בראשית על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו - על מי חל הוראה זו? (1 צופה)

[המאושר!]

הפסוק מורה בזה, כי על כל אחד ואחד לעזוב את אביו ואת אמו ולדבוק באשתו.

האם הוראה זו חלה גם על ההורים – שאין להם להתערב בדרכי ניהולו של הבן עם אשתו, משום שעליו להיות דבוק בה ולא בהם.
או שמא אין הדבר מוטל עליהם, אלא רק על הבן לדעת להעדיף את אשתו על פני הוריו?

ואין הכוונה כאן לשאלות הלכתיות, אלא לענייני היום-יום. כגון, היכן לאכול את ליל הסדר כאשר ההורים מורים לבן שלא להיענות לרצון אשתו.

 

[כהן קרב]

הפסוק מורה בזה, כי על כל אחד ואחד לעזוב את אביו ואת אמו ולדבוק באשתו.

האם הוראה זו חלה גם על ההורים – שאין להם להתערב בדרכי ניהולו של הבן עם אשתו, משום שעליו להיות דבוק בה ולא בהם.
או שמא אין הדבר מוטל עליהם, אלא רק על הבן לדעת להעדיף את אשתו על פני הוריו?

ואין הכוונה כאן לשאלות הלכתיות, אלא לענייני היום-יום. כגון, היכן לאכול את ליל הסדר כאשר ההורים מורים לבן שלא להיענות לרצון אשתו.

לחץ כדי לכווץ...

השאלה שאלה היא
אבל מה השייכות לפסוק שציטטת?
בגמ' דידן נתפרש 'יעזב' שהכוונה לאיסור עריות

 

[אחד יחיד]

הפסוק מורה בזה, כי על כל אחד ואחד לעזוב את אביו ואת אמו ולדבוק באשתו.

האם הוראה זו חלה גם על ההורים – שאין להם להתערב בדרכי ניהולו של הבן עם אשתו, משום שעליו להיות דבוק בה ולא בהם.
או שמא אין הדבר מוטל עליהם, אלא רק על הבן לדעת להעדיף את אשתו על פני הוריו?

ואין הכוונה כאן לשאלות הלכתיות, אלא לענייני היום-יום. כגון, היכן לאכול את ליל הסדר כאשר ההורים מורים לבן שלא להיענות לרצון אשתו.

לחץ כדי לכווץ...

האם הפסוק בא להורות הלכה, או לספר מציאות?

 

[רבי]

רבי מאיר שפירא זצ"ל הסביר:

"על כן יעזב" מלשון "עזוב תעזוב עמו"

שיטעין את הנהגות ההורים עמו לחיים ובזה יבנה את ביתו.

 

[רבי]

לעצם השאלה.

כתוב שרבקה בעת התרוצצות הבנים בקרבה היא הלכה לדרוש את ה' אצל שם ועבר ולא אצל אברהם אבינו חמיה.

כי משפחה לא מערבים.

 

[המאושר!]

תודה לכל המגיבים.

אין פה מישהו שיכול להרחיב בעניין - עם תירוצים והסברים?

 

[צריך עיון]

בנותן ענין, בספר ביתך שלום [תודה לרב @שר האוצר שתיקן אותי בשמו הנכון של הספר כאן ] כמדו' יש על זה מאמר מפורט כדרכו הטובה של המחבר

 

[איש האשכולות]

התערבות הורים לילדים נשואים

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

התערבות לילד/ה מאורס/ת

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[אליהו ישראלי]

בגמ' דידן נתפרש 'יעזב' שהכוונה לאיסור עריות

לחץ כדי לכווץ...

אין מקרא יוצא מידי פשוטו
אלא דבגמ' דרשו מזה גם לגבי עריות.

ונראה דביאוה"ד, משום דרהיטת הפסוקים מורה דבא הכתוב לומר דהאדם אינו ככל הבהמות, אלא יעזוב את אביו כו' ודבק באשתו כו'.
והבהמות, מכלל מה שאינם עוזבות את אביהם ואמם (אלא חיים בקבוצות, ומי שנולד כאן נשאר כאן), דאף כשנזקקין זל"ז הרי זה עם אמו ואחותו,
ועל זה אמרה תורה, כי האדם יקים תא משפחתי לעצמו, עם חיים לעצמו, ואמרו חז"ל כי נכלל בזה אף עניין העריות. אך שורש הדבר הוא מה שמקים ובונה בית משלו, ודבק באשתו.

ולעיקר השאלה לכאו' נראה דכל שאמרו לו אביו ואמו דבר שהוא סתירה ל'ודבק באשתו' הרי זה כאמרו לו לעבור על ד"ת.

 

[בן הגולה]

אין מקרא יוצא מידי פשוטו
אלא דבגמ' דרשו מזה גם לגבי עריות.

לחץ כדי לכווץ...

יעוי' רש"י ושפח"ח דא"כ מתאים לשון על כן עוזב ולכך פירש רש"י הפשט דעל כן יעזוב כרוח הקודש שאומרת כן לאסור על בני נוח.

ונראה דביאוה"ד, משום דרהיטת הפסוקים מורה דבא הכתוב לומר דהאדם אינו ככל הבהמות, אלא יעזוב את אביו כו' ודבק באשתו כו'.
והבהמות, מכלל מה שאינם עוזבות את אביהם ואמם (אלא חיים בקבוצות, ומי שנולד כאן נשאר כאן), דאף כשנזקקין זל"ז הרי זה עם אמו ואחותו,

לחץ כדי לכווץ...

יעוי' רמב"ן דפי' כן.

