- הודעות
- 88
- תודות
- 352
- נקודות
- 46
כי המטרה ברשימה לעורר את הנפשות, ועבור הקרוב אל החלל זה לקח מוסר.
ראש השנה מי בחרב... אין ביטוח !!! (2 צופים)
פרטים אצל האחים שפיגל.
זה חשבון כשהחשש רק על אדם א', אבל לשמחתנו לכל אדם יש משפחה ויש להכניס לסטטיסטיקה גם את האשה והילדים והאחים וההורים וכו', כל מי שהאדם ירגיש נורא על שיקרה להם ח"ו , ואז ממילא הסיכוי מוכפל בעשרות, אמנם לא סיכוי גדול אבל גם כבר לא כזה רחוק, בברכת חיים ושלום
- הודעות
- 3,442
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,872
- נקודות
- 695
מבהיל. בפרט ששנים מהנספים אני מכיר מקרוב.
למעשה, ראיתי שהחברים דנו בתכלית הרשימה הקודרת והכואבת.
זו שאלה טובה, ששאלתי גם את עצמי.
מצד אחד, רגש חזק מתעורר - הרבה פעמים - כתוצאה מחרדה.
מצד שני, האם רשימת נפטרים בנסיבות טראגיות, מסוגלת לעורר את הנפש?
כך או כך, בשבת, בעודי מרפרף בספר החסידים, מצאתי פנינה שמאירה באור אחר את הדיון.
וזה לשון ספר חסידים (אות צב):
סייג לחסידות החי יתן אל לבו מקראות ופגעי בני אדם וידע כי על חטאיהם היה להם כן ובדבר אשר זדו נפרע להם מדה כנגד מדה ומתוך כך יפשפש במעשיו פן יקרה לו אשר קרה להם:
וכתב בפירוש קדמון:
במקראות ופגעי בני אדם וידע כו' ר"ל אם יתן על לבו כל מקראות שנעשים בעולם ויתן על לבו פגעי בני אדם ומכח זה וידע כי על חטאיהם היה להם כן ולא מקרה הוא עי"ש.
- הודעות
- 2,414
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,448
- נקודות
- 525
מרגלא בפומיה דהגר"א מן שליט"א,
שאמר דבר זה קמיה מרן הגרח"ק, וקילסו.
'אריה שאג מי לא יירא'
איתא בספרים 'אריה ר"ת אלול ר"ה יוה"כ'
והק', א"כ אמאי כתב שאג לשון עבר, הול"ל ישאג או שואג?
ותי', שאם מסתכלים כיצד באלול ור"ה ויוה"כ שעבר, כיצד היה, וכיצד נחתם דינם, מי לא ירא לקראת ר"ה ויוה"כ הבעל"ט.
- הודעות
- 3,442
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,872
- נקודות
- 695
ר' שלמה זלמן אויערבאך שמע פעם יהודי שאומר לרעהו - "יאללה, שתכלה השנה וקללותיה*". (*יעויין מגילה לא:)
אנינות דעתו לא יכלה לשאת זאת. "האסט גיהאט אזא שלעכטא יאהר?" - האם הייתה לך כזו שנה רעה?!
מדהים.
ראש השנה - "יאללה, שתכלה השנה וקללותיה!" | ענייני דיומא
ר' שלמה זלמן אויערבאך שמע פעם יהודי שאומר לרעהו - "יאללה, שתכלה השנה וקללותיה*". (*יעויין מגילה לא:) אנינות דעתו לא יכלה לשאת זאת. "האסט גיהאט אזא שלעכטא יאהר?" - האם הייתה לך כזו שנה רעה?! מדהים. ראיתי מי שביאר שבמישור הפרטי יש לנו להודות ולהלל על רוב הברכות שהיו לנו בשנה החולפת, רק ברובד...
forum-otzar-hatorah.co.il
תחליף את המילה להפחיד במילה לעורר ותרווה נחת.
בראש השנה דהאי שתא - שחל בשבת קודש - יש לעיין ביותר בענין זה, מחמת ההלכה שבשבת אין לחשוב מדברים שמעוררים צער ועגמת נפש, וצריך להיות בעונג ממש. ולכאורה אין חילוק בין שבת בכל השנה לבין שבת שחל בו ראש השנה.
ואם כן, בכל הדיון בזה, יש לדון שבשבת אין לחשוב חשבונות כגון זו.
