כתב הרמב"ם בהל' מעשר שני ונטע רבעי פרק ו' הל' ח' המוצא כלי וכתוב עליו מ' הרי מה שבתוכו מעשר שני. ד' דמאי. ט' טבל. ת' תרומה. ק' קרבן. ואם היה של מתכת הוא ומה שבתוכו קרבן. שכן היו כותבין אות אחת מן השם בשעת הסכנה: והוקשה לי לשון הרמב"ם מפני מה נקט בסדר האותיות מ', ד', ט', ת', וק',? והרי לכאו' היה צ"ל בסדר האותיות?
ועוד שבמשנה במעשר שני פרק ד' משנה ו' כתוב המוציא כלי וכתוב עליו קו״ף קרבן מ״ם מעשר דלי״ת דמאי טי״ת טבל. ת״יו תרומה שבשעת הסכנה היו כותבין תי״ו תחת תרומה. והיינו ק', מ', ד', ט', ות', וא"כ מפני מה שינה הרמב"ם?
ועוד שבמשנה במעשר שני פרק ד' משנה ו' כתוב המוציא כלי וכתוב עליו קו״ף קרבן מ״ם מעשר דלי״ת דמאי טי״ת טבל. ת״יו תרומה שבשעת הסכנה היו כותבין תי״ו תחת תרומה. והיינו ק', מ', ד', ט', ות', וא"כ מפני מה שינה הרמב"ם?