'מידה' כשמה כן היא - צריך לקחת אותה רק במידה הנכונה
לכן קודם כל צריך להיות ברור שאין שום מידה טובה שצריך ללכת איתה עד הסוף ואין בה צד רע,
א"כ מה שצריך הוא להמליך את השכל שיבחן בכל מעשה אם הוא מהצד הטוב או הרע,
ולכל אחד יש עבודה, גם למי שיש לו מידות טובות צריך לכוון אותם למקומם הראוי,
משל שימחיש מידה טובה - שהיא רעה מאוד!
היה אדם שקיבל ע"ע את מידת האמת שילך אחריה באש ובמים, והנה הוא שומע דפיקות חזקות בדלת הוא מיד פותח ושם ניצב לו אדם רועד כולו ששואל אם יוכל להכנס ולהיחבא אצלו, בעל הבית משיב מיד בחיוב ומסמן לו להיכנס תחת המיטה ואף דואג שיהיה מכוסה ובאה הרווחה, אחרי כמה שניות שוב אדם דופק דפיקות חזקות, בעה"ב פותח את הדלת אלא שהפעם ניצב למולו אדם מגושם הנושא בידו סכין ארוכה ומושחזת, שואל אותו האיש ראית מישהו באזור?, מיד הוא חשב איזה זכות נפלה בחלקי, הרי רק עכשיו קבלתי על עצמי לא לשקר וזה ההזדמנות הראשונה לעבוד על מידת האמת, ממחשבה למעשה הוא מיד מסמן לרוצח את מקום מחבואו ואומר שם מתחבא האדם אשר אדוני מחפש!,
ברור לכל בר דעת שמעשה זה הוא היפך האמת.
מספר דוגמאות בכמה מידות לראות את שני הצדדים:
פחד – יש פחד שמקדם וממריץ, ויש פחד משתק, כתוב "יראת ה' תוסיף ימים", יש פחד של "ופחדת יומם ולילה ולא תאמין בחייך", שזהו פחד משתק המפריע לאדם יומם ולילה.
בקנאה יש את קנאת הסופרים, שהיא הכרחית לעליה בעבודת ה', כמו שאהרן ראה את חנוכת הנשיאים ונתקנא, אבל קנאה שענינה שהשני לא יהיה מעלי רעה היא מאוד כמו שמצינו אצל קרח שבשונה מאהרן שנתנו לו לעלות בבהעלותך את הנרות הלך הוא למטה ופתחה האדמה את פיה.
שמחה - מהר"ל "כלל הדבר כי מה שאמר שלמה ושבח אני את השמחה היינו כאשר משמח בו יתברך בתורתו ובמצותיו, אבל השמחה שהיא גשמית למה זאת, ולכן את השמחה הגדולה של סוכות עושים אז אחרי יו"כ שאז ראויה לה השמחה ביותר".
זהירות - אמר החסיד החובת הלבבות בהקדמה "מן הזהירות שלא תרבה להיזהר", מדוע לא תרבה להיזהר מן הזהירות, כי חלק מהזהירות היא שלא תזהר, מבואר כי כדי להעמיד את הזהירות הטובה על תיקנה חייבים לשים לה גבול שמי שיעבור את הגבול ונזהר ביותר זה סימן הוא גורם לעצמו את ההיפך.
זריזות – היצר אומר הרבה פעמים תעשה מהר בלי לחשוב, אבל ודאי שבמצוה אמרו חז"ל מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה, עשיו הרי התגנה בפזיזות שמכר את הנזיד עדשים, לעומת עמ"י שרק התשבח בה כשבא לקבל את התורה, וכן מאידך גיסא העצלות מידה רעה היא, אבל כן צריך לקחת אותה כשחושב על מצוה שמא היא באמת עבירה, לכן ימתין קמעא ויחשוב ואח"כ יעשאה.
מחלוקת – לא צריך להאריך על האש המכלה הזו, וב"ז כתב השע"ת (ג נט), "מי שאינו מחזיק במחלוקת על המתיצבים על דרך לא טוב ומושכי העון, הרי הוא נענש מפשעיהם לכל חטאתם, ועובר בלאו, שנאמר ולא תשא עליו חטא".וכן הוא בכל המידות כאמור.
