חידה בתלמוד וחז"ל ספר נחמיה (1 צופה)

פִּתָרוֹן
כעת לעניין חידתך הנפלאה, באופן פלאי מצאתי כתוב כן [מכאן אודה שעשיתי חיפוש] בתוד"ה פלכו בזבחים קיז. "פלכו קלטתו - כף דגושה בנחמיה - כמו נסך נסכו".
[אַחֲרָיו הֶחֱזִיקוּ הַלְוִיִּם רְחוּם בֶּן־בָּנִי עַל־יָדוֹ הֶחֱזִיק חֲשַׁבְיָה שַׂר־חֲצִי־פֶלֶךְ קְעִילָה לְפִלְכּוֹ] נחמיה ג יז
שם לא מבואר רק מובא שהוא הוציא את ספר עזרא לאור [ואגב זה בטו.]
אך בסנהדרין צג: מפורש הוא "כל מילי דעזרא, נחמיה בן חכליה אמרינהו, ונחמיה בן חכליה מאי טעמא לא איקרי סיפרא על שמיה, אמר רבי ירמיה בר אבא מפני שהחזיק טובה לעצמו... מפני שסיפר בגנותן של ראשונים". וכו'
 
אגב, ראוי לדעת מש"כ הגאון החיד"א ב'פתח עינים' בסנהדרין שם, (בשם מהרח"ו) שאמר בשם האר"י שבזמן הדפוס בוטל ענשו של נחמיה, וחזרו לקרא לספרו 'ספר נחמיה'.
וא"כ אתי שפיר לקוראו כך, וממילא לענ"ד אין עניין להעיר בעניין.
 
כעת לעניין חידתך הנפלאה, באופן פלאי מצאתי כתוב כן [מכאן אודה שעשיתי חיפוש] בתוד"ה פלכו בזבחים קיז. "פלכו קלטתו - כף דגושה בנחמיה - כמו נסך נסכו".
[אַחֲרָיו הֶחֱזִיקוּ הַלְוִיִּם רְחוּם בֶּן־בָּנִי עַל־יָדוֹ הֶחֱזִיק חֲשַׁבְיָה שַׂר־חֲצִי־פֶלֶךְ קְעִילָה לְפִלְכּוֹ] נחמיה ג יז
 
פִּתָרוֹן
אולי אם נרצה לתרץ היאך חד מבעלי התוס' יכתוב כן, והלא בכל מקום שנאמר דבר מ'ספר נחמיה' הזכירוהו כספר עזרא.
שמא י"ל דכיון שרצה להורות עניין הדקדוק ולומר שאמנם פלך נאמר בכ' רפויה, אך כאשר משייכים אותו לבן אדם הכ' הופכת לדגושה "פִלְכּוֹ", וצריך דוגמאות בשביל כל דבר כזה, בשביל שייתפס, כמו שנוהג רש"י ז"ל בכ"מ [ואם אין לו דוגמאות אומר "לא מצאתי לו אח ורע וכדו'], ממילא כיוונו התוס' לצמצם את החיפוש למעוניין, שהוא מדברי נחמיה - המובאים בסוף עזרא, אך בוודאי שלא קרא לספר נחמיה
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון