נשאלתי: בדין משכיר רכב לחילוני הנוסע רח"ל בשבת אי חשיב לפני עור כדין משכיר שדהו לכותי בשביעית
ואם מצינו חילוקים בין השכרות אולי בכה"ג שא"א לסלקו לא חשיב לפני עיור אלא כמכירה.
השבתי:
לגבי הלפני עיור - יש להגדיר קודם
אסור להשכיר שדהו למומר בשביעית, אבל מותר להשכיר לו את השדה בשאר השנים אף שלא יעשר את הפירות, שאין איסור לפני עיור כשאין כאן כעת מכשול [חזו"א]
כלומר, לגבי שביעית מצויים שהשדה של היהודים תשבות - וכשמשכירים אותה למי שיעבוד בה בשביעית - הרי הנכרי עובד גם באותו חלק של השדה שנחשב כבעלות הישראל [בעלות קלושה אמנם, אבל סוף סוף בעלותו]
לגבי מעשרות מבחינת בעל השדה אין כאן כעת מכשול, ומה שהמומר לא יעשר - תהיה לחלוטין הבעיה שלו, כלומר אין בעיה מחמת השדה [שחלקה של הישראל עדיין] אלא מחמת הפירות
לגבי הכנסת הע"ז, כלפי עצם ההכנסה - ברור שהעבירו הזו היא רק של הנכרי, וכל שנותר הוא לא תביא תועבה אל ביתך, כלומר שבבית המיוחד לי תהיה תועבה. ולאחר שהכריעו הרא"ש והראב"ן שכל זאת דוקא בבית המיוחד לישראל ולא בשכירות שאינה מיוחדת רק לבעלים - הרי שאין כזה איסור 'לא תביא תועבה אל ביתך הקלוש'.
ואם מצינו חילוקים בין השכרות אולי בכה"ג שא"א לסלקו לא חשיב לפני עיור אלא כמכירה.
השבתי:
לגבי הלפני עיור - יש להגדיר קודם
אסור להשכיר שדהו למומר בשביעית, אבל מותר להשכיר לו את השדה בשאר השנים אף שלא יעשר את הפירות, שאין איסור לפני עיור כשאין כאן כעת מכשול [חזו"א]
כלומר, לגבי שביעית מצויים שהשדה של היהודים תשבות - וכשמשכירים אותה למי שיעבוד בה בשביעית - הרי הנכרי עובד גם באותו חלק של השדה שנחשב כבעלות הישראל [בעלות קלושה אמנם, אבל סוף סוף בעלותו]
לגבי מעשרות מבחינת בעל השדה אין כאן כעת מכשול, ומה שהמומר לא יעשר - תהיה לחלוטין הבעיה שלו, כלומר אין בעיה מחמת השדה [שחלקה של הישראל עדיין] אלא מחמת הפירות
לגבי הכנסת הע"ז, כלפי עצם ההכנסה - ברור שהעבירו הזו היא רק של הנכרי, וכל שנותר הוא לא תביא תועבה אל ביתך, כלומר שבבית המיוחד לי תהיה תועבה. ולאחר שהכריעו הרא"ש והראב"ן שכל זאת דוקא בבית המיוחד לישראל ולא בשכירות שאינה מיוחדת רק לבעלים - הרי שאין כזה איסור 'לא תביא תועבה אל ביתך הקלוש'.