נשא מיין ושכר יזיר (1 צופה)

[גרינפלד]

הגמ' (נזיר ג, ב) דנה בדרשא "מיין ושכר יזיר" - לאסור יין מצוה, על איזו מצוה מדובר [לא יתכן קידוש - לרש"י כי אכן הוא לא נאסר בנזיר, ולר"ת כי אי"ז מדאורייתא ולא צריך לזה פסוק],
ומסקנת הגמ' שנשבע שישתה יין.

ובתוס' רי"ד (פסחים קו, א) כתב שהסיבה שהגמ' לא אמרה שזה הולך על מעשר שני, כיון שבספרי (מובא בילקוט) ר' יוסי הגלילי אומר שבא למעט מזה, ומשמע שת"ק דיבר על משהו אחר.

וקצת יש לעיין באמת מדוע ת"ק לא אמר מעשר שני.
והנה שיטת החזו"א שאין ממש חיוב לאכול מעשר שני, ולפי"ז ניחא [ומ"מ ניחא שר' יוסי הגלילי סובר שס"ד שגם מצוה קיומית - לא תיאסר].

אכן פשטות הגמ' (יומא עד, ב; עיי"ש ברבינו אליקים) תרומה ומעשר ישנם בקום אכול, שזה חיוב,
וכן מתבאר בפשטות להדיא מהרמב"ן (שכחת העשין), [אינני יודע אם החזו"א ראה דברי הרמב"ן בפנים].

ושמעתי לבאר, שמעשר שני הוא מצות החפצא, וזה פשוט שלא הותר לנזיר.

 

[גרינפלד]

פשטות הגמ'

לחץ כדי לכווץ...

לגירסת כמה ראשונים,
והרש"ש (נזיר ד, א) מקשה גם מתרומה, ומביא דברי הגמ' ביומא לגבי זה.

 

[גרינפלד]

ועי' במגדלות מרקחים.

 

[צריך ביאור]

ושמעתי לבאר, שמעשר שני הוא מצות החפצא, וזה פשוט שלא הותר לנזיר

לחץ כדי לכווץ...

מה זה אומר שמעשר שני זה מצוות חפצא?

 

[גרינפלד]

מה זה אומר שמעשר שני זה מצוות חפצא?

לחץ כדי לכווץ...

כוונתי הייתה שלא מוטל על האדם לדאוג שיהיה לו מעשר שני לאכול, רק שאם יש - זה מחייב אותו לאכול.

 

[צריך ביאור]

כוונתי הייתה שלא מוטל על האדם לדאוג שיהיה לו מעשר שני לאכול, רק שאם יש - זה מחייב אותו לאכול.

לחץ כדי לכווץ...

ולמה זה סיבה שהנזיר יותר יאסר בזה כי הרי עד כמה שיש לו כבר מעשר שני הוא מחוייב באכילתו

 

[גרינפלד]

ולמה זה סיבה שהנזיר יותר יאסר בזה כי הרי עד כמה שיש לו כבר מעשר שני הוא מחוייב באכילתו

לחץ כדי לכווץ...

כיון שלא מוטל עליו לדאוג, ואין זה חיוב שרובץ ממילא על האדם,
ומשא"כ כשנשבע קודם הנזירות - זה כבר רובץ עליו קודם הנזירות.

ואפשר לומר יותר בפשיטות שיכול לתת לאדם אחר שיאכל.

ויישר כח.

 

[צריך ביאור]

כיון שלא מוטל עליו לדאוג, ואין זה חיוב שרובץ ממילא על האדם,

לחץ כדי לכווץ...

אני חושב שכאשר אדם הגיע למצב שיש לו דבר שהוא מיועד לאכילה אין הבדל אם זה חיוב על הגברא או החפצא כי גם אם זה על החפצא היום החפצא דורשת שיאכלו אותו ולכן לענין נזיר הוא יוכל לאכול את המעש"ש אלא אם כן נאמר כמו האפשרות השניה שהרב הביא שהוא יכול להאכיל את זה לאדם אחר