ספרי לומדות מבני החסידות (מפוצל) | אוצר החסידות ספרי לומדות מבני החסידות (מפוצל) | אוצר החסידות
  • עקב המצב המתוח והסכנה המרחפת -היל"ת- על יושבי ציון, נרבה בתפילה ובחיזוק. לקריאת תהילים משותפת ומידע מתעדכן מבית גדו"י - לחצו כאן

מחכה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
258
תודות
495
נקודות
162
אגב, נקודה מעניינת בהקשר של ההודעות כאן שחסידים שלומדים מכירים בד''כ ספרי אחרונים ליטאיים, אבל ליטאים לא יודעים על קיומם של ספרים של חסידים בלומדות כמעט (למעט מהדורות הראשונים ממש כהפלאה וחידושי הרים) ולדוג' הספר 'שערי יהודא' שהיה בתקופת הגרש''ש (ואפי' מצאתי אי אילו מהלכים ממש מקבילים שכתבו בשניהם) לא מצאתי ליטאי שיכיר, וכמוהו עוד
 
אגב, נקודה מעניינת בהקשר של ההודעות כאן שחסידים שלומדים מכירים בד''כ ספרי אחרונים ליטאיים, אבל ליטאים לא יודעים על קיומם של ספרים של חסידים בלומדות כמעט (למעט מהדורות הראשונים ממש כהפלאה וחידושי הרים) ולדוג' הספר 'שערי יהודא' שהיה בתקופת הגרש''ש (ואפי' מצאתי אי אילו מהלכים ממש מקבילים שכתבו בשניהם) לא מצאתי ליטאי שיכיר, וכמוהו עוד
מעניין מה עוד לליטאים אין שום בעיה לקבל ספרים של חסידים בלומדעס אם רק יכירו
 
אבל ליטאים לא יודעים על קיומם של ספרים של חסידים בלומדות כמעט
לא מדוייק. וכי יש מאן דהו שלא הגה בספרו הגאוני של ר' מנחם זעמבא תוצאות חיים?
בכמה ישיבות ליטאיות מהחשובות ביותר, קובעים סדר לימוד שישי מוצאי שבת בספר הנזכר. (בישיבות שלומדים שבת).
כמה חסידים אתה מכיר שנבחנו על הספר הזה?
אגב, אם התייחסת לסגנון הלומדות, ראוי להזכיר גם את האבני נזר בפרט ספרו אגלי טל שמלא בסגנון הנזכר.

בנוגע לספרות הלכתית וחיבורים שיצאו מתח"י של גדולי החסידות פתחתי אשכול בפורומינו.
 
אמת, אחר מחשבה קצרה הסקתי כי טעות בידי וישנם ספרים שלא נמצאו ביד הכל וישנם שכן, ולכאורה כ''ה לא רק בספרים שכתבו חסידים
ראשית זה נכון. אבל בל תשכח שבציבור שלנו יש אינפלציה של ספרים מהסגנון הנ"ל. ומתוך מאות רבות של ספרים שנכתבו (כבר בדורות הקודמים), לא כולם זכו להתקבל בעולם הישיבות. ועל אחת כמה ספרים שנכתבו ע"י גאונים משיטה אחרת בד"כ.

בכל מקרה כדי לחשוף את הציבור הרחב לספרי לומדות שיצאו מתח"י של בני וגדולי החסידות, לא די לזרוק שמות.
לטובת הענין הייתי ממליץ שתכתוב בקצרה, מי המחבר, הנושא, וסגנונו במנעד הרחב של ספרי הלומדות. ואם יש קישורים לספרים, אדרבה.
רק כדוג'
תומכי תמימים על הש''ס
כתבי ר' אייזיק
רשימות שיעורים
מי טל
יש רבים...
והכי חשוב היסודות שמעמיד בלקו''ש (אם כי זה מובן שהרי זה לא נלמד על סדר הש''ס)
 
תומכי תמימים על הש''ס
מרפרוף קל אני מבין שמדובר בספר שמתעסק "בפירוש ישר" למסכתות הש"ס, פחות לומדות. (משהו שמזכיר את הנחלת משה).
אתה בוודאי לא מתכוין לספרי השיעורים של הגרי"ד סולובייציק J,B. אז נא פרט, רשימות שיעורים של מי?
 
