פורים משלוח מנות של גדולי ישראל

[תורה תמימה]

 

[הצעיר שבחבורה]

במחילה, מה מעשה זה בא ללמדנו?

 

[אברך מישיבת מיר]

ידוע שהגר"ח הביא פעם אחת לאביו משלוח מנות חידו"ת

 

[פנחס ע]

וכן ספר מנות הלוי לר"ש אלקבץ נכתב כמשלוח מנות כידוע

 

[אברך מישיבת מיר]

וכן ספר מנות הלוי לר"ש אלקבץ נכתב כמשלוח מנות כידוע

לחץ כדי לכווץ...

וכעת ראיתי שרשום אצלי עוד ציטוט בזה, והוא מה שכתב שו"ת יהודה יעלה (ח"א סי' ר"ו) וז"ל: בחידושי ויקבל נא פרו"מ ני' ממני גרגיר זה במקום משלוח מנות איש לרעהו.

 

[נדיב לב]

ידוע שהגר"ח הביא פעם אחת לאביו משלוח מנות חידו"ת

לחץ כדי לכווץ...

מרן הגר"ח קנייבסקי (וכמדומני יחד עם הגרד"ל לנדו) שלחו בפורים לרב שך צרור חידושים על כל מסכתות הש"ס. ונדפס באגרות וכתבים.

 

[פנחס ע]

(וכמדומני יחד עם הגדר"ל לנדו)

לחץ כדי לכווץ...

עם ר' בערל וינטרויב

 

[צופה מן הצד]

עם ר' בערל וינטרויב

לחץ כדי לכווץ...

בוודאי, שהרי הם הביאו לו את זה כתלמידיו בישיבת לומז'א, והגרד"ל לא למד בלומז'א.

 

[נדיב לב]

ידוע שהגר"ח הביא פעם אחת לאביו משלוח מנות חידו"ת

לחץ כדי לכווץ...

וכעת ראיתי שרשום אצלי עוד ציטוט בזה, והוא מה שכתב שו"ת יהודה יעלה (ח"א סי' ר"ו) וז"ל: בחידושי ויקבל נא פרו"מ ני' ממני גרגיר זה במקום משלוח מנות איש לרעהו.

לחץ כדי לכווץ...

מרן הגר"ח קנייבסקי (וכמדומני יחד עם הגרד"ל לנדו) שלחו בפורים לרב שך צרור חידושים על כל מסכתות הש"ס. ונדפס באגרות וכתבים.

לחץ כדי לכווץ...

מסתבר שלא החשיבו את זה כמשלוח מנות לגמרי, ושלחו גם דברי מאכל.
כי הלא זה תלוי בטעמים הידועים בגדר משלוח מנות ולא מסתבר שלא יחששו לשיטה שנוקטת שהטעם כדי להרבות בצרכי הסעודה.

 

[פנחס ע]

