מובא ב"מגן אברהם" (סי' תר"ע) שנהגו הנערים לסבב בחנוכה על הפתחים. ב"פרי מגדים" כתב הטעם, שכיון שמטרת היוונים היתה להרוס את ג' העמודים: תורה, עבודה וגמילות חסדים – הוסיפו בלימוד התורה בימי חנוכה על מנת לתקן זאת, וכן תיקנו להודות ובתפילה והודיה להשי"ת, ובנתינת מעות לצדקה.
חלוקת מעות לכל אחד
בספרי גאוני ליטא כתבו הטעם, שכיון שהיוונים אסרו ללמוד תורה, אזי כאשר ניצחו אותם ורצו להחזיר את הילדים ללימוד, נתנו להם כסף כדי לחבב עליהם את התורה.
בספר "בינת ישראל" (קאזניץ) כתב, שמנהג ישראל לחלק בחנוכה מעות לתלמידי חכמים ותינוקות, משום שישראל עם קדוש מפזרים מעות תמיד, הרבה כסף בכל יו"ט, לחבב המצוה, ובחנוכה ההוצאה על נרות חנוכה אינה רבה, לפיכך מוסיפין ומוציאין ממון בשביל חיזוק תלמידי חכמים, ומחלקים לתינוקות מעות חנוכה לפרסם הנס ולחבב המצוה, כי מצוה העולה בהרבה כסף חביבה יותר.
ואכן נתפשט המנהג לחלק מעות לכל אחד, וכדברי כ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זי"ע שאמר שהנהיגו לחלק לכולם דמי חנוכה, כדי שלא לבייש את מי שאין לו כסף.
אך יש לציין, כי מעיקרו היה עיקר המנהג לתת דמי חנוכה לרבנים, ולא לקבל מהם, וזו היתה אחת ההכנסות שלהם, כמו בפורים שקיבלו דמי פורים, ובפסח מעות מכירת חמץ וכו', כמו"כ בחנוכה היה המנהג לתת לרבנים מעות חנוכה.
זמני חלוקת מעות חנוכה
מצינו כמה מנהגים בזמני חלוקת 'חנוכה געלט'. כמה צדיקים נהגו לחלק במשך כל ימי חנוכה, וכן היה נוהג הרה"ק רבי ישעי' מקרעסטיר זי"ע.
אדמו"רי חב"ד חילקו המעות בליל נר רביעי או חמישי; אדמו"רי לעלוב וקאליב היו מחלקים מעות חנוכה רק ביום חמישי, כיון שלעולם לא חל בשבת, וכן היה נוהג בעל הקהילות יעקב זצ"ל; הכנסת מרדכי מסאדיגורא זי"ע היה נוהג לחלק מעות רק בימים ששתה בהם 'לחיים'; ובפיטסבורג וזוטשקא נהגו לחלק מעות רק ב'זאת חנוכה'.
יש שחילקו מעות רק לצאצאיהם הנשואים ולא לשאר אנשים, כך היה נוהג ה'אמרי ברוך' מויז'ניץ זי"ע.
מנהג רבוה"ק מבעלזא, חוץ ממה שחילקו מטבעות לכל הקהל, הוסיפו ליתן ח"י מטבעות לחברי 'החברא קדישא', כשהיו נכנסים באחד מלילות החנוכה עם עששית וזימרו 'מעוז צור'.
אמנם אצל אחינו הספרדים לעדותיהם לא מצינו מנהג מעות חנוכה ("ממנהגיהם של שבטי ישראל").
כ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זי"ע נהג לחלק 'חנוכה געלט' בעת שסיבב ב'דריידל' עם נכדיו הילדים, וממלחמת העולם הראשונה ואילך היו משחקים בדפי גמרא במקום כסף. וכן מצינו אצל האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל שהיה מחלק המעות חנוכה מן המעות שהיו על השולחן בעת שסיבב ה'דריידל'.
סגולה ושמירה
נהגו שלא להשתמש כלל עם המטבעות שקיבלו מהצדיקים למעות חנוכה, ושמרו אותן מכל משמר, לשמירה וסגולה ולברכה והצלחה לכל דבר. והיו שיצקו מהם כלי כסף, כגון גביע לקידוש או קופסת טבק.
