מכת דם/ ארבעה תקופות (1 צופה)

[געגועים]

לִשְׁתּוֹת מַיִם.

באגרא דכלה ד' פעמים כתיב 'לשתות' במכת הדם, עיי"ש.

ואולי זה רמז על ד' תקופות שאסור לשתות בהן מים (טוש"ע יו"ד סי' קט"ז ס"ה), וכדאי' באבודרהם (שער התקופות): מצאתי כתוב שיש ליזהר בכל תקופה מארבעתן שלא לשתות מים בשעת התקופה משום סכנה שלא ינזק ויתנפח, מפני שתקופת ניסן היא לפי שנהפכו מימי מצרים לדם לפי רגע וכו' ואי אפשר לעולם בלא צחצוח דם באותן פרקים והוא מלקה.

ובכתבי הרמב"ן (חלק א') מביא זה בחרוזים: תקופת ניסן השמר ממים, כי נהפכו לדם כל מימי מצרים, ולא תשים דברי חכמים אחוריים, וכי טעם כי תשמרם בבטנך ובמעיים. ואפשר שלכן כתיב כפילות ויהיו דם והיה דם, לרמז שיהיו לדם לעולם כאשר יפול התקופה.

לשתות מים עם תיבת דם בגימטריא ארבעה תקופות.​

 

[געגועים]

וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים.

בפי' רבינו אפרים: ובעצים ובאבנים אבל לא בכלי מתכות, ולכן משימים ברזל במים בשעת התקופה, לפי שאין מצוי דם בכלי מתכות, ולכך לא בקש פרעה במכת דם, שהיה שותה בכלי מתכות ובהם לא היה נהפך לדם. עכ"ל.

ובמדרש הגדול: את מוצא מכת דם לא לקה בה פרעה הרשע, שנאמר ויפן פרעה ויבא אל ביתו. וכתב שם ג' סיבות למה לא לקה.

אפשר לומר עוד סיבה לפי מה שידוע מהאריז"ל שמכת דם יצאה ממלכות דמלכות דקדושה, וכתיב ויצום אל פרעה מלך מצרים, ציום שיחלקו כבוד למלכות, לכן חלקו לו כבוד משמים ולא לקה במכת הדם. ומשמע שרק לפרעה נודע מסגולת הברזל, דאל"כ מי לקה במכת הדם, אלא שרק פרעה ידע מזה, וכמו שידע הרבה סודות כידוע, ולכן גם לא מת במכת בכורות אף שהיה בכור, כי מכת בכורות יצאה מכתר, וחלקו כבוד למלכות ולא מת, ולכן במכת בכורות כתיב וירדו כל עבדיך, ולא וירדת, לחלוק כבוד למלכות, כמו שאמרו חז"ל.​