חשוקי חמד מגילה דף ז עמוד א ומשלח מנות איש לרעהו
מי שאין לו מנות האם יכול לשלוח ספרים או חידושי תורה
שאלה. מי שנמצא במקום שאין לו משלוח מנות, ויש לו ספרים, או שיש לו חידושי תורה, האם ישלחם לחבירו וישמח את לבו, ויצא בו ידי חובה, או שמא צריך דוקא מיני מאכל או משתה?
תשובה. בספר מנות הלוי (בפתיחה) כתב ששולח את הספר [מנות הלוי] שי לחותנו, וקרא שמו מנות הלוי כדין וכהלכה שתי מנות לאדם אחד. וכן כתב הרמ"א בספר מחיר היין (בחתימת ספר) 'שלחתי בימי הפורים למנה לאבי ישראל', וכן כתב בשו"ת יהודה יעלה (או"ח סימן רו) ויקבל נא ממני גרגיר זה במקום משלוח מנות איש לרעהו. אולם יתכן שכל זה לא כתבו אלא במליצה, ולא להלכה שיצאו בזה משלוח מנות.
ובספר קרבן תודה על מגילה (חידושי דינים סק"ה) נסתפק בזה וכתב שיתכן שיצא, דהתורה הקדושה נדמה לאכילה ושתיה, כמש"כ לכו לחמו בלחמי, ושתו ביין מסכתי. וגם שמחת הלב איכא כי פקודי ה' ישרים משמחי לב. ובספר בני שמעיה (שם בשו"ת סימן כה) כתב שיתכן שאף לתרומת הדשן (סימן קיא) הסובר דטעם משלוח מנות הוא כדי לספק צרכי הסעודה, יתכן שיצא, כיון דתנן באבות (פ"ג מ"ג) שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי מתים.
ומ"מ להלכה ולמעשה כתב המשנ"ב (סימן תרצה סק"כ) דבעינן שיהיה מין אוכל המבושל ולא בשר חי, דמשלוח מנות הראוי מיד לאכילה משמע, וי"א דכיון שהוא שחוט וראוי להתבשל מיד שרי. ומשמע שכ"ש שאין יוצאים בדברי תורה, אלא שיתכן שאלה שמוסיפים למשלוח מנות, גם ספר, או מכתב עם חידושי תורה, יש בזה טעם לשבח.

 

[אברך מישיבת מיר]

בשו"ת דברי ישראל (הגר"י וועלץ סי' רכ"ב) נקט כן להלכה מאחר שהוכיח שדעת הרמ"א דעיקר הטעם משום אחוה וריעות והביא עוד כממה פוסקים שיצאו ידי חובת משלוח מנות בחידו"ת

 

[אברך מישיבת מיר]

כעת ראיתי בשו"ת שיבת ציון (רבי בן ציון בן בעל הבית שערים, סי' צ"ח) לאחר שהרב השואל (בנו של בעל הפני מבין) רצה לומר דלכו"ע מהני משלוח מנות של דברי תורה שאף אם צריך שיהיה צורך הסעודה הרי הדברי תורה נאמרים על השולחן וכ"כ שו"ת משנה הלכות (ח"ד סי' צ"א), אך בשו"ת שיבת ציון הסיק להפך דלכו"ע לא יצא וז"ל: סוף דבר הכל נשמע דלענ"ד איי"ח רק בדבר שיש לו הנאת הגוף ולא בדברים הנוגעים אל הנשמה שאין לו ממנו רק עונג רוחניי.
אכן שו"ת דברי יציב (ליקוטים והשמטות סי' ס"ה) תלה את זה בטעמים כנ"ל ועי' במשנה הלכות מה שמסיק בזה.

 

[דוד בן ישי]

מרן הגר"ח קנייבסקי (וכמדומני יחד עם הגרד"ל לנדו) שלחו בפורים לרב שך צרור חידושים על כל מסכתות הש"ס. ונדפס באגרות וכתבים.

לחץ כדי לכווץ...

זכור לי גרסא ששלח את ספרו נחל איתן.

 

[ש. הסופר]

הבעל הטורים חיבר את פירושו על התורה בליל פורים ונתנו כמשלוח מנות לאביו הרא"ש

 

[בחקתיך אשתעשע]

הבעל הטורים חיבר את פירושו על התורה בליל פורים ונתנו כמשלוח מנות לאביו הרא"ש

לחץ כדי לכווץ...

מקור?

 

[ש. הסופר]

מקור?

לחץ כדי לכווץ...

כך שמעתי בצעירותי מהגר"י זילברשטיין שליט"א.
לא מצאתי לזה מקור מבוסס, רק ציטוט בשם הגר"ח קנייבסקי.

https://www.dirshu.co.il/514788/?srsltid=AfmBOophJA4I9GbxoOqh8rnw6NXGb-bnfjIOfDqn2gr-DnZK3lx0W9XV

 

[תורה תמימה]

שו"ת משנה הלכות חלק ד סימן צא
אי מקיים מצות משלוח מנות בחידושי תורה ששולח

ועלה ברעיוני חקירה אחת קטנה אי אפשר לקיים מצות מ"מ בחד"ת ששלח לחבירו דברי תורה בפורים ולטעם התה"ד שהבאתי לעיל שהוא כדי להיות לו ריוח בסעודה לא מבעיא לי אבל לדעת מנות הלוי שהוא משום חיבה היה נראה דיוצא דידוע דגם בח"ת שש חבירו ולפעמים יותר ממתנות גשמיות, ואמרו ז"ל אינו זז משם עד שנעשים אוהבים זה לזה את והב בסופה דמראה לו חיבה בזה ואין לך תענוג גדול משמחת תורה, גם לטעם מהר"ל משום משפיע נמי כ"ש דבתורה איכא השפעה. איברא דגם לטעם התה"ד מקום יש בראש לישב ולומר דאם למאכל הגוף תקנו מ"מ וקיים בו מצוה כ"ש השולח לו מזון רוחני מ"מ חדושי תורה ודאי דיצא והרי אנן קיי"ל גדול המחטיאו יותר מההורגו וקצת יש לתלות במחלוקת הלבוש והט"ז והאחרונים אי חנוכה חייבת בסעודה מטעם דגדול המחטיאו יותר מההורגו ע"ש. ויש להביא סמוכין ממה שנהגו קצת אפילו מהלומדים לסמוך על לימוד במקום אכילת סעודה שלישית בשבת, ועיין מג"א או"ח סי' תמ"ד סק"ב שהביא בשם של"ה דרשב"י הי' עוסק בתורה במקום שלש סעודות, הרי דאיכא לימוד במקום אכילה אף דלענין הלכה לא ניחא מ"מ הרי יש נוהגין כן וא"כ אפשר דהכא נמי יצא בתורה וצ"ע. ובאמת כי הספר מנות הלוי נשלח לשם שלוח מנות לחותנו והכלה שלו עיין בהקדמה שלו.

ונראה להכריח מגמ' מגילה דף ז' ע"ב אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין הוי מחלפי סעודתיהו להדדי ופרש"י זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו ובשנייה סועד חבירו עמו והקשה הב"י דא"כ לא היו מקיימים משלוח מנות לרעהו ובד"מ כתב דשלוח לאו דוקא וחלק על הב"י ועיין לח"מ פ"ב דמגילה מה שהבין בקושית הב"י דלא כד"מ ע"ש ובאחרונים מה שדחקו האיך קיימו משלוח מנות כה"ג ולפי הבנת הפוסקים הא דמחלפי סעודתיהו משום דעניים היו ולא הי' להם מה לשלוח אחרת עיין ר"ן, ולפי מה שכתבתי דגם בח"ת יצא אמאי לא שלחו זה לזה דברי תורה ויצאו לכ"ע בח"ת מזה לזה וע"כ מוכרח לומר דאינו יוצא בד"ת, אלא די"ל דאינו מוכרח חדא שהרי כבר הבאתי דהנמק"י מגילה דף ז' כתב בשם יש מפרשים דלא היו עניים אלא שהיו משלחין כל כך זה לזה עד ששלחו כל סעודתם ע"ש ולפ"ז לא קשה מידי קושית הב"י והד"מ וגם אין ראי' לדידן דאינו יוצא בד"ת, ובאמת להב"י והד"מ דהיו שולחין מפני שלא הי' להם אכתי קשה לפמ"ש הרמ"א הבאתי לעיל דאם שלח לו ואינו מקבלו יוצא בזה א"כ הכ"נ היו יכולים כל חד שלא לקבל את של חבירו ויאמרו הריני כאלו התקבלתי ויצא וא"כ יהי' מכאן להכריח שלא כרמ"א הנ"ל אבל לפי' הנמק"י אתי שפיר וק"ל.

