• מדור זה נועד לסייע לחו"ר הפורום באיתור מקורות תורנים ומראי מקומות רלוונטיים. שימו לב: המדור לא מיועד לדיונים בנושא המקורות עצמם. דיונים אלה מתאימים למדורים אחרים.

הרשב"א בשו"ת חלק א'
בסימן תי"ג הוא כותב: ומי שהשיגו החולי אינו סומך על הנס שלא לשאול ברופאים ולהתעסק בדברים המועילים בין בדברים הטבעיים בין בסגולות...., שאין זה הפך מה שהזהירה התורה בהשגחה, ובגדר זה נכנסו כל דרכי הרפואות אפילו מה שמועיל בסגולה מן הסגולות בין בעצמים בין בדיבורים, וזה דרך הקמיעין..."

בסימן ת"ח הוא כותב: יש בכל או סגולות או דברים נעלמים לא נתבאר לנו עתה סיבתם...., וגם חכמי הפילוסופיה אינם יכולים ליתן טעם לסגולות הנגלות בעשבים ואבנים כאבן השואבת הברזל..."
דרך אגב, ההבדל בין סגולה טבעית (טבע גשמי או רוחני), שמותרת. לבין סגולה שחוששים בה לכישוף, היא, כי "הטבעי יתמיד והניסי לא יתמיד" דהיינו שדבר שהוא קבוע, מי שיעשה את המסלול המדויק הזה, הדבר יקרה. ומי שיסטה, לא יקרה. ואין זה משתנה, הרי זה טבע. ואילו דבר שתלוי בעושה, וגם אם העושה מתאים, צריך למצוא בדיוק איזה רגע מוצלח, וכדומה. (ולא שהרגע או העושה הוא קבוע ומתמיד, בהגדרה מסוימת) הרי זה ענין שאינו טבעי, ואזי אם ממקום טוב מקורו, כגון צדיקי אמת שאמרוהו, אזי ודאי מכח הקדושה הוא,
אך אם לא נודע מקורו, אזי חיישינן שהוא מטומאה ומכישוף, ואסור. (ראיתי באחד מתשובות פוסקי זמנינו ואין עמי המקור כרגע)
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון