• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.

הצעיר שבחבורה

בית המדרש/הלכה ומנהג
gemgemgemgemgem
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פותח האשכול
הודעות
5,706
תודות
16,784
נקודות
655
אילו לא מצא נח חן בעיני ה', לא ירד המבול על העולם​

כיצד ניתן לבאר משפט זה?
ומה מקור הביאור?
 
פִּתָרוֹן
מלבי"ם בראשית פרק ו
(ח) ונח מצא חן. שאם נח לא היה מוצא חן לא היה שם לב להחריב את העולם שאז לא היה החורבן לצורך תקון, ואין דרך ה' לעשות רע רק כשהוא לתכלית טוב, שאז לא נקרא שמשחית וסותר רק שמטיב כי סותר כדי לבנות ומוחק ע"מ לתקן, רק אחר שנח מצא חן וראה שאם יניח את העולם כמו שהוא יתקלקל גם נח לכן השחית את הכל כדי שיעמוד נח בצדקו. וז"ש במדרש ר' סימון פתח כאשר ימצא התירוש באשכול, שר"ל אם נשחת כל הגפן ונשאר אשכול אחד שיש בו תירוש ואמר אל תשחיתהו כי ברכה בו, ר"ל שאז משתדל בעל הכרם שלא ישחת האשכול שלא נתקלקל וזומר וקוצץ כל האילן בל ישחית את האשכול, ומבואר בסוד חכמי חרשים שה' ערך הנהגת העולם שיתנהג כפי מעשה התחתונים אם לחסד אם לשבט, וזה רק כ"ז שיש עכ"פ אדם אחד בעולם שיחול עליו הנהגת ההשגחה לפי מעשיו, ואז ההנהגה תתנהג לפי הכנת הדור ומעשיהם...
מביאור הרלב"ג משמע, שרצון ה' שיתמשך קיום העולם, ואילולי היה את נח הצדיק, שימשיך את קיום העולם, לא היה את המבול.
 
מביאור הרלב"ג משמע, שרצון ה' שיתמשך קיום העולם, ואילולי היה את נח הצדיק, שימשיך את קיום העולם, לא היה את המבול.
לא לזה היתה כוונתי, אבל אשמח אם תביא את דבריו שמהם משתמע כך, שאינם תחת ידי.
ואילו עולה כך מדבריו, הרי שפתרת את החידה נכונה, אף שלא לזו כוונתי.
 
וז"ל: "וכראות ה׳ יתעלה זה המנהג הרע אשר נשקעו בו האנשים כולם בעת ההוא, ושכבר יימשך מזה הימנע השלמוּת המכוון באדם, גזר שיימחו כל הדור ההוא באופן שנמחו עימם שאר הבעלי-חיים. ונח נמלט, כי הוא היה לבדו צדיק בדור ההוא, ולזה מצא חן בעיני ה׳ והשגיח בו להצילו" (בראשית ה' ח').
ומזה היה נראה לי הדיוק, אך בהחלט יתכן שלא לכך נתכוון הרלב"ג.
 
כן מבואר בריקאנטי על אתר, וז"ל:
ונח מצא חן בעיני יי' [שם ח]. כבר רמזנו כי בהתבטל התחתונים כביכול גם העליונים מתבטלין, על כן רמז כי לא נתבטלו לגמרי כי נח נשאר לקיום מין האדם, וכן מכל מין ומין להחיות זרע על פני כל הארץ. ספר הזוהר [ח"ג קמ"ד ע"א] ויאמר יי' אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה, לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי לאו לאפקא כלל משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמתא סתימאה דכלא כלא איתתקן כמרישא, הה"ד [משלי ח, יב] אני חכמה שכנתי ערמה, אל תקרי שכנתי אלא שכינתי ואלמלא בהאי לא קאים עלמא, הה"ד [שם ג, יט] יי' בחכמה יסד ארץ. וכתיב ונח מצא חן בעיני יי':
 