אמנם לאחר כל החקירות עומד לנגדי דברי המחבר שכתב מפורש דצריך לשלוח שתי מנות בשר או של מיני אוכלין והרמ"א לא הגיה עליו כלום משמע דמודה ליה בזה דבעי דוקא אוכלין אולם גם זה לאו תברא הוא דע"כ צ"ל דזה דוקא לטעם התה"ד שכתב דלשון מנות ל"ש אלא במיני מאכל או משקה ולא מצינו בשום מקום דמקרי מנות אלא מידי דמיכלי ומשתי אבל למנות הלוי גם ד"ת מנות הוא (ובדרך צחות הרי ספרו שהוא דברי תורה נקרא מנות הלוי) וגם מדפסק הרמ"א דאם שלח לו ואינו רוצה לקבלו יצא נראה נמי דאוכל לאו דוקא דמאחר דאמר הריני כאלו התקבלתי מ"ש אוכל משאר דברים וי"ל.
וציפיתי צפיי' והאיר ה' עיני בשו"ת בי"ש או"ח למרן כק"ז לפמ"ש בפסחים ק"ט אנשים בראוי להם ביין ונשים בראוי להם בבבל בבגדי צבעונים ובא"י בבגדי פשתן מגוהצים ועיין תוס' ר"ה ו' ע"ב ד"ה אשה וקידושין ל"ב ע"ב ד"ה אשה דיש חלוק בין זה"ז ובין בזמן שביהמ"ק קיים דאז אין שמחה אלא בבשר אפילו לאשה וא"כ שפיר י"ל דכיון דבימי מרדכי ואסתר לא הי' ביהמ"ק קיים כמבואר במגילה א"כ לנשים לא הי' דין חיוב מנות שהוא מין מאכל ומשתה רק בגדים בין לטעם תה"ד ובין לטעם מנות הלוי ובזה מישב קושית פר"ח ע"ש ולדידן עכ"פ למדנו דיש לחלק דנשים עכ"פ מ"מ שלהם לאו דוקא בבשר אלא גם בבגדים וא"כ מנות לאו דוקא מיני מאכל וא"כ י"ל דה"ה דברי תורה. ובזה יש להעמיס קצת מה שכתב הרמ"א בשם מהרי"ב או"ח סי' תרצ"ה טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה וסמך לדבר ליהודים היתה אורה ושמחה ודרשו אורה זו תורה נמצא דגם תורה הוא חלק משמחת פורים וסעודה וא"כ השולח לו דברי תורה הרי זה חלק מהסעודה שצריך גם לזה קודם הסעודה כמ"ש הרמ"א ז"ל.

ומיהו בגמ' סנהדרין ק"ג א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן קסמא גדולה לגימה שהרחיקה שתי משפחות מישראל שנאמר על אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים ור' יוחנן דידיה אומר מרחקת את הקרובים ומקרבת את הרחוקים ומעלמת עינים מן הרשעים ומשרה שכינה על נביאי הבעל ועיין רש"י שם נראה דעיקר קירוב הדעת בא ע"י אכילה וגם מדמחלפי סעודתייהו אהדדי לפי פי' הר"ן דלא הי' להן מזון אחר משמע עכ"פ דמזון בעי דוקא ואפילו נימא דהטעם משום חיבה עכ"פ בעי מזון ואדרבה ע"כ דהטעם התם משום חיבה דאי נימא הטעם משום הרוחה כתה"ד א"כ כד הוי מחלפי סעודתייהו לא קיימו כלום שהרי לא היתה הרוחה כלל לשום אחד והאיך קיימו משלוח מנות אבל אי נימא משום חיבה איכא א"כ ע"כ דהטעם משום חיבה עיין בי"ש הנ"ל בסי' ש"פ. א"כ נראה דאפילו משום חיבה דוקא דבר אכילה בעי ולא דברי תורה אבל לפי' הנמק"י גם זה אינו מוכרח וכנ"ל.

ידידו עוז המצפה לשמוע בשורות טובות הדושל"ת בכל עת המאוה חג כשר ושמח בלב ונפש, מנשה הקטן