שבועות פירות האילן = שתי הלחם? (1 צופה)

[דעת ותבונה]

בארבעה פרקים העולם נידון....
בעצרת על פירות האילן

ובגמ' ר"ה טז. -
בארבעה פרקים העולם נידון, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון...ובחג נידונין על המים". ומפרש בגמרא (שם):"מפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת, מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא, ".

ותמיהה, דהלא שתי הלחם מחיטים - שהם מיבול הארץ ואילו פירות האילן אינן כן (כדאי' ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה ייתן פריו)

ואמנם אי' שיטת רבי יהודה בברכות גבי ההו"א דמהני לברך בורא פרי העץ בחיטה (והצריך לבאר דלא מהני) משום ד'עץ הדעת חטה היה' לש' דחטה מין אילן הוא.
בבראשית רבה דעץ הדעת בג"ע היה חיטים . -
'מה היה אותו האילן שאכלו ממנו אדם וחוה? ר' מאיר אומר: חטים היו, כד לא הוה בר נש דיעה אינון אמרין לא אכל ההוא אינשא פיתא דחיטי מן יומוי. רבי שמואל בר ר' יצחק בעי קמי רבי זעירא, א"ל אפשר חטים היו? אמר לו: הין. א"ל: והכתיב "עץ"!?, א"ל: מתמרות היו כארזי לבנון'.

ועדיין הלא בעולמנו אנו המוגדר פרי האילן אינו חיטים ומה היא מטרת שתי הלחם? והאם יש קשר בין זה לבין מה ששבועות הוא זמן קציר שעורים? והוא זמן תיקון חטא אדם הראשון?

מי שיש לו בזה ביאור מבורר אשמח.

 

[אב"ר]

מי שיש לו בזה ביאור מבורר

לחץ כדי לכווץ...

לרש"י יש, עי"ש
(הוא מביא גם את שיטת ר' יהודה, אבל לפני כן יש לו עוד הסבר)

 

[דעת ותבונה]

כוונתך מן הסתם למש"כ 'שהן מתירין להביא ביכורים כדכ' וכו' - ואני נפשי בשאלתי. מדוע. מדוע נבחרו החיטים להיות אלו שמביאים בהם ביכורים. - וכחלק מהשאלה הראשונה. והדרן קושיא לדוכתיה. אדרבה, שיהיו מביאין פירות האילן והם יתירו להביא הביכורים....

 

[אב"ר]

כוונתך מן הסתם למש"כ 'שהן מתירין להביא ביכורים כדכ' וכו' - ואני נפשי בשאלתי. מדוע. מדוע נבחרו החיטים להיות אלו שמביאים בהם ביכורים. - וכחלק מהשאלה הראשונה. והדרן קושיא לדוכתיה. אדרבה, שיהיו מביאין פירות האילן והם יתירו להביא הביכורים....

לחץ כדי לכווץ...

הגמ' לא שאלה למה מביאים דווקא שתי הלחם, היא שאלה למה את שתי הלחם שמביאים (מאיזה טעם שיהיה) - מביאים דווקא בעצרת
עכשיו אתה יכול לשאול למה דווקא חיטים, אבל זה לא תמיהה על הגמ'

 

[דעת ותבונה]

אה"נ. - ומלבד זאת בוודאי יש יסוד להניח שיש קשר ישיר בין סוג הדבר לבין טעם הדבר וכדו' - ואת זאת באתי להבין.

 

[הצעיר שבחבורה]

ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק ויקרא פרשת בחקותי

אך הענין שקודם הקלקול מאדם הראשון ניתן רק פרי העץ למאכל אדם וכמו שנאמר (בראשית ב', ח') ויטע גן בעדן ונטיעה היא באילנות אך אחר הקלקול ואכלת את עשב השדה רק כיון ששמע אדם הראשון הזיעו פניו ואמר מה אני נקשר לאבוס כבהמה אמר לו הקדוש ברוך הוא בזעת אפך תאכל לחם (בראשית רבה כ', י') והיינו שיהיה לו טורח לעשות מחטה לחם. וכמו שאמרו (ברכות נ"ח א) כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול חרש וזרע וכו' אבל קודם הקלקול אף חטה היה מין אילן והיה גדל עליו גלוסקאות כמו שיהיה לעתיד (שבת ל' ב) ועתידה חטה שתתמר כדקל (כתובות קי"א ב) וכמו שמצינו שיש אילן שקמה המתקיים שש מאות שנה כמו שאמרו במדרש (תהלים צ') על מה שנאמר (ישעיה ס"ה, כ"ב) כימי העץ ימי עמי (ועיין בראשית רבה (י"ב, ו') אך שם מיירי לענין קומה כמו שפירש המתנות כהונה בשם פירוש רש"י) והאילנות שנטע הקדוש ברוך הוא בעצמו בגן עדן היה מתקיים לעולם ולא היה צריך שום נטיעה ועבודה. ואדם הראשון ניתן בגן עדן לעבדה ולשמרה לעבדה בפקודין דעשה ולשמרה בפקודין דלא תעשה (זוהר ח"א כ"ז. ותיקוני זוהר תיקון כ"א) ורק אחר הקלקול נאמר לו בזעת אפך תאכל לחם שיהיה נצרך לעבודה וטורח וכמה יגיעות יגע וכו', ובעצרת שהוא זמן מתן תורה דכתיב (תהלים פ"ב, ו') אני אמרתי אלהים אתם שיהיה התיקון כמו קודם החטא שלא יהיה מיתה (עבודה זרה ה' א) וכתיב (שמות י"ט, ו') ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' שאז לא היו ישראל רק פנוים לתורה ועבודה כמו קודם הקלקול, והיה מתבטל אז כל היצר הרע וקלקול הנחש וממילא מאכל אדם היה רק פירות האילן כמו שהיה קודם קלקול אדם הראשון, ורק אחר החטא חיבלתם מעשיכם אכן כאדם תמותון מכל מקום כשבא עצרת הוא הזמן בכל שנה לתקן הקלקול הראשון מאדם הראשון וכמו שהיה במתן תורה וזהו בעצרת על פירות האילן, וזה שאמרו בגמרא (ראש השנה ט"ז א) הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן ופירש רש"י דר' יהודה לטעמיה דאמר בסנהדרין (ע' ב) עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה ולפי האמור מובן שבעצרת הזמן שיתברכו פירות האילן שיתוקן קלקול אדם הראשון ויהיה מאכל אדם פירות האילן וכמו שהיה קודם הקלקול:​

 

[דעת ותבונה]

יישר כח!
אז בעצם עולה שכל שנה ושנה משנות בית המקדש מטרת שתי הלחם לא נתקיימה - דהלא כל מה שהם באים (ולכאו' הדין הוא שנתי ונקודתי לאותה שנה והראיה שהוא מתחדש משנה לשנה) הוא ע"מ להביא הגאולה והתיקון לעתיד לבוא ולהביא למצב שבו יתוקן קלקול אדם הראשון... והדברים מופלאים!

 

[דעת ותבונה]

ואולי יש לומר בזה שהדין הוא גם על כמות הטורח שיצטרך האדם לטרוח על פרנסתו כדי שיוכל לעמול בתורה בהשקט ובטח, וא"כ עולה שהדין בשבועות הוא על הפניות לעסק התורה. ולא על סיע"ד בחידוש ובהבנת התורה עצמה...

 

[אוהב ספר]

יישר כח!
אז בעצם עולה שכל שנה ושנה משנות בית המקדש מטרת שתי הלחם לא נתקיימה - דהלא כל מה שהם באים (ולכאו' הדין הוא שנתי ונקודתי לאותה שנה והראיה שהוא מתחדש משנה לשנה) הוא ע"מ להביא הגאולה והתיקון לעתיד לבוא ולהביא למצב שבו יתוקן קלקול אדם הראשון... והדברים מופלאים!

לחץ כדי לכווץ...

ברור שכל שנה ושנה עזרה קצת, אלא שעדיין לא היינו ראויים,
ואחר שתבוא הגאולה והתיקון השלם יתברר למפרע איך כל שנה ושנה עזרה בזה

 

[דעת ותבונה]

ברור שכל שנה ושנה עזרה קצת, אלא שעדיין לא היינו ראויים,
ואחר שתבוא הגאולה והתיקון השלם יתברר למפרע איך כל שנה ושנה עזרה בזה

לחץ כדי לכווץ...

קצת קשה לדמות בזה את הדין לשאר דברים שהם נפ"מ לגבי אותה שנה עצמה - אם לא מה שהעלתי לפני שיש נ"מ גם בפניות לעסק התורה