מלבי"ם בראשית פרק ו
(ח) ונח מצא חן. שאם נח לא היה מוצא חן לא היה שם לב להחריב את העולם שאז לא היה החורבן לצורך תקון, ואין דרך ה' לעשות רע רק כשהוא לתכלית טוב, שאז לא נקרא שמשחית וסותר רק שמטיב כי סותר כדי לבנות ומוחק ע"מ לתקן, רק אחר שנח מצא חן וראה שאם יניח את העולם כמו שהוא יתקלקל גם נח לכן השחית את הכל כדי שיעמוד נח בצדקו. וז"ש במדרש ר' סימון פתח כאשר ימצא התירוש באשכול, שר"ל אם נשחת כל הגפן ונשאר אשכול אחד שיש בו תירוש ואמר אל תשחיתהו כי ברכה בו, ר"ל שאז משתדל בעל הכרם שלא ישחת האשכול שלא נתקלקל וזומר וקוצץ כל האילן בל ישחית את האשכול, ומבואר בסוד חכמי חרשים שה' ערך הנהגת העולם שיתנהג כפי מעשה התחתונים אם לחסד אם לשבט, וזה רק כ"ז שיש עכ"פ אדם אחד בעולם שיחול עליו הנהגת ההשגחה לפי מעשיו, ואז ההנהגה תתנהג לפי הכנת הדור ומעשיהם. אבל כשאין שום אדם בארץ הראוי שתחול עליו ההשגחה אז לא יביט על הנהגת התחתונים רק אז תתעורר מדת החסד הבא מלמעלה מבלי השקף על הזכות והמעשה. וכמו שהיה בעת הבריאה שלא היה אדם בארץ כתיב כי אמרתי עולם חסד יבנה. ועז"א אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או בדור שכולו חייב, כי בדור שכולו חייב שאי אפשר שתחול ההנהגה לפי מעשה הדור אז יתנהג כמו בעת הבריאה שתתעורר מדת החסד מבלי השקף על זכות הדור, וכמ"ש ואביט ואין עוזר וכו' ותושע לי זרועי וכמ"ש בפירושי שם. ועז"א שמה שאמר ה' אמחה את האדם, היה ע"י שנח מצא חן בעיני ה', ועדיין היה איש אחד שהיה ראוי שתחול ההשגחה על העולם לדון לפי המעשה, שאם גם נח לא היה מוצא חן והיה מצטרך להשחית את הכל, היה מתעורר מדת החסד כמו בעת הבריאה ולא היה משחית בעבור עון הדור:
 
פִּתָרוֹן
ואולי גם לזה כיוון הרש"ר הירש בדבריו,
וזה לשונו:
"וכך גם כאן אצל נח: הדור כולו השחית את דרכו ונדון לכלייה; ואילו "נח היה ראוי בעיני ה' להשתית עליו את כל הצלת העתיד". כל מה ש"לב" ה' ביקש להשיג באנושות, התרכז בנח. עליו הוטל להציל את כל זרע הטוב ולהעבירו אל העתיד".
ויש לעיין.
 
וז"ל: "וכראות ה׳ יתעלה זה המנהג הרע אשר נשקעו בו האנשים כולם בעת ההוא, ושכבר יימשך מזה הימנע השלמוּת המכוון באדם, גזר שיימחו כל הדור ההוא באופן שנמחו עימם שאר הבעלי-חיים. ונח נמלט, כי הוא היה לבדו צדיק בדור ההוא, ולזה מצא חן בעיני ה׳ והשגיח בו להצילו" (בראשית ה' ח').
ומזה היה נראה לי הדיוק, אך בהחלט יתכן שלא לכך נתכוון הרלב"ג.
כמדו' שאינו מוכרע מדבריו, ונתבארו הדברים בפי' המלבי"ם שהביא הרב @נדיב לב ותשו"ח לו.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