בישיבות הליטאיות החשובות ביותר, קובעים סדר לימוד שישי מוצאי שבת בספר הנזכר. (בישיבות שלומדים שבת).
כמה חסידים אתה מכיר שנבחנו על הספר הזה?
שכחתי לרגע את האתוון דאורייתא של ר"י ענגיל. גם בחיבור הזה קובעים בכמה ישיבות סדר לימוד שישי מוצ"ש ונבחנים.
 
שתכתוב בקצרה, מי המחבר, הנושא, וסגנונו במנעד הרחב של ספרי הלומדות.
אתחיל בספר הראשון שהוזכר.
שערי יהודא.
משיעורי הרה''ג ר' יהודה הבר. היה ראש ישיבות חב''ד בפולין, למדו אצלו גאונים מופלגים. בתחילה לימד בחרקוב פלטובה נוועל ווילנא ולבסוף עמד בראש ישיבות בפולין ומסר שיעורים קבועים בישיבה בוורשא ובאטווצק.

יש תיאור של סגנון השיעורים שלו (שאמור להתבטא בספריו, בפועל ספריו דומים למהלכים שנאמרו בישיבות באותם זמנים) שדרכו הייתה (לפי המסופר ע''י תלמידיו)
א. לדייק בלשונות הראשונים ובזה לתרץ את הקושיות עליהם מתוך דבריהם.
ב. לומר חקירות חילוקים ולדמות כל צד העניינים שיוסיפו בהירות בעניין הנלמד בהסבר מאוד רהוט
ג. לעבור על כל המהלך ולהסביר את המקשן והתרצן עד לפרטים עפ''י כל שיטה כפי שהעמיד בשיעורים
בספריו על המסכתות הנלמדות בישיבות נכנסו כתביו שמהם פרסם בגליון שהתפרסם באותה תקופה מטעם הישיבה וישעוריו שנרשמו ע''י תלמידיו ורוב תורתו לא נתגלתה.
הי''ד.
 
מבט שלי בנושא הוא סגנון הלימוד.
בעוד דרך הלימוד הלטאית התמקדה בלומד'ס ופשט,

דרך הלימוד החסידית התמקדה בהלכה,
(אגב נראה לי שהשוני הזה הוא עד היום)

ולכן, שמתקרבים יותר ויותר להלכה, מבחינים יותר ויותר בספרים של חסידים,
 
ועוד בעניין.
אין עניין לסלף את ההיסטוריה,
הציבור הלטאי יותר התמקד בלימוד, ויותר התעסק בזה
הציבור החסידי, למד ולמד, אך לא שמו את עניין הלימוד בראש סדר עדיפותם ולכך לא חוברו ספרים מהם

לדוג'
האוהב ישראל מאפטה היה רב של ערים ואף אחד לא חיפש לאסוף את חידושיו ופסקיו כי זה לא העסיק את המגזר החסידי ללמוד את חידושיו רבותיו,
וכן עוד הרבה מרבותינו החסידים,
 
ועוד בעניין.
אין עניין לסלף את ההיסטוריה,
הציבור הלטאי יותר התמקד בלימוד, ויותר התעסק בזה
הציבור החסידי, למד ולמד, אך לא שמו את עניין הלימוד בראש סדר עדיפותם ולכך לא חוברו ספרים מהם

לדוג'
האוהב ישראל מאפטה היה רב של ערים ואף אחד לא חיפש לאסוף את חידושיו ופסקיו כי זה לא העסיק את המגזר החסידי ללמוד את חידושיו רבותיו,
וכן עוד הרבה מרבותינו החסידים,
תבדוק היסטורית מרבני ערים באותה תקופה, כמה ספרים של חידושים ופסקים יצאו, אתה תהיה מופתע..
וזה לא קשור שלא עניין, א. לא כל אחד היה תורות ופסקים יחודיים
ב. לא היה בזה עניין מיוחד
ג. העניין הפיננסי תמיד ניצח
 

הודעות מומלצות

היכן מצינו בש"ס דבר הנלמד בהיקש, וילפי' דבר...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון