בראשית מיקום גן עדן, השערה חדשה (2 צופים)

[דוד המלך]

נתנאל אלינסון


איפה נמצא הנהר הנעלם של גן עדן? כן כן, אני מדבר על גן עדן הפיזי, זה שעל פי פרשת בראשית נמצא במרחב העולם המוכר לנו, בסמוך לנהרות הפרת והחידקל.
בואו נצא רגע למסע מרתק בעקבות גן העדן האבוד. איפה הוא היה וכיצד התבטא הגירוש של בני האדם ממנו?

נתחיל בכך שאני לרגע לא מזלזל בגן עדן הרוחני והרעיוני, אבל כאן אני רוצה שנדבר רגע על הרובד הפשוט שעולה מפסוקי בראשית:
גן עדן, המקום בו האדם הנבון הראשון החל את צעדיו, נמצא כאן על פני האדמה. ולא רק שהוא כאן, אלא שהמקרא נותן לו נקודת ציון מאוד מדויקת שכוללת אזכור של ארבע נהרות (פרת, חידקל, גיחון ופישון), שלוש ארצות (כוש, חוילה, אשור) ושלושה אזורי מחצבים (זהב, בדולח ושהם).
נו, אז לכאורה פשוט למצוא את גן עדן לא?
ובכן, על אף ששניים מהנהרות, הפרת והחידקל, מזוהים בוודאות רבה עם שני הנהרות הגדולים של מישורי אשור-בבל הקדומה, לשני הנהרות הנוספים, הפישון והגיחון, ישנם לא מעט זיהויים שונים, ביניהם- הנילוס הלבן והכחול, נהר הגנגס בהודו ועוד...
מכיוון שאני לא רוצה להלאות אתכם בשלל דעות ופלפולים אני רוצה להציג כאן הבנה מבריקה שנחשפתי אליה הודות לספרו המצוין של פרופ' מיכה קליין- "גן בעדן". משעה ששמעתי את ההבנה הזאת היא היא התיישבה לי על הלב והיא נראית לי מתאימה מאוד הן לפשט הפסוקים והן לממצאים בשטח.
בדברים הבאים אנסה להציג בקיצור את זיהוי הנהר הנעלם של גן עדן, ומתוך כך גם את אזור הגן של עדן:

ראשית- נקרא את הפסוקים המתארים היכן נמצא גן העדן:
וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב. וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם. וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ. וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת.

כמה הנחות יסוד עולות מפשט הפסוקים:
האחת: ארבעת הנהרות הם נהרות ממשיים ולא נהרות מיתולוגיים או רוחניים. זה עולה הן מהפירוט הגיאוגרפי אודותם, והן מהעובדה הפשוטה שנהרות הפרת והחידקל שמוזכרים כאן, הם מוכרים ביותר ויוזכרו פעמים רבות גם בהמשך המקרא.

ההנחה השנייה: ככל שלנהר יש תיאור יותר דל כך למעשה ברור היה למקרא שכולם יודעים היכן הוא. לעומת זאת תיאור מקיף של הנהר מצביע על כך שיש צורך להסביר לקורא היטב היכן הוא נמצא. על כן על הפרת לא כתוב שום הסבר מיקום, כי כולם מכירים אותו, על החידקל המוכר יש תיאור קצרצר, גם הגיחון עם תיאור קצר ומכאן שהוא היה מוכר יחסית, ואילו נהר פישון זוכה להסבר מפורט עד מאוד מהיכן הוא בא ומה יש בקרבתו, מה שמעיד שכבר כשהדברים נכתבו היה קושי גדול בזיהויו (ובהמשך נבין מדוע).

השלישית: ארבעת הנהרות יוצאים או מגיעים למקור אחד- אל עדן. ישנם ארבע נהרות שמתחברים לנהר אחד (שכן דרך הטבע היא שנהרות מתחברים ולא מתפצלים). כל זיהוי של אחד הנהרות עם נהרות מרוחקים כמו הנילוס או הגאנגס, מוציא את המקראות מידי פשוטן.

