נוסטלגיה בתורה

[ספרייה תורנית]

האם יודע לכם במקורות מחז"ל על הערכה או התייחסות כל שהיא למה שנקרא "נוסטלגיה"?
בפשטות זה סתם השראה דמיונית שאין בה ממש, דמה נפק"מ האם היה לנו חוויה עתיקת יומין עם הדבר הזה או לא,
העיקר להתמקד בהווה והעתיד ומאי דהוה הוה. אך מאידך הרי זו תחושה שקיימת בטבעו ונפשו של אדם,
ומסתבר שלא בכדי הטביע הבורא את חותם הטבע הזה להתענג על חוויה מימים עברו.
מצאתי בתנחומא (פרשת מסעי אות ג') דוגמא שלכאורה שייכת לזה [הובא גם ברש"י (במדבר לג, א)] וז"ל:

אלה מסעי בני ישראל. מלה"ד למלך שהיה בנו חולה, הוליכו למקום אחר לרפאותו, כיון שהיו חוזרין התחיל אביו מונה כל המסעות ואמר ליה, כאן ישננו, כאן הוקרנו, כאן חששת את ראשך. כך אמר ליה הקדוש ברוך הוא, משה, מנה להם כל המקומות היכן הכעיסוני, לכך נאמר אלה מסעי בני ישראל.

אמנם זו דוגמא של זכרון לשם "תוכחת מוסר", להתעורר ולהיזכר בנשכחות עבור ענין הדרוש תיקון.
אך סתם כך להזכר בנוסטלגיה "לשם" נוסטלגיה, לכאורה אין בזה שום תועלת.

או נימא הנוסטלגיה היחידה בתורה היא "זכרנו את הדגה אשר אכלנו במצרים חינם"...

 

[בצ"ל]

זכור את אשר עשה לך עמלק..
והרבה מחומש דברים זו חזרה, ומשה מזכיר לישראל מה אירע ומה עשו.

 

[פיתוחי חותם]

זכירת מעמד הר סיני
ובודאי שלא מדובר על התורה שניתנה בו כי את זה לא צריך לחדש במצוה נוספת
(בשונה מיצאת מצרים ובריאת העולם שעצם האירוע המכונן היא לגבינו בזכירה)

 

[הצעיר שבחבורה]

זכור את אשר עשה לך עמלק..

זכירת מעמד הר סיני

נוסטלגיה?
דברים עם השלכות 'מעשיות'.

 

[בצ"ל]

נוסטלגיה?
דברים עם השלכות 'מעשיות'.

התורה יכלה לסתום ולכתוב תמחה את זכר עמלק כו', אך לא כתבה כך, אלא פירטה מה בדיוק עשה עמלק. וכעין אשר לא קדמו אתכם בלחם כו' ולזו כונתי.

 

[הצעיר שבחבורה]

התורה יכלה לסתום ולכתוב תמחה את זכר עמלק כו', אך לא כתבה כך, אלא פירטה מה בדיוק עשה עמלק. וכעין אשר לא קדמו אתכם בלחם כו' ולזו כונתי.

כמדו' שעדיין אינו נחשב ל'נוסטלגיה', נימוק אינו נוסטלגיה לענ"ד.