מנהיגי ישראל בימי המלכים והנביאים

[מתחילים מחדש]

מצינו בתוה"ק כמה מיני מנהיגים, מהם ששימשו זה במקביל לזה, נא להביא ממקורות מה היה תפקידן של כל א' מהם, והשינוי שבין א' למשנהו.
מצינו בתוה"ק
- מלך
- כהן גדול
- נביא
- חוזה
- שופט

 

[שלמה דייטש]

- מלך
- כהן גדול
- נביא
- חוזה
- שופט

נשיא

 

[געגועים]

- מלך
- שופט

יש סתירה מעניינת ברש"י בסוכה (כז: ד"ה שלא העמיד שופט) לגבי האם יהושע נחשב 'שופט' או רק 'מלך', שנראה לכאורה שסותר את עצמו תוך כדי דיבור

וזה לשונו: שלא העמיד שופט. מושיע את ישראל, אותן שהיו משמת יהושע ועד שמואל שמשח שאול למלך, יהושע מאפרים

 

[קטלא קניא]

אפשר לפרט את הסתירה?
לפי הבנתי בדברי רש"י, רש"י מפרש כי תפקידו של השופט היה "מושיע את ישראל".
איפה משמע כי מי שמושיע את ישראל נקרא "מלך"?

 

[געגועים]

אפשר לפרט את הסתירה?
לפי הבנתי בדברי רש"י, רש"י מפרש כי תפקידו של השופט היה "מושיע את ישראל".
איפה משמע כי מי שמושיע את ישראל נקרא "מלך"?

משמת יהושע משמע שתקופת השופטים התחילה לאחר שמת יהושע
יהושע מאפרים - היה שופט

 

[מתחילים מחדש]

מצינו בתוה"ק כמה מיני מנהיגים, מהם ששימשו זה במקביל לזה, נא להביא ממקורות מה היה תפקידן של כל א' מהם, והשינוי שבין א' למשנהו.
מצינו בתוה"ק
- מלך
- כהן גדול
- נביא
- חוזה
- שופט

אבאר ביותר עומק כוונת האשכול.
ברצוני להבין חילוק הסמכויות והגדרתן ומטרתן בכל דור ודור.
בדור הראשון היה משה רבינו - מנהיג ישראל ולכמה ראשונים מלך ישראל וכן היה נביא. ואהרן הכהן כהן גדול.
ומצינו שאהרן היה ג"כ חלק מהנהגת ישראל.

בדור שני היה יהושע בן נון מנהיג ישראל וכן נביא ואלעזר כהן גדול.

בדורות שלאחמ"כ היו שופטים, וג"כ כהן גדול, וגם נביאים.

לאחמ"כ היו מלכים, כה"ג ונביאים.

והשאלה הוא מהו בדיוק התפקיד וההגדרה של מלך, נביא, וכה"ג, ומהו ההשפעה הרוחנית שכל אחד משפיע לכלל ישראל בפשטות ובפנימיות?

 

[קטלא קניא]

@מתחילים מחדש כיון שביקשת תשובות עם מקורות, קצת הגבלת...
ובכל זאת, אנסה לענות קצת לפי הזיכרון.
חלוקת הסמכויות הוא בערך כך, המלך אחראי על "הרשות המבצעת", הוא אחראי על הניהול האזרחי, גביית מס, מלחמות, וכן אכיפת חוקי התורה.
הנביא או השופט אחראי על "הרשות השופטת", ובהעדר מלך הוא אחראי גם על הרשות המבצעת.
הכהן הגדול הוא מנהיג רוחני יותר ולא מעורב בנעשה בעם, אלא דמות מרוממת שמייצגת את כלל ישראל בבית המקדש.
הסנהדרין היו "הרשות המחוקקת", משם יצאו הגזירות והתקנות, לפי הצבעה.
למעשה אפשר לומר כי שיטת השלטון התורני הוא שילוב של דמוקרטיה ואוטוקרטיה יחדיו.
ודמוקרטיה אני מתכוון מצד הסנהדרין שמקבל את החלטותיו לפי רוב. אך לא בהקשר של "שלטון העם" כי הסנהדרין לא היו נבחרי ציבור.
(איך אמר פעם מישהו חכם "הדמוקרטיה היא שיטת המשטר הגרועה ביותר, מלבד כל יתר שיטות המשטר שנוסו עד היום").
כמובן שבחלק גדול מהשנים היה טשטוש נרחב בין הגבולות הנ"ל.
היו שנים שהשופט מילא גם את חלקו של המלך (אם כי אין לו את כל סמכויותיו וזכויותיו של המלך, כמו למשל להרוג "מורד במלכות").
היו שנים שהמלך שפט את העם, כמו בימי שלמה.
היו שנים שהכהן הגדול היה גם המלך, כמו בימי מלכות בית חשמונאי.

נ. ב. יש הרחבה מרתקת על הנושא הזה בשיעורי הרב ישראל גולדווסר שליט"א בסדרת השיעורים "השתלשלות התורה", שם הוא מבאר באריכות נפלאה את יופי שיטת השלטון התורני. הסמכויות של כל מנהיג, וההשפעות על פי פשטות ועל פי פנימיות.

 

[הר זהב]

להרוג "מורד במלכות"

אם כן לפי דעתך - כיצד הרג גדעון ביושבי שכם ופנואל, וכיצד הרג יפתח בבני אפרים?

 

[הצעיר שבחבורה]

הנביא או השופט אחראי על "הרשות השופטת", ובהעדר מלך הוא אחראי גם על הרשות המבצעת.

הסנהדרין היו "הרשות המחוקקת", משם יצאו הגזירות והתקנות, לפי הצבעה.

הסנהדרין לא היתה שופטת?