וכעת להצעת הזיהוי המבריקה שמיכה קליין מביא בספרו בשם הארכאולוג האמריקני יוריס זארינס שעבד שנים רבות בערב הסעודית בעזרת חוקרים מתחום הגיאולוגיה וההידרולוגיה, עם תוספות תנכ"יות שהוספתי:
עדן הוא שמו שם מקום שמופיע במקרא מספר פעמים ומהם עולה שהוא צריך להיות במזרח בבל, עיראק של ימינו, לחופי המפרץ הפרסי (כך עולה מפסוקי פרשת בראשית וכך גם נמצא את עדן בספר מלכים כאזור במסופוטמיה: אֶת גּוֹזָן וְאֶת חָרָן וְרֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַאשָּׂר, וראו גם יחזקאל כז, כג).
ואכן, לאזור זה במפרץ הפרסי נשפכים שניים מהנהרות המצוינים בספר בראשית- הפרת והחידקל. שני נהרות אלו מתאחדים לנהר אחד (שט אל ערב) באזור המפרץ הפרסי. אם כך, מסתבר שגם נהרות הגיחון והפישון יזרמו לאזור זה. אלא שמתואר לנו שהגיחון יוצא מארץ כוש, שלכאורה היא רחוקה, באזור מצרים התחתונה. אולם, המעניין הוא שבמקורותינו ישנה גם כוש נוספת שנמצאת באזור הרי הזגרוס שבפרס הקדומה. כוש זו מופיעה הן בתנ"ך (למשל ביחזקאל לח: "פָּרַס כּוּשׁ וּפוּט אִתָּם כֻּלָּם מָגֵן וְכוֹבָע") והיא הייתה מוכרת גם לחז"ל שאמרו במסכת מגילה יא- "הודו וכוש סמוכות זו לזו". לפי זה נהר הגיחון שיוצא מכוש הוא נהר הכָּארוּן, הנהר הרחב ביותר באיראן, שנשפך גם הוא למפרץ הפרסי.

אם כך, יש לנו כרגע שלושה נהרות שנשפכים לעדן שבמפרץ הפרסי- אבל היכן הוא הפישון- הנהר הרביעי?
ובכן, בהתבוננות פשוטה בתצלומי אוויר של ערב הסעודית עולה ממצא מדהים: בעבר הלא רחוק יצא מערב הדעודית נהר אדיר ממדים שנשפך צפונה לכיוון המפרץ הפרסי.
אבל איך ייתכן נהר שיוצא מארץ מדברית כל כך כמו ערב הסעודית?
ובכן, מחקרים מהשנים האחרונות מדברים על "התקופה הלחה באפריקה ובערב", תקופה שבה אזור הסהרה של ימינו ואזור מדבריות דרום ערב היו ירוקים ממש ומלאי גשמים, סוואנות ואפילו ג'ונגלים בשוליים. ייתכן והסיבה לשינוי האקלים הקיצוני הזה קשורה לנדידת קו המשווה וייתכן שיש סיבות אחרות, אבל כך או כך אזורי ההרים של ערב הסעודית של שלפני יותר מ 5000 שנה היו ירוקים ושופעי מים ומהם יצאו נחלים רבים צפונה ודרומה. העדויות לסהרה הירוקה וערב הירוקה נתמכות על ידי ציורי קיר קדומים בלב המדבר שמתארים חיות סוואנה, על ידי ממצאי זרעי צמחים, ועל ידי אפיקי נהרות קדומים שנותרו בלב המדבר.
שרידי הנהר הגדול ביותר שזרם לו באותה תקופה לא רחוקה, נראה היטב בצילומי אוויר של ערב הסעודית והוא מכונה היום "וואדי רימא". זהו אפיק עצום שאורכו הקדום עלה על 1000 קילומטרים; הוא החל ברכסי ערב הסעודית הדרומיים ומשם פנה צפונה לכיוון המפרץ הפרסי. למעשה שרידיו של נהר זה משמעותיים עד ימינו אנו, מכיוון שלאורך נתיב הנהר חלחלו מים רבים לתת הקרקע והעשירו את מי התהום. כשגילו דבר זה בעשרות השנים האחרונות החלו באזור זה שאיבות נמרצות שהגיעו לאותם מאגרי מי תהום עצומים (מים פוסיליים) וכך פותחו בערב הסעודית אזורי חקלאות לאורך נתיב הנהר הקדום.

