קיי"ל בשו"ע (תרצ"ב א) "הקורא את המגילה מברך לפניה שלוש ברכות על מקרא מגילה ושעשה ניסים ושהחיינו". ויש להעיר אמאי מברכים רק על מקרא מגילה ולא על מקרא מגילת אסתר כדי להדגיש על איזה מגילה מדובר, וכמו שמברכים על מצות נר חנוכה 'להדליק נר של חנוכה' ולא אומרים 'להדליק נרות', וה"ה בשבת ויו"ט שמפרטים 'נר של שבת ויו"ט'.
ואין לומר דשאני הדלקת נ"ח מקריאת המגילה דכיון שאיכא עוד הדלקות כשבת ויו"ט, להכי צריך לפרט איזה הדלקה עושה עתה. משא"כ בקריאת המגילה דאכתי אין חיוב לקרוא בשאר המגילות. דזה אינו דיעו' מסכת סופרים (ריש פי"ד, הובא בדרכי משה או"ח ת"צ סק"א) שמברכים על מקרא מגילה גם על שאר המגילות וכ"כ מהרי"ל וכן נהגו הראשונים (יעו' ביאוה"ג ת"צ סק"ט ובמעשה רב סי' קע"ה) ואף מברכים שהחיינו ומבואר דהוא חיוב שיש עליו ברכה, וא"כ אכתי צ"ב אמאי לא תיקנו לברך בכל מגילה ומגילה את שם המגילה שאותה קוראים וכבהדלקת נרות חנוכה ושבת ויו"ט. ובאמת יעו' בפסיקתא רבתי פ' זכור (פי"ג) דשפיר מברכים "על מקרא מגילת אסתר" אך לדידן דלא קיי"ל הכי צ"ב.
ואין לומר דשאני הדלקת נ"ח מקריאת המגילה דכיון שאיכא עוד הדלקות כשבת ויו"ט, להכי צריך לפרט איזה הדלקה עושה עתה. משא"כ בקריאת המגילה דאכתי אין חיוב לקרוא בשאר המגילות. דזה אינו דיעו' מסכת סופרים (ריש פי"ד, הובא בדרכי משה או"ח ת"צ סק"א) שמברכים על מקרא מגילה גם על שאר המגילות וכ"כ מהרי"ל וכן נהגו הראשונים (יעו' ביאוה"ג ת"צ סק"ט ובמעשה רב סי' קע"ה) ואף מברכים שהחיינו ומבואר דהוא חיוב שיש עליו ברכה, וא"כ אכתי צ"ב אמאי לא תיקנו לברך בכל מגילה ומגילה את שם המגילה שאותה קוראים וכבהדלקת נרות חנוכה ושבת ויו"ט. ובאמת יעו' בפסיקתא רבתי פ' זכור (פי"ג) דשפיר מברכים "על מקרא מגילת אסתר" אך לדידן דלא קיי"ל הכי צ"ב.