• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.

נדיב לב

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
3,450
פוסט השבוע
4
תודות
16,952
נקודות
695
מגילה ד.
"ואמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס". וכעין זה בגמ' שבת כג. לגבי נר חנוכה.

ובשו"ת חות יאיר (סי' י' ד"ה ומה שכתב מ"ו) הקשה בזה"ל: "למה ליה לר' יהושע בן לוי לומר דנשים חייבין במגילה מטעם שאף הם היו באותו הנס, לימא ליה משום שהוא בכלל לא תסור והוי ליה לא תעשה, ונשים חייבות בכל לא תעשה. ותירץ ע"ז "דלא שייך לומר דקים לנשי בלאו דלא תסור אם לא נדע תחילה בבירור חיובא דידהו מגזירות חכמים, לכן לולי אף הם היו [באותו הנס] הוה אמינא דמעיקרא לא תקנו לחייב נשים, דמסתמא תקנו ככל מצות עשה שהזמן גרמא", עיי"ש, וכן הוא בשאלת יעב"ץ (ח"ב סי' ק"ב).

והיינו דתחילה חז"ל בקשו סברא להטיל האי מצוה אף על נשים אע"פ שזה מ"ע שהזמ"ג, ורק לאחר שהטילו חז"ל האי מצוה אף על נשים משום סברת "אף הן היו באותו הנס" איכא בזה לאו דלא תסור אם לא יקיימוהו, משא"כ לולי האי סברא של "אף הן היו באותו הנס" לא היו חז"ל מטילים עליהן האי מצוה וממילא ודאי דליכא בזה לא תסור, ויסוד דבריהם עפ"י דברי התוס' (פסחים ק"ח ע"ב ד"ה שאף) דכיון דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון ממילא סתם מ"ע שהז"ג לא הטילו חז"ל על נשים, עיי"ש.

אמנם קצת צ"ע מדברי תוס' הרא"ש (בסוגיא בשבת ד"ה נשים חייבות) דכתב דגבי סוכה נמי איכא סברת "שאף הן היו באותו הנס" ואעפ"כ פטורות כיון שזה מצוה דאורייתא אין לחלק במצות סוכה לשאר מצוות עיי"ש, ואילו במצוה דרבנן כהאי גוונא חייבות, וחזינן דחז"ל חייבו אף באופן דמדאורייתא היו נשים פטורות בכהאי גוונא, ויל"ע.
 
אמנם קצת צ"ע מדברי תוס' הרא"ש (בסוגיא בשבת ד"ה נשים חייבות) דכתב דגבי סוכה נמי איכא סברת "שאף הן היו באותו הנס" ואעפ"כ פטורות כיון שזה מצוה דאורייתא אין לחלק במצות סוכה לשאר מצוות עיי"ש, ואילו במצוה דרבנן כהאי גוונא חייבות, וחזינן דחז"ל חייבו אף באופן דמדאורייתא היו נשים פטורות בכהאי גוונא, ויל"ע.
התם י"ל דתיקנו דיהיה זה חפצא דישיבה בסוכה, ונפק"מ דאית להו מצווה קיומית. והכא נתקינו זה לעיקר החיוב.
ועיק"ד החוות יאיר צע"ג מאי קא סבר מעיקרא.
 
רבינו המהר"ל בספר גבורות השם - פרק מח כתב בזה חידוש גדול וז"ל:
ואמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות בארבע כוסות שאף הם היו באותו הנס, ופי' שהיה יציאת מצרים להם גם כן כמו לאנשים: ואם תאמר בישיבת סוכה נמי לחייבו משום שהיו בנס של סוכה. ואין זה קשיא דאף על גב שהיו הנשים בנס סוכה רחמנא פטרה הנשים, והמלך יכול לפטור את מי שירצה מן השעבוד אף על גב דלפי הסברא הכל משועבדים יכול לפטור את שירצה, אבל מצות דרבנן דקבלנו אנחנו ארבע כוסות בשביל נס הגאולה אין חלוק בין נשים ובין אנשים כיון שהכל היו באותו הנס ולפיכך המצוה אף על הנשים. שלא נתן השם יתברך מצות סוכה לישראל בשביל שישבו בסוכות כשיצאו ממצרים אבל עיקר המצוה כמו שאר מצות שנתן השם יתברך לישראל רק שתלה טעם המצות במה שהושיב את ישראל בסוכות, וחילוק יש בין נתינת המצוה לישראל וטעם המצוה שהרבה דברים יש להם טעם ולא רצה השם יתברך לגזור אותם לכך הטעם הוא דבר בפני עצמו והמצוה דבר בפני עצמו, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות אבל גבי ארבע כוסות שלכך תקנו חכמים בשביל הנס והנס היה שוה לנשים כמו לאנשים. ועוד דלא דמי מצוה דרבנן דכל מצות דרבנן הם תלוים בלא תסור, וכאשר מקיים מצות ארבע כוסות מקיים מצות לא תסור שזהו עיקר המצוה, ולפיכך בפרק כיצד אשת אחיו (יבמות דף כ' ע"א) קרא השניות שהם מדברי סופרים איסור מצוה משום שמצוה לשמוע אל דברי חכמים וכל המצות שהם מדבריהם הם בלאו דלא תסור ולא שייך בלאו דלא תסור מצות עשה שהזמן גרמא דזהו לא תעשה. ויש מפרשים כיון שמצאנו שכל מצות לא תעשה אף הנשים חייבין בהן משום דחמירי דיש בהן מלקות אפילו הוי זמן גרמא, ומצינו שמצות דרבנן חמורים מן מצות לא תעשה כדאמרינן בעירובין (כ"א ע"ב) בני הזהר בדבריהם יותר מבשל תורה שדברי תורה הן עשה ולא תעשה אבל העובר על דבריהם חייב מיתה, וכיון דלא תעשה שיש בו מלקות האשה חייבת בהן בין שהזמן גרמא בין שאין הזמן גרמא מצות של דבריהם שיש בו חיוב מיתה כל שכן שאין חלוק בין מצות עשה שהזמן גרמא ובין אין הזמן גרמא, ופירוש הראשון פשוט עכ"ל.

וכוונתו, שאילו היה כח המחייב בשמירת מצוותם בכלל זמן גרמא לא היה מועיל בזה הטעם דאף הן היו, דכיון דבדאו' לא מהני טעם זה לחייב הרי נמצא שעיקר כח המחייב ליכא, אבל כיון דהמחייב הוא מצד לא תסור, הרי תלוי שוב רק במה שרצו חז"ל לתקן במצותן, והם תקנו לחייב גם נשים מצד דאף הן היו. אלא שיש להעיר, למה לי דהוא לא תסור, תיפוק ליה דהמצוות עשה דכל אשר יורוך אין זו מ"ע שהז"ג, אולם ביאור הדבר שהמצוה היא לעשות כדבריהם, ואם דבריהם תלויים בזמן הרי המצוה היא זמן גרמא, ולכך כתב שזה נובע רק מכח הלא תסור המחייב לשמוע אף לזמן גרמא אם כך תקנו.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