פורים מרבין בשמחה-- (1 צופה)

[רבי]

למה בשלחן ערוך לא כתוב משנכנס אדר מרבין בשמחה?

הרי בחודש אב כתב השלחן ערוך משנכנס אב ממעטין.

ואולי הוא משום שאינו נ"מ לדינא.

 

[דוד בן ישי]

אמאי אי"ז נפק"מ לדינא???
וכבר עמד בזה בתשובות חתם סופר.

 

[אברך מישיבת מיר]

למה בשלחן ערוך לא כתוב משנכנס אדר מרבין בשמחה?

הרי בחודש אב כתב השלחן ערוך משנכנס אב ממעטין.

ואולי הוא משום שאינו נ"מ לדינא.

לחץ כדי לכווץ...

במשנה ברורה (תרפו ס"ק ח) באמת הובא דין זה.
יש נפקא מיניה א. כתב רבינו האדר"ת בספרו זכור לדוד (עמ' לח) דקמ"ל שכמו שממעטין בנשואין משנכנס אב, כך מצוה להרבות השמחה משנכנס אדר, ויש לקבוע זמן הנשואין בחודש אדר, החודש אשר נהפך מאבל לשמחה לכל ישראל. ובשם הגרח"ק הביאו, שאם צריך לעשות איזה שמחה כגון חתונה או סיום מסכת, יעשה בחודש זה.
ב. כתב המכתם (ד"ה כשם) וז"ל רבוי שמחה הנאמר באדר אין הכוונה להרבות במאכלים ובמשתאות, אלא לשמח לב העניים, והאביונים וכן כל שמחת מצוה,
ג. בספר הליכות שלמה הביא בשם הגרשז"א, שאין הכוונה שצריך להרבות בפעולות של שמחה דוקא, אלא עיקר הכוונה שצריך להסיר מלבו בימים אלו כל דאגה ועצב.

ומה שלא הובא ברמב"ם ובשו"ע יעוי' בחתם סופר שו"ת או"ח ק"ס שהקשה בזה וביאר ב' באורים, ע"ש.

 

[אמר ליה]

ראשית יש להעיר שהרי אותו הנפק"מ שהגמ' מביאה לגבי חודש אב שייכא נמי בחודש אדר, גבי מי שיש לו דין עם הגוי שבחודש אב לא יעשה דריע מזליה, וא"כ בחודש אדר יעשה דשפיר מזליה.
ובעיקר הקו' שמעתי רעיון לבאר עפי"ד השפ"א (תענית שם) שכתב לבאר הדין "כשם שנכנס אב וכו'" והתקשה מהו ה"כשם", וביאר (דלא כפרש"י) דבחודש אב ממעטין בשמחה מחמת הצער על חורבן הבית והפסקת העבודה בביהמ"ק וכו'. ומעתה בחודש אדר הרי תנן "באחד באדר משמיעין על השקלים" והיה זה תחילת החודש שבו בנ"י נתנו השקלים לקניית קרבנות לביהמ"ק וזוהי השמחה שבחודש זו עיי"ש.
ולפי"ד אפשר לומר דהיינו טעמא שהשמיטוהו הרמב"ם והשו"ע גבי חודש אדר כיון שכל ההלכה הזו נוהגת רק בזמן שביהמ"ק קיים שמקריבים את הקרבנות. משא"F חודש אב שלדאבונינו עדיין לא נבנה הבית שפיר נוהגת ההלכה הזו, ויל"ד בכל זה, ותן לחכם ויחכם עוד.

 

[רבי]

אמאי אי"ז נפק"מ לדינא???
וכבר עמד בזה בתשובות חתם סופר.

לחץ כדי לכווץ...

זכיתי לכוון לדעתו.
שו"ת חתם סופר ח"א סימן קס.