הממצא של הנהר העצום שזרם בערב הסעודית, מתאים היטב לזיהוי נהר זה עם הפישון הקדמוני והא מתאים מאוד לנאמר בפסוקי המקרא:
נאמר שהנהר יוצא מארץ החוילה- ואכן החוילה המקראית מזוהה באזור ערב הסעודית. נאמר שהנהר יוצא מהאזור שבו יש את זהב ואבן שהם, ואכן אחד ממכרות הזהב הכי קדומים בעולם ויש אומרים אף שהמכרה הגדול ביותר בעת העתיקה- היה ב'מהאד הדא דהב' שבערב הסעודית, באזור ממנו יצא אותו נהר הקדום.
נראה אם כן שנהר ערב הסעודית שהתייבש, הוא נהר הפישון המקראי. דבר זה מתיישב היטב עם הפסוקים שכן הוא נשפך לעדן, ממש לאזור אליו נשפכים שלושת הנהרות האחרים- פרת חידקל וגיחון. זיהוי זה גם מסביר מדוע היה צורך לתת כל הרבה הסברים על מיקומו של הנהר, שכן בעת כתיבת התורה, נהר זה כבר התייבש ולא היה מוכר ועל כן התורה מציינת בפירוט היכן הוא (יוצא מאזור החוילה והזהב).

עכשיו בואו נפשט זאת:
אדם שהיה בעדן שעל שפת המפרץ הפרסי, חזה למעשה בהתקבצות נהרות המים המתוקים הגדול ביותר בעולם; שכן ארבע נהרות ענק, עם מים מתוקים התחברו כולם לנהר אחד והשקו אזור פורה במיוחד, הלא הוא אותו "גן" עצים ומים מתוקים שנמצא בעדן, גן שהתפרש על פני מאות קילומטרים רבועים. על נהרות אלו נאמר בספר בראשית שהם משקים את הגן, כלומר זורמים אליו- ולא יוצאים ממנו. מנקודת המבט של אדם שעמד באותה עדן קדומה, הנהר האחד שמשקה את הגן העצום הזה, נפרד לארבעה ראשים שונים:
"וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים",
ולאור דברינו ארבעת הראשים הם: פרת וחידקל הידועים שיוצאים מאזור טורקיה וצפון איראן, נהר הגיחון הלא הוא נהר הכארון היוצא מהרי כוש-זגרוס שבדרום איראן של ימינו, ונהר הפישון, הנהר הגדול מכולם שיצא מהרמות הירוקות של ערב הסעודית ומאזור האבנים הטובות ומכרות הזהב העצומים שהיו בה.

ועל פי זה, מהי הריאליה הגיאוגרפית של גירוש האדם מגן העדן?
ובכן, לפני בין 5000 ל 6000 שנה מסתיימת התקופה הלחה של הסהרה ומדבריות ערב הסעודית. אזורי הסאונות הירוקים הופכים למדבר הצחיח בעולם. ההשפעה על נהר הפישון היא דרמטית: הוא מתייבש ומפסיק לזרום. בנוסף לכל אלו, מחקרים מראים את עליית פני הים במפרץ הפרסי, שמוחקת את אזור הנהר האחד אליו נשפכו ארבעת הנהרות. האזור הכל כך פורה של עדן (גן עדן) מתכסה במי ים ובנוסף מאבד את אחד הנהרות הגדולים ביותר שהשקו אותו- הפישון.
האדם מגורש מגן עדן היישר לתקופה צחיחה וקשה ומלאת זיעה. מעתה הוא כבר לא יוכל להיות לקט פירות שמסתובב בשפך הנהרות ונהנה מכל טוב. דווקא הקושי במציאת מזון ישירות מן הטבע מחייב אותו להתקדם למחוזות ייצור חדשים. הוא עולה במעלה נהרות הפרת והחידקל שעדיין זורמים מההרים בצפון, ומתחיל את מה שלימים ייקרא המהפכה החקלאית,
כפי שנאמר לו בשעה שהוא מגורש מגן עדן:
בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם.