וכן מבואר בספר חסידים סי' רסב, ומובא בפוסקים להלכה:
ואפילו בראש השנה שחל בחול, יש חידוש מהמגיד הגדול ממזריטש שצריך להילחם בראש השנה שלא יחשוב ח"ו באופן החי יתן אל לבו, שזה יארע לו, כי זה מעורר דינים, וצריך ללחום נגד מחשבות הללו.
וזה לשונו בכתבי הקודש:
ואם כן, בכל הדיון בזה, יש לדון שבשבת אין לחשוב חשבונות כגון זו.
וכן פסק המחבר בשו"ע בלא שום חולק - סימן שו ס"ח:
ובמשנ"ב סקל"ח:
והשל"ה - מס' שבת נר מצוה אות קמד - הוסיף על זה בשם רבינו יונה:
ובמשנ"ב סי' שז סק"ג כתב:
ולכאורה האיסור הוא שמעורר את חבירו לחשוב דברים שמצער אותו, ולפי זה, לכאורה בראש השנה שחל בשבת אסור לאדם עצמו לחשוב ולהתבונן ממקריים של צרות שמצערות אותו.
וכן מבואר בספר חסידים סי' רסב, ומובא בפוסקים להלכה:
הרי דאסור להתבונן במי שמת בתוך שנה וכדומה, כי בשבת צריך להיות בעונג, ולא תהא צרה יגון ואנחה במנוחתינו.
ואפילו בראש השנה שחל בחול, יש חידוש מהמגיד הגדול ממזריטש שצריך להילחם בראש השנה שלא יחשוב ח"ו באופן החי יתן אל לבו, שזה יארע לו, כי זה מעורר דינים, וצריך ללחום נגד מחשבות הללו.
וזה לשונו בכתבי הקודש:
ובשיחות הר"ן סימן כא כתב:
וביאור כל זה, ביאור בספר אור המאיר בשם המגיד הגדול. כי מבואר במדרש על הפסוק: ה' צלך, כי הקב"ה מתנהג עצמו כביכול כמו שבניו מתנהגים כן למטה, והוא כמו הצל, שבזמן שאדם בשמחה, גם הקב"ה שורה בשמחה. ולכן כל החשבונות של החי יתן אל לבו, לעורר לתשובה זה הכל חשבונות קודם ראש השנה - בחודש אלול. אבל בראש השנה עצמו צריכין להיות רק בשמחה, בלא כל מחשבות פחד ועצב. והא לכם לשונו:
ועל כן בכדי לזכות ליום הדין, מחלק הסגולה הוא, להיות בשמחה כל היום, ולחשוב מחשבות טובות על עצמו (ובפרט ביום ראשון שחל בשבת, שאפילו בשבת סתמא צריכין לחיות בשמחה ובמחשבות טובות בלי הרהור בדברים של צער כלל). ועתה הוא העת להתבונן בכל מחשבות של החי יתן אל לבו, בכדי שיהיה מוכן להיות בשמחה ביום ראש השנה, כמו שממשיך האור למאיר שם וכתב:
- הודעות
- 156
- תודות
- 614
- נקודות
- 129
כבר כתב כך הרמב"ם להלכה בהל' תעניות פרק א:
כמדומני שאין חולק שצריך להתבונן בכל מקרה ובודאי בצרה שבאה בעולם, ובפרט באיש יהודי.
וכבר פירשו צדיקים שיהודי אמור לראות בכל מה שקורה סביבו קריאה מהשמים.
ובודאי מי שמסתובב סתם בתחושה של שלום עלי נפשי כי בשרירות ליבי אלך וגו', הרי זו בורות ואף אכזריות כמו שכותב הרמב"ם,
הנידון כאן היה כיצד צריכה להיות הגישה לימים נוראים, וליום הדין והמשפט.
ולא אמנע מלהפנות למאמר שדן בנושא זה [ורק במקרה... אני כתבתי אותו]:
אלול פחד או אהבה? חלק ב: אבטח או אפחד?
בראש השנה יכתבון – אבטח או אפחד?
לאחר שהתברר לנו על פי דברי רבותינו מהי אימת הדין הרצויה והנכונה, נוכל להתקדם שלב נוסף ולהבין את היחס הנכון לקצבה הנחתכת בראש השנה, מי יחיה ומי ימות... מי ישלו ומי יתייסר.
כבר הוזכרו לעיל דברי הטור (סי' תקפא) שמקורם בירושלמי (ר"ה פ"א ה"ג)
והדברים מעוררים...
