סגולה לאיומים... או - איך זוכים להיות רצוי בעיני השם?

[אושר ומנוחה]

איך זוכים להיות רצוי בעיני השם?

כתב האור החיים הקדוש (בראשית ו ח) שיש מצוות שתועלתם היא להמשיך חן על האדם בעיני השם יתברך. והם ג' או ד' מצוות, אלא שהקב"ה העלים אותם.

וננסה להבין איזה מצוות יעזרו לנו להגיע לנשיאת חן. כי זו מטרה נכספת לאדם במצוקות גשמיות ורוחניות. כמאמר הכתוב: 'ברצות השם דרכי איש גם אויביו ישלים עמו', וכמובן מדובר הן על אויב גשמי, שאדם מפוחד מאויב רב כח שאויב אותו ויכול להרע לו ואינו יודע מה לעשות. והן לאויב רוחני שזה היצר הרע שמכשילו בחטאים והוא לא יודע איך לצאת ממצוקתו.

ויש כאן פתרון נפלא לשחרר מהבעיות האלה שכל כך טורדות אדם כזה - 'ברצות השם דרכי איש גם אויבו ישלים עמו'. ולכך חשוב לנו מאד לדעת את מה שהאור החיים לא מגלה איזה מצוות הקב"ה העלים (מכך שהוא נקב מספר משמע שהוא עצמו כן ידע מה הן). ישבנו על מדוכה זו כמה חברים ובס"ד הגענו לכמה מצוות.

מדה זו נאמרה בתורה על נח: 'ונח מצא חן בעיני השם', וכן על משה 'כי מצאת חן בעיני'.

• תמימות - כפי שכתב הרמח"ל בדרך עץ חיים שמבאר את מעלת התמימות, שדוד המלך ביקש על זה מהשם יתברך "פדני וחנני" בזכות התמימות "ואני בתומי אלך", וכתב בזה הלשון: 'כי הגוף בטבעו קרוב אל הסיטרא -אחרא, והרע שייך לו בו, והוא צריך ליפדות ממנו, ואי אפשר לעשות זה כי אם בכח התמימות, וכנגד זה תימשך עליו הקדושה וכו', כי מי שהטומאה רחוקה ממנו, חוט של חסד משוך עליו מצד הקדושה, וחינו מוטל על העליונים ותחתונים. עד כאן לשונו. וממשיך לבאר שנח "מצא חן בעיני ה', גם מטעם זה כי שאר דורו לא היו מוצאים חן מפני הטומאה שהיתה מחשכת אותם, אך הוא היה מוכן לקבל אור הקדושה. ומכח התמימות השם פודה וחונן מכל מצוקה. 'כי הקדושה לא תחון אלא למי שהוא פדוי".
• שבת- בספר דרכי נועם (פרשת נח שנת תשס"ג אות ד') כתב שאחד הדברים המביאים לנשיאת חן היא מצות שבת קודש. ולכך נח זכה לנשיאת חן שהוא זה שעליו כותבת התורה 'ונח מצא חן בעיני השם' (בראשית ו ח), ונח שייך לענין שבת כפי שכתוב בתיקוני זוהר 'נח דא שבת'. וכן מצאנו במדרש שהיתה לבריאה כולה נשיאת חן אחרי השבירה הנוראה של חטא עץ הדעת. וזה היה בשבת ראשונה של הבריאה. ולפיכך כל שבת מתחדש שוב ענין זה של ריצוי לבריאה. וגם נח שענינו שבת כאמור מטעם זה זכה לרצון השם. אלא שכתב שם, שלא די בשמירת הלכות שבת, אלא גם בכניסה לעולם הפנימי של שבת.
• סבלנות – שיהא סבלן ונינוח ולא יכעוס. כפי שכתב בספר חרדים (פרק ט) שהכועס נשמתו הקדושה מסתלקת ממנו ושורה במקומה רוח רעה. ויש לשמור את הנשמה הקדושה שבו שלא תפרד ממנו על ידי הכעס, אלא יהיה לבו נח ומיושב תמיד. ועל זה אמרו במדרש הנעלם, שנרמז בתורה 'ונח מצא חן בעיני השם', כלומר על ידי שהיה לבו תמיד נח ומיושב מצא חן בעיני השם. שיהא לבו נח ומיושב מאד, ויהיה נח בדבורו, נח בהילוכו ונח במעשיו.
• ענוה – נאמר במשלי "ולענוים יתן חן", ופירש רש"י, אם לענוים יתחבר סוף שיתנו מעשיו חן בעיניהם של בריות. ואמרו באבות 'כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו'.

 

[תענוג]

תשובה יפה סגולות טובות

אולם אעתיק מש"כ בזה במ"א.
דבאור החיים הק' כתב על מה שנח מצא חן היה מאמצעות בחינת המצות ועל זה קאמר וז"ל כי יש מצוה שתועלתה היא להמשיך חן על האדם, או בבחינת ג' או ד' מצות ידועות עכ"ל
הוא לא מדבר על ענין שונה של א או ג או ד מצות
האיך יובן הלשון מצוה אחת או ג או ד למה לא ב?
מה זה המילה בבחינת?
אם זה ידועות למה אינו יודע אם יש רק מצוה אחת או ג או ד ?

האוה"ח הק' מדבר ממצוה אחת שאפשר להסתכל עליה בבחינת ג או ד מצות ידועות
והכוונה כי מצות תלמוד תורה הוא מצוה אחת (ודברת בם) או בבחינת ג' או ד' מצות היינו בשבתך בביתך, ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך, דפליגי הרמב"ם והרמב"ן ז"ל, אי בשכבך ובקומך המה שתי מצות נפרדות או מצוה אחת
ואמרו עליה במס' עירובין דהוא אילת אהבים ויעלת חן חן מעלה על לומדיה
ונח למד תורה כמבואר בפרש"י, וע"כ ונח מצא חן בעיני ה'
ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם