במדבר מתי באים לשאול?... (1 צופה)

[התורה]

וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו וגו' (במדבר ג, לח) וסמוכין להם דגל מחנה יהודה, והחונים עליו יששכר וזבולן, טוב לצדיק טוב לשכנו, לפי שהיו שכניו של משה שהיה עוסק בתורה, נעשו גדולים בתורה (רש"י).​

בפסוק זה למדים אנו על החשיבות ליהודי להשתדל שיהיו לו תמיד שכנים טובים, כי טוב לצדיק – טוב לשכנו, שהרי השכנים הטובים מקרינים סביבם אורה ומשפיעים טובה, והשפעת השכנים על הסביבה – רבה היא, כמבואר כאן ששבט יהודה זכו לתורה בהיותם שכנים למשה ואהרן.
כאשר רצה האדמו"ר הגה"ק רבי אליעזר זוסיא מסקולען זי"ע, בעל 'נועם אליעזר', לקבוע את מגוריו בשכונת וויליאמסבורג בניו יורק, הוא שלח שליחים אל הרבנים המתגוררים בקרבת מקום לבקש מהם רשות לבוא לגור שם, כי אולי יש מי שיצא נפסד מכך שיפתחו עוד קהילה בקרבתו. כשהגיעו השליחים אל האדמו"ר הגה"ק רבי יוסף מפאפא זי"ע, בעל 'ויחי יוסף', השיב להם בסיפור: היה פעם תלמיד חכם שרצה לקבוע את דירתו בעיר אחת, וראשי הקהילה באו לשאול את רב העיר האם הוא מסכים שתלמיד חכם פלוני יבוא לגור בעיר, ענה להם אותו רב: ראו זה פלא, אם בא תלמיד חכם לגור בעירנו, באים לשאול את חוות דעתי, אבל כשבא לעירנו פושע ישראל שהשפעתו מסוכנת, אף אחד לא בא לשאול אם אפשר לתת לו רשות לגור כאן.​

רכישת שלש דירות​

ביראת ה' אשר יקדה בקרבו של נשיא הקהילה היהודית בג'רבא בתוניסיה, רבי ציון חורי זצ"ל, היתה לו שאיפה טהורה לגור בקרבת שכנים טובים וצדיקים. לשם כך לא חסך כל הון, ורכש מגרש גדול בג'רבא, עליו הקים שלש דירות מרווחות, האמצעית בעבור משפחתו, ואת שתי הדירות האחרות מימינו ומשמאלו מסר לשני גאונים וצדיקים, האחת להגה"צ רבי רפאל מאזוז זצ"ל, והשניה להגה"צ רבי מרדכי אמייס הכהן זצ"ל, הרב הראשי בתוניסיה.

תורה שבכתב​