סוכות, שמח"ת ושמ"ע נעצים ומסמרים שחיברם לסוכה אם דינם כדופן הסוכה

[נדיב לב]

יש לדון אם נעצים ומסמרים שחיברם לסוכה דינם כדופן הסוכה.
וראיתי שדעת הגרשז"א שדינם כדופן. ולפי זה יש לעיין בנעצים שחיבר בהם קישוטים לסוכה האם נחשבים נוי סוכה כמו הקישוטים או כמו הדופן.
ונפק"מ באופן שנפל הקישוט י"ל דכעת אינו משמש לנוי סוכה, ומה דהוקצה בביה"ש י"ל למש"כ כמה מהראשונים בנפלה הסוכה בחוה"מ (עיין מ"ב סימן תרלח ס"ק ה') דמן התורה אינה אסורה אלא בעודה קיימת.
ואמנם עכ"פ מדרבנן אסור ליהנות מהם מטעם דאתקצאי ביה"ש של תחלת החג וכמבואר שם בשו"ע סעיף ב'.
אולם מלבד שדין זה הוא מדרבנן כמבואר במ"ב שם וא"כ בצירוף הספיקות דלעיל אולי יש מקום להקל.
ובפרט לפי מש"כ בשו"ת אגרו"מ או"ח ח"ה סימן מ' אות ד' שקישוטים שמצויים בזמנינו שרגילים לנאות בהם הסוכה, אינם נחשבים נוי סוכה אלא רק נוי מצוה, וטעמו כיון שאין תולים אותם בבית לנוי בשונה מדברים שרגילים לתלותם במקום הדירה כמו סדינים המצויירים כדי לנאותו, ולכן כשתולה אותם בסוכה מקיים בכך מצוות תשבו כעין תדורו.
ויתכן שמותר אף להנות מהם בסוכות וראה עוד מש"כ האגרו"מ שם סימן לט אות ו'.
ולפ"ז אם הנעצים והמסמרים נחשבים כדופן ולא כקישוט יוצא שאמנם הקישוט שרי אבל המסמר או הנעץ שעומדים ללא תכלית אסורים.