רות מעלת השעורין על העדשים (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
במדרש רות רבה פרשה ה' סי' א' "והפלשתים נאספו שם למלחמה ותהי חלקת השדה מלאה שעורים, כתוב אחד אומר שעורים וכתוב אחד אומר עדשים וכו', ר' שמואל בר נחמן אמר שנה אחת היתה ושתי שדות היו וכו', עד כדון היא צריכה אי זו מהן לאבד של עדשים או של שעורים, של עדשים אוכל אדם, של שעורים אוכל בהמה, של עדשים אין העומר קרב מהן ושל שעורים קרב מהן, של עדשים אין מפרישין מהן חלה של שעורים מפרישין חלה, וכו'. מבואר דכשיש לפנינו ב' שדות וצריכין לאבד אחד מהן, יש דיני קדימה ביניהן, ומספקא להו האם המעלה של אוכל אדם עדיפא או המעלה שמביאין ממנה חלה ועומר קרב מהן עדיפא.

והקשה בעץ יוסף בשם ספר כבוד חכמים, מ"ט לא נזכר ששעורים חייבים בביכורים משא"כ עדשים.

ואפשר לומר דבימי דוד המלך שנשאלה שאלה זו, חרב משכן שילה, ולא היה אלא במה גדולה בנוב וגבעון, והרמב"ן (דברים כ"ו ב') צידד, שביכורים אינם קרבים בנוב וגבעון משום שנאמר "תביא בית ה' אלקיך", ולכן צריכים דוקא בית בנוי. וא"כ בזמן שאין ביכורים נוהגים אין מעלה מצד מצות הביכורים.

וצ"ע בזה, דאפשר שהמעלה אינה משום שביכורים נוהגים בו בפועל, אלא שהוא מין חשוב שיש בו ביכורים, ואף בזמן שאין הביכורים נוהגים [דאין הנידון משום ביטול המצוה של חלה וביכורים מתבואה זו, שהרי בהא דעומר קרב מהן מסתבר דמיירי לאו דוקא בשדה הסמוכה לירושלים שעומר בא ממנה, אלא הוי חשיבות ומעלה במין שעורים מחמת המצוה שנוהגת בו].

ונפק"מ לדינא האם גם בחו"ל שייכת קדימה של שעורים על עדשים, משום שאין נוהגים שם מצוות התלויות בארץ, דאם תלוי במין הרי גם בחו"ל שייך זה, ואם תלוי במה שנוהג בפועל אי"ז שייך [ואפשר דכיון דתיקנו חלה גם בחו"ל מדרבנן, שייכת המעלה גם בחו"ל], וצ"ע.

שוב ראיתי בעמק ברכה (בענין איבוד אוכלין) שכתב שבזמן הזה שאין עומר אין שייך קדימה מצד הבאת העומר עי"ש, ולפי"ז א"ש היטב דלא חשיב ביכורים, וכמ"ש.
​

◆ ◆ ◆​

עוד יש להקשות מ"ט לא קאמר טעם אחר להקדים שעורים לעדשים, דשעורים תרומות ומעשרות שלהם מן התורה, דדגן תירוש ויצהר הוא דאורייתא, ואילו עדשים הם קטניות ולדעת רוב הראשונים הוי רק מדרבנן.

אמנם כבר ידוע דדעת הרמב"ם תרומות פ"ב ה"א דגם מעשר פירות וקטניות דאורייתא, ועי' בביאור ההלכה שם באריכות, והביא דבירושלמי בכמה מקומות מוכח כדעת הרמב"ם, וכן כתב הרמב"ן בב"מ פח. בדעת הירושלמי, וידוע דמדרש רבה הוא אגדת אמוראי דירושלמי, ושפיר אזיל לשיטתו דגם קטניות הוא מן התורה. ולפי"ז לדעת הבבלי יש עוד טעם להקדים שעורים, משום דתרו"מ שלהם דאורייתא.

עוד יש לעיין מ"ט לא קאמר משום דשעורים חייבים בברכת המזון, משא"כ בעדשים. ואפשר לומר דחלה היא חובת הפירות וכן עומר י"ל דהחיוב הוא להביא ראשית קצירכם אל הכהן והוי כעין ביכורים מן השעורים, ומתיר איסור חדש בפירות, והוי כעין מצוה על הפירות, ולכן חשיב מעלה בהן. משא"כ ברכת המזון דהוי חובת גברא על האדם האוכל, אינה נחשבת מעלה בגוף הפירות, וצ"ע בסברא זו.​

 

[גרינפלד]

ונפק"מ לדינא האם גם בחו"ל שייכת קדימה של שעורים על עדשים,​

לחץ כדי לכווץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
ואולי בחו"ל לא שייך כלל דיני קדימות, דכל הנידון הוא רק בהשחתת תבואה של ארץ ישראל ומשום ישוב ארץ ישראל, וכמו שמצינו שיש קפידא שלא להפסיד תבואת א"י דוקא, ממה שאין מגדלין בהמה דקה בא"י משום ישוב א"י כמבואר בב"ק עט: וברש"י שם, ולכן כשחייבין להפסיד ממעטין בהשחתת ישוב א"י להשחית הדבר הפחות, אבל בחו"ל דלא קפדינן אין שום חילוק בזה [אמנם בעמק ברכה בענין איבוד אוכלין נקט דהנידון משום איבוד אוכלין].

עוד נראה דכל הנידון הוא כאשר שניהם מעולים בדמים בשוה, שאם אחד מן המינים יקר יותר, אזי מדין בל תשחית צריך להפסיד את מה שפחות בדמים, וזה קודם לשאר דיני הקדימות, משום שהוא מחמת איסור דאורייתא של בל תשחית.​