הרב ישראל יעקב פרבר והרב יהודה לייב שטיסל מח"ס 'המנהג'
חלוקת מעות לכל אחד
בספרי גאוני ליטא כתבו הטעם, שכיון שהיוונים אסרו ללמוד תורה, אזי כאשר ניצחו אותם ורצו להחזיר את הילדים ללימוד, נתנו להם כסף כדי לחבב עליהם את התורה.
בספר "בינת ישראל" (קאזניץ) כתב, שמנהג ישראל לחלק בחנוכה מעות לתלמידי חכמים ותינוקות, משום שישראל עם קדוש מפזרים מעות תמיד, הרבה כסף בכל יו"ט, לחבב המצוה, ובחנוכה ההוצאה על נרות חנוכה אינה רבה, לפיכך מוסיפין ומוציאין ממון בשביל חיזוק תלמידי חכמים, ומחלקים לתינוקות מעות חנוכה לפרסם הנס ולחבב המצוה, כי מצוה העולה בהרבה כסף חביבה יותר.
ואכן נתפשט המנהג לחלק מעות לכל אחד, וכדברי כ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זי"ע שאמר שהנהיגו לחלק לכולם דמי חנוכה, כדי שלא לבייש את מי שאין לו כסף.
אך יש לציין, כי מעיקרו היה עיקר המנהג לתת דמי חנוכה לרבנים, ולא לקבל מהם, וזו היתה אחת ההכנסות שלהם, כמו בפורים שקיבלו דמי פורים, ובפסח מעות מכירת חמץ וכו', כמו"כ בחנוכה היה המנהג לתת לרבנים מעות חנוכה.
זמני חלוקת מעות חנוכה
מצינו כמה מנהגים בזמני חלוקת 'חנוכה געלט'. כמה צדיקים נהגו לחלק במשך כל ימי חנוכה, וכן היה נוהג הרה"ק רבי ישעי' מקרעסטיר זי"ע.
אדמו"רי חב"ד חילקו המעות בליל נר רביעי או חמישי; אדמו"רי לעלוב וקאליב היו מחלקים מעות חנוכה רק ביום חמישי, כיון שלעולם לא חל בשבת, וכן היה נוהג בעל הקהילות יעקב זצ"ל; הכנסת מרדכי מסאדיגורא זי"ע היה נוהג לחלק מעות רק בימים ששתה בהם 'לחיים'; ובפיטסבורג וזוטשקא נהגו לחלק מעות רק ב'זאת חנוכה'.
יש שחילקו מעות רק לצאצאיהם הנשואים ולא לשאר אנשים, כך היה נוהג ה'אמרי ברוך' מויז'ניץ זי"ע.
מנהג רבוה"ק מבעלזא, חוץ ממה שחילקו מטבעות לכל הקהל, הוסיפו ליתן ח"י מטבעות לחברי 'החברא קדישא', כשהיו נכנסים באחד מלילות החנוכה עם עששית וזימרו 'מעוז צור'.
אמנם אצל אחינו הספרדים לעדותיהם לא מצינו מנהג מעות חנוכה ("ממנהגיהם של שבטי ישראל").
כ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זי"ע נהג לחלק 'חנוכה געלט' בעת שסיבב ב'דריידל' עם נכדיו הילדים, וממלחמת העולם הראשונה ואילך היו משחקים בדפי גמרא במקום כסף. וכן מצינו אצל האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל שהיה מחלק המעות חנוכה מן המעות שהיו על השולחן בעת שסיבב ה'דריידל'.
סגולה ושמירה
נהגו שלא להשתמש כלל עם המטבעות שקיבלו מהצדיקים למעות חנוכה, ושמרו אותן מכל משמר, לשמירה וסגולה ולברכה והצלחה לכל דבר. והיו שיצקו מהם כלי כסף, כגון גביע לקידוש או קופסת טבק.
הרב ישראל יעקב פרבר והרב יהודה לייב שטיסל מח"ס 'המנהג'