ד' תעניות בין המצרים ת"ב 'מנחם אב' - מה מקור השם (1 צופה)

[אוצר המועדים]

היכן המקום הראשון שבו מכונה חודש אב כך, והאם זה כל החודש או רק עד תשעה באב?

 

[שירת העשבים]

היכן המקום הראשון שבו מכונה חודש אב כך, והאם זה כל החודש או רק עד תשעה באב?

לחץ כדי לכווץ...

כתב בספר ערוך השולחן (אבן העזר סי' קכו' טז'): חודש אב אין כותבין מנחם אב, דמה שרגילין לכתוב כן במכתבים וכשמברכין את החודש זהו רק לשם נחמה כשנזכה אי"ה במהרה בימינו אמן, אבל שמו של (החודש) הוא רק אב וכן הוא בש"ס ריש מסכת ראש השנה ע"ש. ואם כתב (בתאריך) מנחם לחוד, יש מי שאומר דכשר בדיעבד כיון שהדבר מפורסם וידוע דחודש אב קרו ליה מנחם (ס' גט פשוט). ולי צ"ע בזה דהן אמת דבספרי חכמי הספרדים ובהסכמותיהם רגילין כן, אבל אצלינו אין נוהגין כן. ויש שכותבין שניהן ביחד (מנחם אב) וזה וודאי נלענ"ד דאם כתב מנחם אב דכשר בדיעבד כיון דכן מברכין החודש בכל מדינותינו וכן כותבין באגרות, עכ"ל. ובדרך אגב ראוי לציין את דברי המג"א בריש הלכות ראש חודש (סי' תיז') וז"ל: בשבת שלפני ראש חודש מברכין החודש חוץ מלפני ר"ח תשרי וכו'. ובכ"ה כ' שיש מקומות שאין נוהגין לברך ראש חודש אב, ועי"ש. וכתב במחצית השקל, שמצא מנהג זה במרדכי בפרק אלו מגלחין וז"ל: ראיתי בתוס' דשבת שלפני ראש חודש אב אין מזכירין ראש חודש משום דכתיב (איוב פ"ג ו') במספר ירחים אל יבא. (הואיל וחודש זה של פורעניות באמת אין אנו יכולים לקדש – מחצה"ש שם) ודחה דאדרבה יותר טוב לברך ישראל שהזמן מוכן לפורענות, ועי"ש. ומנהגינו כהיום לברך חודש אב.



בדרשות חתם סופר (חלק ב' עמ' 622. וע"ע מה שכ' בהגה' לשו"ע סי' תקנא') כתוב, שאחר תשעה באב מתחיל נחמה, ע"כ מתחיל חודש אחר ונקרא 'מנחם'. ובהגה' שם מביא את לשון החת"ס במס' תענית: היינו מה שרגילים לחדש שם החודש מי' באב ואילך לקרוא לו מנחם וכאילו פסק חודש אב ומתחיל מנחם, ועי"ש עוד. יש נוהגים שאדם הכותב אגרת לחברו, עד ט' באב מזכיר שם החדש 'אב' בלבד, וכשכותבין אחר תשעה באב - מזכיר שם החדש 'מנחם אב'. (ספר התודעה פרק ל"ג. וכ"כ בספר מנהגי אמשטרדם). ויש נוהגים מראש חודש עד ט' באב לכתוב מנחם אב, ומט' באב רק אב. (מובא בס' אבילות החורבן)

 

[האיש השרוי בשמחה]

שמו של החודש הובא, כשמות שאר החודשים, מגלות בבל.< מקורו במילה האכדית אַבּוּ (קנים). על פי החוקרים, בחודש זה נהגו לקצור את הקנים לצרכים שונים. גם בבית המקדש היה חודש אב מסמן את סוף הזמן בו כרתו עצים לצורך המערכה שעל המזבח (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קכ"א עמוד א'). בבבלית פירוש השם הוא אש, וזוהי משמעות נוספת לשם החודש, לפיה הוא נקרא על שום החום הכבד השורר בתקופה זו של השנה.

חודש אב מכונה גם "מְנַחֵם אָב", משום הבקשה לנחמה על כך שחודש זה נחשב כחודש הפורענות והאבלות בלוח העברי, ששיאן חורבן בית המקדש בתשעה באב. כינוי זה מקורו במאה ה-16 כ-"מנחם" בלבד, כשמו של המשיח לפי חלק מהדעות.

במשנה נאמר עליו: "משנכנס אב, ממעטין בשמחה" (משנה, מסכת תענית, פרק ד', משנה ו').

 

[פְּסֶבְדּוֹנִים]

גט פשוט אה"ע סי' קכו סקל"ה. הובא בפתחי תשובה שם סקי"ב: "הדבר מפורסם וידוע דחודש אב קרו ליה חודש מנחם".

 

[עובדיה יאיר]

מרן ראש הישיבה רבנו מאיר מאזוז זצוק"ל הריני כפרת משכבו, כתב בספרו הנפלא קובץ מאמרים חלק ב עמוד ק וזה לשונו: חודש אב יש קוראים לו אב הרחמים, והמרוקאים קוראים לו אב רחמן, והמפורסם ביותר מנחם אב. עד כאן לשונו הצריך לנושא זה.

