה קרקע הא מדינא לא גבי מן היורשין דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבע"ח ואי בדאית ליה קרקע לא משתבע אפי' איהו דאין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות. ואפשר ליישב דמשכחת לה בשתפס הבע"ח מחיים וכדכתב רבינו בפי"א מהל' מלוה הלכה ח' יעו"ש, אי נמי אפשר לומר דמשכחת לה כשהם ביד אחרים דאז משתעבדי לבע"ח וכדכתבו התוס' בפ' יש בכור דף נ"א והרא"ש פרק יש נוחלין גבי אין הבכור נוטל פי שנים במלוה יעו"ש, אי נמי דהתוס' יסברו כדעת הרשב"א בחי' בפרק הגוזל בתרא דהא דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבע"ח אינו אלא תקנתא דרבנן יעו"ש. ואחרי נדפס ס' שער המלך ראיתי שם שהביא קושיא הלזו ותירץ כן יעו"ש בהל' מלוה פי"ט ה"ה.​
ערבך ערבא צריך, גם הוא מביא את הקושיא בשם רבי יהונתן אשכנזי, ומנין שכוונתו לבעל התומים?
[איני יודע מאיפה הבאתם את דבריו, אבל הסוגריים שבהם נכתב בעל התומים לא מופיעים במקור].
 
תומים סימן עה סק"א
ואין להקשות לשיטת הרא"ש בפמ"ש דמודה במקצת לא משכחת ליה רק בדלית ליה קרקע מעולם אפילו בעת הלואה, א"כ הא דדרשינן בפרק כל הנשבעים (שבועות מז א) שבועת ה' תהיה בין שניהם ולא בין יורשים, דטוען מנה ביד אביכם ויורשים אמרו חמשין ידענא וחמשין לא ידענא דלא דנינן ביה מתוך שאיל"מ, דבממ"נ אי אית להו קרקע מאביהם א"כ הא ליכא כאן שבועה דאורייתא כלל, דהא הו"ל שעבוד קרקע, ואי לית להו הא הו"ל מטלטלין דיתמי [דלא משתעבדי],​
 
תומים סימן עה סק"א
ואין להקשות לשיטת הרא"ש בפמ"ש דמודה במקצת לא משכחת ליה רק בדלית ליה קרקע מעולם אפילו בעת הלואה, א"כ הא דדרשינן בפרק כל הנשבעים (שבועות מז א) שבועת ה' תהיה בין שניהם ולא בין יורשים, דטוען מנה ביד אביכם ויורשים אמרו חמשין ידענא וחמשין לא ידענא דלא דנינן ביה מתוך שאיל"מ, דבממ"נ אי אית להו קרקע מאביהם א"כ הא ליכא כאן שבועה דאורייתא כלל, דהא הו"ל שעבוד קרקע, ואי לית להו הא הו"ל מטלטלין דיתמי [דלא משתעבדי],​
נכון, כתבתי בהודעה הראשונה שאכן זו קושיית התומים. טעיתי שם בציון.
אבל עדיין אינו מוכח שהשער המלך התכוין אליו, על אף שהדברים מסתברים כן, מכל מקום זו היתה שאלתי.
אגב, בחיפוש באוצר החכמה ראיתי לכמה מחכמי הספרדים שמכנים את רבי יונתן אייבשיץ רבי יונתן אשכנזי. וכמדומני שכן דרכם להוסיף לחכמי האשכנזים את התואר 'אשכנזי'.
 
נערך לאחרונה:

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