- איש חסיד היה
- הערות: 2
- קטגוריה: אלול ראש השנה
- הודעות
- 3,442
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,872
- נקודות
- 695
חששתי שיבואו להשוות בטעות, בין הנקודה שהוצאתי מדברי ס' החסידים לד' הרמב"ם הללו.כבר כתב כך הרמב"ם להלכה בהל' תעניות פרק א:
כמדומני שאין חולק שצריך להתבונן בכל מקרה ובודאי בצרה שבאה בעולם, ובפרט באיש יהודי.
וכבר פירשו צדיקים שיהודי אמור לראות בכל מה שקורה סביבו קריאה מהשמים.
ובודאי מי שמסתובב סתם בתחושה של שלום עלי נפשי כי בשרירות ליבי אלך וגו', הרי זו בורות ואף אכזריות כמו שכותב הרמב"ם,
הנידון כאן היה כיצד צריכה להיות הגישה לימים נוראים, וליום הדין והמשפט.
ולא אמנע מלהפנות למאמר שדן בנושא זה [ורק במקרה... אני כתבתי אותו]:
אלול פחד או אהבה? חלק ב: אבטח או אפחד?
בראש השנה יכתבון – אבטח או אפחד? לאחר שהתברר לנו על פי דברי רבותינו מהי אימת הדין הרצויה והנכונה, נוכל להתקדם שלב נוסף ולהבין את היחס הנכון לקצבה הנחתכת בראש השנה, מי יחיה ומי ימות... מי ישלו ומי יתייסר. כבר הוזכרו לעיל דברי הטור (סי' תקפא) שמקורם בירושלמי (ר"ה פ"א ה"ג) והדברים מעוררים...
- איש חסיד היה
- הערות: 2
- קטגוריה: אלול ראש השנה
הרמב"ם מדבר לאחר שהצרה התגלגלה לפתחו. החסידים מדבר על שלב קודם. לחשוף את עצמו ל"כל מקראות שנעשים בעולם", ומתוך כך יפשפש במעשיו.
- הודעות
- 156
- תודות
- 614
- נקודות
- 129
מורי ורבי אלופי ומיודעי!
למדתי את דברי הרמב"ם האלו עשרות פעמים לכאורה, ותמיד הבנתי אותו בפשטות שהוא מדבר ללמוד מכל דבר שקורה בעולם, ולאו דוקא לך, ואלו בדיוק דברי ספר חסידים.
ועכשיו הארת את עיני שאכן מדברי הרמב"ם אפשר ללמוד שמידת האכזריות היא רק אם אדם מתעלם ממה שבא עליו עצמו, או על הציבור שהוא חלק מתוכו.
ישר כח!
- הודעות
- 156
- תודות
- 614
- נקודות
- 129
נ.ב. בכל מקרה ר' יהודה החסיד הוא בן דורו של הרמב"ם.
כך שבכל מקרה מה שכתבתי
כך שבכל מקרה מה שכתבתי
הוא לאו בדווקא...
- הודעות
- 3,442
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,872
- נקודות
- 695
ידידי יקירי. גם להבנתך הנכונה מימים ימימה בכוונת הרמב"ם - "ללמוד מכל דבר שקורה בעולם", אולם בספר חסידים להבנתי, הוא כותב מעבר לזה.
לא רק לנתח כל מה שקורה בעולם ומה שנתוודע לו, אלא לרדוף ולהשיג ידיעות מהעולם, כדי ללמוד לקח ומוסר לעצמו.
ובקיצור, הרמב"ם מדבר על - ללמוד מכל דבר שקורה בעולם, והחסידים מדבר על - ללמוד כל דבר שקורה בעולם.
- הודעות
- 156
- תודות
- 614
- נקודות
- 129
הכל היה שווה...
קצת התחלתי להתבלבל מה התכוונת.
לאחר ניסיון או שתיים ללמוד את דבריך, אני חושב שכוונתך לחלק בין לשון הרמב"ם 'על כל צרה שתבוא על הציבור'
לבין לשון ספר חסידים 'החי יתן אל ליבו וכו', שלהבנתך הרמב"ם מיירי במי שהצרה באה אליו וסיפרה לו שהיא מתרחשת עתה בעולם, והחסידים מיירי שילך ויחפש היכן יש עכשיו צרות.
ובמילים אחרות: לדעת הרמב"ם אין צורך לעשות מנוי לעיתון/להקשיב לקוי מידע וכדומה, אלא אם מישהו שבמקרה מקשיב בא לכולל וסיפר על מה שקורה, תלמד מזה. ולדעת ספר החסידים, ראוי לכל אברך שיעשה מנוי לעיתון ויקשיב באדיקות לקוי המידע, וכך הוא יתן אל ליבו.