ועל זה אמרה תורה, כי האדם יקים תא משפחתי לעצמו, עם חיים לעצמו, ואמרו חז"ל כי נכלל בזה אף עניין העריות. אך שורש הדבר הוא מה שמקים ובונה בית משלו, ודבק באשתו.
ולעיקר השאלה לכאו' נראה דכל שאמרו לו אביו ואמו דבר שהוא סתירה ל'ודבק באשתו' הרי זה כאמרו לו לעבור על ד"ת.

לחץ כדי לכווץ...

מהיכי תיתי?

 

[אליהו ישראלי]

יעוי' רש"י ושפח"ח דא"כ מתאים לשון על כן עוזב ולכך פירש רש"י הפשט דעל כן יעזוב כרוח הקודש שאומרת כן לאסור על בני נוח.

לחץ כדי לכווץ...

ודאי דהדרש נרמז בפסוק, ורש"י ס"ל דבלא הדרש אף הפשט אינו מושלם מכח הקושי' הנ"ל, אך א"א לומר דרק זהו הפשט, ברור דעיקר הפשט יעזוב הוא לעזוב, וחז"ל דרשו דיש כאן גם הלכה מחויבת של איסור עריות.
והרמב"ן ודאי מפרש כן, שכתב בסו"ד 'הנה יעזוב שאר אביו ואמו וקורבתם ויראה שאשתו קרובה לו מהם', עכ"ל. מבואר דמפרש העזיבה כפשוטה, ואמנם בדעת רש"י יש מקום עיון בזה.

ומש"כ בן הגולה

יעוי' רמב"ן דפי' כן.

לחץ כדי לכווץ...

כוונתי להוסיף ע"ד הרמב"ן, דלא זו בלבד דהבהמות נזקקות זל"ז בדרך מקרה, עוד עושות כן (מטבע הדברים) עם משפחתם הביולוגית, כיון ששם מקום חיותם, ובזה מבואר יותר הדרשה, כי נאמר לאדם שלא יחיה כהבהמות, אלא יבנה תא משפחתי חדש, וכל חייו אינם עם אביו ואמו כבהמה, וגם חיי האישות אסור לו שיהיה עם משפחתו כבהמה, (ואכן נכנס דבר זה בטבע שאין יצר הרע לאמו אף קודם שנחלש יצר הרע דעריות).

ומש"כ

מהיכי תיתי?

לחץ כדי לכווץ...

לא ידעתי לאיזה חלק בדברי הכוונה.

 

[בן הגולה]

ודאי דהדרש נרמז בפסוק, ורש"י ס"ל דבלא הדרש אף הפשט אינו מושלם מכח הקושי' הנ"ל, אך א"א לומר דרק זהו הפשט, ברור דעיקר הפשט יעזוב הוא לעזוב, וחז"ל דרשו דיש כאן גם הלכה מחויבת של איסור עריות.

לחץ כדי לכווץ...

בפשטות נראה דרש"י התכוון לפשוט של מקרא כיון שאינו מתקיים [דקדוקית] בלא"ה.

והרמב"ן ודאי מפרש כן, שכתב בסו"ד 'הנה יעזוב שאר אביו ואמו וקורבתם ויראה שאשתו קרובה לו מהם', עכ"ל. מבואר דמפרש העזיבה כפשוטה, ואמנם בדעת רש"י יש מקום עיון בזה.

לחץ כדי לכווץ...

אה"נ.

כוונתי להוסיף ע"ד הרמב"ן, דלא זו בלבד דהבהמות נזקקות זל"ז בדרך מקרה, עוד עושות כן (מטבע הדברים) עם משפחתם הביולוגית, כיון ששם מקום חיותם, ובזה מבואר יותר הדרשה, כי נאמר לאדם שלא יחיה כהבהמות, אלא יבנה תא משפחתי חדש, וכל חייו אינם עם אביו ואמו כבהמה, וגם חיי האישות אסור לו שיהיה עם משפחתו כבהמה, (ואכן נכנס דבר זה בטבע שאין יצר הרע לאמו אף קודם שנחלש יצר הרע דעריות).

לחץ כדי לכווץ...

זה באמת הסבר שמיישב את פשוטו של מקרא עם הילפותא.

לא ידעתי לאיזה חלק בדברי הכוונה.

לחץ כדי לכווץ...

לחלק הזה

ולעיקר השאלה לכאו' נראה דכל שאמרו לו אביו ואמו דבר שהוא סתירה ל'ודבק באשתו' הרי זה כאמרו לו לעבור על ד"ת.

לחץ כדי לכווץ...

ועפ"י ההסבר שלך אה"נ דתוכן הפסוק מחייב את זה.
אך לראשונים הנ"ל אין לכך מקור.

 

[אליהו ישראלי]

ועפ"י ההסבר שלך אה"נ דתוכן הפסוק מחייב את זה.
אך לראשונים הנ"ל אין לכך מקור.

לחץ כדי לכווץ...

לרש"י אפשר שאתה צודק,
אך לרמב"ן מבואר דצריך לראות (או דכן הוא מציאות הבריאה) שהוא קרוב (וממילא מחויב) לאשתו יותר מאשר לאביו ואמו.

ומ"מ צריך לסייג, דהא אחז"ל עמש"כ איש אמו ואביו תיראו, דאף אשה מחויבת אלא דהאיש סיפק בידו לעשות ואשה אין סיפק בידה לעשות, דהיא משועבדת לבעלה. ואילו כלפי האיש לא נימא דהוא צריך להדבק באשתו, ומ"מ יש גם דברים שאינם בכלל חיוב כאו"א, וצריך לדעת הגבולות בזה.