בספר “ע’ שמות של מט”ט”[10] כתב שהיה לו לדוד המלך מגן של זהב והיה חקוק עליו שם ע”ב ומתחתיו היה חקוק גם השם הקדוש טפטפ’ (שהשם הזה הוא בגימטריא “על מגן” ובגי’ “צוה פחד”), ועליו נאמר “מגן דוד”. וכן הביא גם בספר קהלת יעקב יולס[11].
ומהר”מ זכות זלה”ה בספר אם לבינה[12] כתב שהיה חקור על “מגן דוד” את שם הקדוש שהוא ר”ת אתה גיבור לעולם ה’, אלא שהיה חקוק במילואי האותיות עיי”ש.
ובספר כוונת שלמה (למוהר”ר שלמה רוקקה זלה”ה תלמידו של מהר”ם זכות)[13] הביא עוד רשימה של שמות הקודש שהיו חקוקים על המגן של דוד המלך ע”ה.
וע”ע למוהר”ר יוסף ג’יקטיליא זלה”ה בספרו שערי צדק[14] שמזכיר ג”כ שהיה לדוד במלחמותיו בחינה של “מגן” אשר עליו נאמר “מגן דוד”, וז”ל: ודע שזה המקום שהוצרך דוד להלחם באויביו, ולפיכך הוצרך מגן ‘ותתן לי מגן ישעך’[15], וזה שאומרים ‘
מגן דוד‘.” עכ”ל.
איברא דאמרו חז”ל בילקוט שמעוני[16]: “אמר ליה הקב”ה: דוד, וכי למגן וצנה אני צריך? רוח אחד אני נופח בהם, והם פורחים, שנאמר יהיו כמוץ לפני רוח.” ע”כ. ומשמע שלא היה לדוד המלך כל “מגן”. ואולם יש לומר שהנהגה זו לא היתה תמידית אלא היו זמנים במלחמותיו שהתשמש במגן הנקרא מגן דוד.
ובספר צרור המור (למקובל מוהר”ר אברהם סבע זלה”ה, תלמידו של רבינו יצחד גי ליאון זלה”ה)[17], כתב שהיה לו לדוד המלך “מגן רוחני” המכונה “מגן דוד”, שהוא אחד משמותיו הקדושים של הקב”ה שעל ידי אותו השם הקדוש היה דוד נלחם מלחמותיו, ועל השם הזה אמר דוד[18]: “מגיני וקרן ישעי”. עיי”ש.
צורת ה”מגן דוד” – והמגן של דוד המלך
והנה בכל הנ”ל עדיין לא מבואר אלא שהיה לו לדוד המלך מגן מיוחד, אבל לא מבואר שהיה לאותו מגן את הצורה הגיאומטרית הידוע כיום שהם שני משולשים זה על גבי זה שמייצרים ו’ פינות (ה”קסגרמה” כוכב בעל שישה קודקודים). ומ”מ אפשר שיש למצוא סמוכין גם לזה, וכדלהלן.
תחילת מקור לדבר (עכ”פ לגבי משולש אחד) אפשר למצוא בפירוש המשניות להרמב”ם[19], שכתב בביאור המילה “תריס”: “‘תריס’ הוא המגן, ו’אלה’ – הגנה עשוי מעץ. ואין בין המגן והאלה אלא שה’מגן’ תבניתו כמו משולש, ו’אלה’ תבניתו עגולה, ושניהם מעץ.” עכ”ל. וכן רבינו עובדיה מברטנורה שם פירש: “תריס – מגן עשוי כתבנית משולש.” עכ”ל. ומכאן המקום לדון, שמא לדוד המלך היה מגן כפול, העשוי בצורת שני משולשים?
ובכן הגאון מוהר”ר אברהם חיים הכהן זלה”ה בספרו ארץ החיים (קושטנדינא תק”י)[20] כתב: “כי הנה היה חילוק בין מגיני מלכי ישראל למלכות בית דוד, כי למלכי ישראל היה מגן בעל שלש קצוות כזה (כאן מצייר צורת משולש) ולמלכות בית דוד היה של ששה קצוות להורות שיש לו אחיזה במדת מלכות ומקבל שפע מן ששה קצוות ודוד הוא השביעי, כזה (כאן מצייר צורת משולש על גבי משולש כפי שהיא הצורה היודעה היום של ה”מגן דוד”)” עכ”ל. ועוד כתב שם בארץ החיים[21] וז”ל: “כבר כתבנו למעלה כי מגן דוד היה כפול להורות ו’ צדיקים: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף. ודוד הוא השביעי. וזה שאמר אל תשב פני משיחך.” עכ”ל. ומרן החיד”א בספרו דבש לפי[22] העתיק לדברי הרב ארץ חיים הנ”ל בשתיקה יפה, עיי”ש.
ובספר נחמד ונעים למוהר”ר דוד גאנז זצ”ל (תלמיד המהר”ל) כתב[23] וז”ל: “כאשר יצוירו ויוחרטו שני משולשים זה על זה, נהגו אנשי דורנו לקרוא לו מגן דוד, באמרם שציור כזה היה חקוק על מגנו של דוד המלך.” עכ”ל (ואגב בתחילה היה נקרא הספר הנ”ל מגן דוד, ובהדפסה השניה נשתנה שמו לנחמד ונעים, וגם במצבת קבורתו של הגאון הנ”ל נחרטה תבנית ה”מגן דוד”). ומשמע שהיתה מסורת בידם בענין זה (אלא שלפי מסורת הזו, היה “ציור” של משולשים במגן של דוד המלך, ולא שהמגן עצמו היה בצורת שני משולשים).
ולמעלה בקודש במקור קדום יותר (אם כי מקור רק לביטוי מגן דוד ביחס למשולשים ולא לטיב המגן של דוד המלך ע”ה) מצינו ב”ספר הגבול” (כת”י בית המדרש לרבנים ניו יורק 2193 mic.דפים 15ב 18א – מובא בקובץ בית ועד לחכמים[24]) מאת רבינו דוד בן רבי יהודה החסיד השני בעל החורבה, שהביא בשני מקומות ציור המשולשים הנעוצים זה בזה ונקרא שם להדיא בשם “מגן דוד” (פעם אחת “מגן דוד של אריך אנפין” ופעם נוספת “מגן דוד של זעיר אנפין”), ולמטה מציורי המגן דוד נכתב השם טפטפ’ הנ”ל. [ואולם בכתבי יד אחרים של ספר הגבול, לא מופיעים הציורים האלו].
ומובא[25] בשם ספר שושן סודות[26] דמייתי אופן לעשיית טבעת כסגולה “לנצח כל אויב”, וכתב “שתהיה הטבעת עשויה על צורת מגן דוד” עכ”ל (והיינו שמכנה את הצורה הזו בשם “מגן דוד”).
צורת המגן דוד – חשיבותה בתורת הסוד
ציור של מגן דוד בספר שער היחודים לרבינו האריז”ל
ועכ”פ גם אם צורת מגן דוד הידועה לא היתה צורתו של המגן של דוד המלך ע”ה, ואף לא נקרא בצורה זו בשם “מגן דוד”, נראה שעצם הצורה הידועה הזו יש בה מהות רוחנית בעלת חשיבות, שכן בכתבי יד של
קבלה מעשית ובקמיעות מצוי לרוב הציור של מגן דוד הידוע, וכן ימצא תמצא לדוגמא בספר רזיאל המלאך בכמה דוכתי.
והתייצבו וראו מה שכתב מוהרח”ו בשער היחודים[27] וז”ל: “ועתה אמרתי לגלות לך סוד עמוק מאד והיא קמיע מנוסה לכל דבר של כל מיני חולי שבעולם, אם לעין הרע ח”ו אם לאשה הרה שלא תפיל ולכל גזירה רעה, וצריך שתקח קלף צבי כשר וטהור מעובד לשמה לעשות בו ציור חותם כזה (כאן ציור של צורת מגן דוד) והקוים לא יהיו רשומים בדיו אלא של השמות דהיינו שתכתוב ע”ב ס”ג מ”ה ב”ן וכו’. עכ”ל (והאריך שם באופן עשיית הקמיע עיי”ש).
ובספר לוחות עדות למוהר”ר יהונתן אייבשיץ זצ”ל (מהדורת אלטונא תקט”ו)[28] מלבד שעסק בסודות צורת המגן דוד, גם קרא לו בשם הידוע לנו “מגן דוד”, וז”ל: “ובא הציור מגן דוד, שהוא
סגולה ומעולה שבחותמת לכל הפגעים, כאשר תמצא בספר רזיאל, תולדות אדם (א”ה לרבי יואל בעל שם מטזמוטש זלה”ה), וביחוד בעץ חיים להאר”י בשער יחודים וביחוד
למקשה לילד“, שתבניתם ז’ קצוות חשוב מא’ עד ז’ מספרו כ”ח שהוא כח הצריכה היולדת מאת ה’ הנותן ליעף כח, וז’ פעמים ז’ עולה מ”ט שהוא מט”ט וכו’.” עכ”ל, והאריך שם טובא בעניינים אלו ואח”כ כתב שם שקצוות אותיות הוי”ה רמוזים בקצוות המגן דוד, וביאר שלכן נקרא “מגן” ושזהו הסוד של ה”מגן דוד”, עיי”ש (וע”ע בהערה[29]).
בשו”ת אדמת קודש, לראש”ל מוהר”ר נסים חיים מזרחי זלה”ה[30], מביא שמי שחלה במחלת ה”פאפירה”, היו רושמים בדיו על המקום הנופח צורת מגן דוד, והעיד הגאון הנז’ ש”מסוגל הדבר ובדוק ומנוסה”, ונידון בתשובתו שם היה אם להתיר לעשות כן אף בשבת משום חשש פיקוח נפש, והתיר שם ע”י גוי עיי”ש. ומובא בשו”ת
יביע אומר[31].
מגן דוד עבור קמיע – צילום מכתב יד קודשו של זקן המקובלים הרב יצחק כדורי זצ”ל (מספר קדושת יצחק)
ויש כותבים בשם ספר “האלף בית של המלאך מט”ט” (אינו מצוי אצלי) שהוא מתקופת הגאונים, ששם כבר מובא הציור של שני המשולשים.
ציורים של מגן דוד קבליים בכתבי יד של ספר הרפואת לרבי חיים ויטאל זצוק”ל