אם אכן הבנתי עכשיו נכון, יהיה לי קשה לומר 'גם אני מצטרף'.
כי מהיכ"ת שהחי יתן אל ליבו הכוונה שהוא יחזר לדעת מה קורה בעולם. האם אין הכוונה פשוטה שישים לב, שמה שבא אליו לא יתן לו לעבור על ידו אלא יתן אותו על ליבו?
- הודעות
- 3,442
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,872
- נקודות
- 695
אני חושב שכתבתי די ברור. העיקר שכעת הובן.
אליבא דספר החסידים, לרדוף ולהשיג ידיעות מהעולם, זה מונח בדרישה מהאדם להיות מעורב עם הבריות.
כמובן, הוא, האדם, לא מתבקש להיות צרכן חדשותי אובסיסיבי, אבל בהחלט להיות מודע מעבר לסביבתו המצומצמת.
כך או כך, אני בהחלט מסכים שאפשר לפרשן אותו בכיון אחר, אולם לדעתי זו נקודת החידוש של החסידים.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אב חי
- אבי אב
- אבקש
- אברך
- אברך קלאסי
- אברם דב
- אגור
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אודי הררי
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אור יהל
- אורח
- אורי
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- איד
- איישר חילי
- אילת השחר
- איש
- איש אמת
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי13
- אל'יהו
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמתע חסיד
- אני יודע
- אנשיל
- ארז בלבנון
- ארנפלד
- בדליג
- בחור חשוב
- בינה לעתים
- בית תפילה
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן שמן
- בן תורה
- בניהו
- בנימין לוריא
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גברא זוטרא
- גימפלוביץ
- גלגולים
- גרינפלד
- דבר ה'
- דבר חפץ
- דברי התלמיד
- דוד או
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דור דור
- דור ודור
- דורש
- דיסקיט
- האיש השרוי בשמחה
- הבנש"ק
- הגיגי קודש
- הגראי"ש
- הולפסונער
- החושב
- החפץ חיים
- היגיון התורה
- הכרמי
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- הלכתא למשיחא
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הפורט התשיעי
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- הרב קותי
- הרב שלמה מבית שמש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ונחנו מה
- זוזיא
- חד צורבא
- חוקר תורני
- חיים ארוכים
- חיינו
- חיל
- חם ליבי
- חנני
- חסידישער כולל יונגערמאן
- חפץ לזכות אחרים
- חריף ובקי
- י הירשזאהן
- יאיר החושב
- יגיעת התורה
- יהודי וזהו
- יהודי ח
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יוסף ברנדויין
- יושב אהל
- יושב ודורש
- ימה של תורה
- יעקב 5
- יעקב הסופר
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יצחקוש
- יש קונה עולמו
- יש תקוה
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל גליק
- ישראל לייב
- ישראל מאיר מליק
- יששכר חמור גרם
- יתרון האור
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- לי נראה
- ליבי בתורתך
- למה זה תשאל לשמי?
- מבקש האמת
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מושב טוב
- מחזה אברהם
- מילין יקירין
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממגד שמים
- ממוני גבך
- מנורה בדרום
- מרדכי זנגר
- משה אמת ותורתו אמת
- משה נ
- משה פיק
- משה6
- נאמן האוצר
- נהנה מקושיא טובה
- נובהרדוקר
- נוח לבריות
- נחום
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נריה
- נתנאל לב
- סנה בוער
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עורך תורני
- עושה פלא
- עמך
- ענף מעצי היער
- פותח שערים
- פפא
- פרידנזון
- צדק ומשפט
- צפנת פענח
- צריך ביאור
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קרית מלך
- ר' חיים
- ראובן גוטליב
- ראם
- רב בת״ת
- רב פאל
- רבי דוד
- רימון
- רפאל ממודיעין
- רפאלי
- רפי סמוטני
- ש.ב.ה.
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שיל"ת
- שלמה ו.
- שלמה וינר
- שמואל יעקובזון
- שמחנו
- שמעון ן' יוסף
- שעיה מעשרות
- תלמיד אחד
- תתאה גבר
משתמשים שצופים באשכול הזה
נושאים דומים
סוכות, שמח"ת ושמ"ע
מדוע אין אומרים “שהחיינו” על מצוות ערבה בהושענא רבה?
עשי"ת, יום כיפורים
חידוש האור שמח שאין חילוקי כפרה בנעילה