 

[למה זה תשאל לשמי?]

איפה נמצא הנהר הנעלם של גן עדן? כן כן, אני מדבר על גן עדן הפיזי, זה שעל פי פרשת בראשית נמצא במרחב העולם המוכר לנו, בסמוך לנהרות הפרת והחידקל.
בואו נצא רגע למסע מרתק בעקבות גן העדן האבוד. איפה הוא היה וכיצד התבטא הגירוש של בני האדם ממנו?

לחץ כדי לכווץ...

השערה יפה, אם כי יש להעיר עליה כדלהלן:

א. בפסוק מבואר 'ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים' (ב' י') מפשטות המקרא נראה לכאו' שנביעת הנהר היתה בעדן ומשם התפצל הנהר למספר נהרות, ואילו על פי ההשערה הנ"ל ארבעת הנהרות היה להם מקור נביעה עצמי ורק התנקזו למקור מים אחד בעדן, וזה היפך המשמעות, וכנ"ל.

ב. נאמר בפסוק 'וישלחהו ה' אלוקים מגן עדן לעבוד את האדמה אשר לקח משם', ומשמע שאדם גורש מג"ע ולא שג"ע 'גורש' מהעולם, ועוד דלפ"ד הרי שלאחר החטא לא היתה מציאות של ג"ע בעולם, וא"כ על מה בדיוק שמרו הכרובים ולהט החרב המתהפכת?

 

[דוד המלך]

השערה יפה, אם כי יש להעיר עליה כדלהלן:
א. בפסוק מבואר 'ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים' (ב' י') מפשטות המקרא נראה לכאו' שנביעת הנהר היתה בעדן ומשם התפצל הנהר למספר נהרות, ואילו על פי ההשערה הנ"ל ארבעת הנהרות היה להם מקור נביעה עצמי ורק התנקזו למקור מים אחד בעדן, וזה היפך המשמעות, וכנ"ל.
ב. נאמר בפסוק 'וישלחהו ה' אלוקים מגן עדן לעבוד את האדמה אשר לקח משם', ומשמע שאדם גורש מג"ע ולא שג"ע 'גורש' מהעולם, ועוד דלפ"ד הרי שלאחר החטא לא היתה מציאות של ג"ע בעולם, וא"כ על מה בדיוק שמרו הכרובים ולהט החרב המתהפכת?

לחץ כדי לכווץ...

דוקא המילה 'ראשים' תומכת ברעיון זה. ואפשר להפריד את המקרא לשני חלקים, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן שבמזרחו, וזה כפשוטו. ומשם (היינו מעדן כלפי מעלה) יפרד.
אכן החלק השני הוא יותר פרשני, והבאתי בעיקר בשביל החלק הראשון.

 

[למה זה תשאל לשמי?]

דוקא המילה 'ראשים' תומכת ברעיון זה. ואפשר להפריד את המקרא לשני חלקים, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן שבמזרחו, וזה כפשוטו. ומשם (היינו מעדן כלפי מעלה) יפרד.
אכן החלק השני הוא יותר פרשני, והבאתי בעיקר בשביל החלק הראשון.

לחץ כדי לכווץ...

אכתי אינו מבואר, דלש' יפרד' משמע שמקור הנביעה הוא מעדן ולא משאר מקומות, וכנ"ל.

 

[דוד המלך]

אכתי אינו מבואר, דלש' יפרד' משמע שמקור הנביעה הוא מעדן ולא משאר מקומות, וכנ"ל.

לחץ כדי לכווץ...

אני לא מרגיש שהמילה יפרד משמעה כך, אבל זה ענין של הבנה.