 

[תורה תמימה]

ספר התודעה - פרק שלשים ושלשה:
חֹדש אב הוא החמשי במנין החדשים שאנו מונים מניסן, וכן הוא נקרא בתורה: החֹדש החמִשי, ככתוב (במדבר לג): וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה' וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ:
השם 'אב' הוא שם בבלי, וקוראים אותו גם 'מנחם אב' על שם הנחמה שמצפים לה אחרי החרבן שארע לנו בחדש זה. ויש אומרים בזה רמז: 'מנחם א"ב', כלומר, עתיד הקדוש ברוך הוא לנחם האותיות א"ב שמגילת איכה נאמרה בהן:
ויש דורשין נוטריקון א"ב - אדום, בבל - שתי הממלכות שהחריבו את בתי מקדשינו ושמזכירין אותן לקללה בקינת 'על נהרות בבל' (תהלים קלז): בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, וזְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם:
יש נוהגים שאדם הכותב אגרת לחברו, עד ט' באב מזכיר שם החדש 'אב' בלבד, וכשכותבין אחר תשעה באב - מזכיר שם החדש 'מנחם אב':

 

[תורה תמימה]

ספר רמתים צופים - סימן א
טעם שכל העולם מכנים על חודש אב. שם מנחם אב. היינו מנחם לשון נחמה ומה הוא מנחם את אב היינו אלף בית שמנחם את האלפא ביתא עד כאן דבריו. ובוא וראה שכל הקינות דירמיה הם באלף בית כפול ומכופל. ולא מצינו זאת בכל הנביאים אפס מעט בספר תהלים. גם ידוע שכל הבריאה נברא בא"ב ואם כן כאשר יהיה הגאולה במהרה בימינו אמן ויתוקן כל העולם במלכות שדי אז יהיה הנחמה אל הא"ב. וזהו שאמר (ישעיה מ', א') נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם. ואמרו במדרש (איכה רבתי פרשה א', נ"ז) חטאו בכפלים שנאמר (איכה א', ח') חטא חטאה וגו' ומתנחמים בכפלים גם כן בא"ב מכופל. גם אל"ף היא חכמה ובי"ת היא בינה. גם התורה והבריאה היינו אנכי ה' וכו' באל"ף. והבריאה בב' בראשית וזה בחינת שתי אותיות ראשונות ובזה מתנחמים אנו ובטוחים שבודאי יתמלא השם וזה מנחם אב. ומי יוכל לירד אפילו לקצת דעתו. ומאדמו"ר הרבי מקאצק זי"ע שמעתי הטעם שקינות דירמיה הם בא"ב מחמת שכשירמיה ראה החורבן וגודל ההשפעה והקדושה שניטל מאתנו. היה כמעט בדעתו שבלתי אפשרות לישראל ולעולם שום קיום חס ושלום עד שכמעט כלתה נפשו מגודל המרירות. לולי שראה שיור הא"ב שיש לנו בצירופיהם כמו שכתב בספר יצירה. אז מצא בדעתו לנו שיור התורה וזה היה לו ניחום ולכן נקרא מנחם אב. ומזה הטעם גם הווידוי הוא בא"ב כהנ"ל:

 

[תורה תמימה]

ספר קול מבשר ח"ג - מנחם אב
א. הגיד הרבי ר' בונם זי"ע זצ"ל, טעם, שכל העולם מכנים את חודש אב - 'מנחם' אב. היינו, מנחם - לשון נחמה. ומה הוא מנחם? - את 'אב'. היינו, אלף בית. שמנחם הוא את האלפא ביתא. עד כאן דבריו. ובוא וראה, שכל הקינות דירמיה, הם באל"ף בי"ת כפול ומכופל. ולא מצינו זאת בכל הנביאים, אפס מעט בספר תהילים. גם ידוע, שכל הבריאה נברא באל"ף בי"ת. ואם כן, כשאר יהיה הגאולה בב"א, ויתוקן כל העולם במלכות שדי, אז יהיה הנחמה אל האל"ף בי"ת. וזה שנאמר, נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם. ואמרו במדרש, חטאו בכפלים, שנאמר, חטא חטאה כו'. ומתנחמים בכפלים, גם כן באל"ף בי"ת מכופל. גם, אל"ף - היא חכמה. בי"ת - היא בינה. גם התורה והבריאה. היינו, אנכי ה' כו' - באל"ף. והבריאה בבי"ת - בראשית. וזה בחינת ב' אותיות ראשונות. ובזה מתנחמים אנו, ובטוחים שבודאי יתמלא השם. וזה - מנחם אב. ומי יוכל לירד אפילו לקצת דעתו. [רמתים צופים, בתדבא"ז פרק ב', אות קי"א]:
ב. בשם אדמו"ר מו"ה שמחה בונם זצללה"ה זי"ע, למה מכנים את חודש אב "מנחם" אב? כי האותיות אלף בית המה מנחמים אותנו, כידוע. לכן מגילת איכה מסודרת לפי אלף בית, ובאלף בית משולש. כאשר אי אפשר הפירוד והסתלקות מישראל, כי אורייתא וקב"ה וישראל חד אינון, ודו"ק. [תורת כהן ליקוטים, דף קכ"ח ע"ב]: