שבועות

בספה"ק שער המלך (נעשה ונשמע פ"ז) מאריך בנחיצות הוספת המזמור ל"ט שבתהלים בשעת אמירת 'תיקון ליל שבועות', וזה לשונו: "ובתיקון ליל שבועות נרשם כמה פרשת בתהילים שיאמר בליל שבועות, באתי להוסיף עוד שיהא החיוב לומר פרשה ל"ט "למנצח לידותון מזמור לדוד": על הדתות הניתנו לנו, היא התורה כמו שנאמר (דברים לג...

וכן משמע במג"א, עי' בפמ"ג. והט"ז כתב שגם מעריב אין להתפלל מבעוד יום.

כתב החיד"א בספר עבודת הקודש כף אחת סי' כ"ב) אם בר הכי הוא ישתדל לחדש איזה חידוש בתורה והוא סימן טוב להתחיל לחדש ביום מתן תורה לכל השנה ואי לא ניסה באלה ישתדל לידע חידוש בתורה אשר לא ידעו מקודם. וכ"כ בשפת אמת (במדבר שבועות שנת תרמד) ענין הלימוד בליל שבועות. להכין הלב לקבל התורה , שצריכין מקודם...

"חג השבועות" – אל תיקרי בקמ"ץ תחת השי'ן אלא בשו"א, חג שנעשו בו שתי שְבועות: שבועה אחת – שנשבע הקב"ה שלא ימיר אותנו באומה אחרת. שבועה שניה – שנשבענו להקב"ה שלא נחליף אותו באל אחר. (האור החיים הקדוש)

חידוש נפלא כתב ברוקח (סי' רצ"ד) דבאמת צריך לספור נ' יום וכנאמר: תספרו חמשים יום ולא כנאמר שבעה שבועות וגו' שהם מ"ט יום בלבד. ואנו יוצאים ידי חובת הספירה הנ' ע"י הזכרת ענין יום השבועות ע"י תפילה וקידוש בחג השבועות ע"ש בדבריו. גליוני הש"ס (להגר"י ענגיל) פסחים קו, א

כתב ה"חכמת שלמה" למהר"ש קלוגר, או"ח תכ"ו סעיף ב': "בחדושי תורה שלי במאמר על חג השבועות שנת תק"צ העליתי שם דאף לאלו הסוברים שאין ממתינים עד שבעה מעת לעת ומקדשין הלבנה קודם, מ"מ בחג השבועות ראוי להמתין בקידוש הלבנה עד אחר יום טוב כמו ביום הכפורים ותשעה באב, והטעם, דראוי להמתין עד אחר מתן תורה...

למה התורה לא ניתנה בירושלים?

פלא עצום, על מה שנהוג היום שבחג השבועות, נוהגים לעסוק בתורה וממעטים את עיקר עיסוק החג, כפי המוזכר בתורה, שעניין היום זה שתי הלחם, והביכורים, מלבד זה שלא קבעו את החג על יום קבלת התורה, אלא חמישים יום מספירת העומר, והדברים מתמהים מדוע בנוסח התפילה האזכור הוא "מתן תורתנו"?

שאל הרה"ק בעל החידושי הרי"ם זי"ע – מפני מה נקרא חג השבועות "זמן מתן תורתנו" ולא "זמן קבלת תורתנו"? אלא הסביר ואמר: מפני ש"זמן מתן תורתנו" היה רק פעם אחת, לפני אלפי שנים , ואילו "זמן קבלת תורתנו" לא פסק מעולם… כי בקבלת התורה חייב יהודי לעסוק מידי יום ביומו… (ליקוטי שמואל)

כתב השפת אמת (ח"ד עמ' יא) כמו שכתבו חז"ל שכל הנביאים קבלו נבואתם מהר סיני, כמו כן בכל שנה ושנה מקבל כל אחד מישראל בחג הזה כל מה שעיד להבין ולחדש בתורה, וזהו שאמרו אלמלא האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא, האי יומא ממש, זה החג שבו ניתן התורה בכל שנה. ושמעתי לפרש כי בתפילה אנו אומרים חג מתן תורתינו ולא...

אמר רבי יצחק: ראויים היו ישראל בשעה שיצאו ממצרים שתינתן להם התורה מיד, אלא אמר הקב"ה עדיין לא בא זיום של בני, שיצאו עכשיו משעבוד טיט ולבנים, ואין יכולים לקבל את התורה מיד, משל למלך שעמד בנו מחוליו אמר לו מורו למלך ילך בנך לבית הספר שלי, אמר עדיין לא בא זיו פניו של בני ואתה אומר לו לילך לבית הספר...

לפי שהוא בעונת מלאכה, וחס הכתוב לבטל ישראל ממלאכתם, משא"כ פסח וסוכות שאינם בעונת מלאכה (ספרי דברים פ' ראה פיסקא קמ). ולכן גם נקרא עצרת יותר משאר המועדים, אע"פ שלשון עצרת נזכר בתורה גם על שמיני עצרת ועל שביעי של פסח לפי שנעצרים בו מלאכה, משא"כ פסח וסוכות שאינם באיסור מלאכה. (דרשו)

התורה לא הזכירה ששבועות הוא יום מתן תורה, לפי שאין צורך להזכיר את יום קבלת התורה מאחר שאם אין תורה אין בכלל מצוות, וכמו שלא רצו למנות מציאות הבורא בכלל המצוות שאם אין בורא אין מקום למצוות (מטה משה תרצ). טעם אחר: לפי שלא רצה הבורא ליחד יום, לפי שבכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו היום...

הטעם שאומרים "זמן מתן תורתנו" [לשון רבים], בשלמא בחג פסח ובחג סוכות שהם ז' ימים, אומרים זמן חרותנו שמחתנו, ואילו בר"ה ויו"כ שהם יום אחד בלבד אמרינן יום תרועה, יום סליחה, וא"כ לפי"ז היה ראוי לומר יום מתן תורה. לפי שיום זה אינו ממש יום מתן תורה, לפי שלא ניתנה כולה ביום זה אלא בשמונה זמנים ניתנה...

נהגו ישראל לאכול בחג השבועות מאכלי חלב, וטעמים רבים ניתנו לדבר. ומותר לאכול בסעודה אחת מאכלי חלב ולאחריהם מאכלי בשר, אך יש לקנח את הפה ולשוטפו במים לפני אכילת הבשר, וכן יש לוודא כי הידים נקיות משאריות מאכלי החלב. אולם, האוכל 'גבינה קשה', צריך לברך ברכת המזון ולהמתין שש שעות לפני אכילת הבשר...

ישנו מנהג עתיק יומין לעמוד בשעת קריאת 'עשרת הדברות' בציבור, כזכר לעמידת בני ישראל בשעת קבלת הדברות בהר סיני, כפי שנאמר: "ויתיצבו בתחתית ההר". הרמב"ם נשאל האם מנהג זה ראוי, והשיב בשלילה, מטעם שהמון העם עלול לטעות ולחשוב שיש יתרון לפסוקי הדברות על יתר פסוקי התורה, ומחשבה זו היא קלקול האמונה בתורה...

בזוהר הקדוש כתוב שחסידים הראשונים היו נעורים במשך כל ליל השבועות ועוסקים בתורה, וכבר נהגו כן רוב לומדי התורה. ומנהג זה הוא 'תיקון' לכך שישראל היו ישנים כל הלילה, והוצרך הקב"ה להעירם כדי לקבל התורה. ומי שלא ישן כלל במשך הערב והלילה, יברך בבוקר את ברכת 'על נטילת ידים' לאחר עשיית צרכיו, יחד עם...

בספר 'שריד ופליט' (חלק א עמ' 8) כותב בשם רבי דוד הסבעוני זצ"ל, מחכמי סאלי שבמרוקו לפני 400 שנה, וז"ל: "ומכלל המנהגים ההם, התפוחים שמשליכים בשבועות מגג הבית הכנסת ולוקטים אותם התינוקות, וכן מנהגנו בדרעא להשליך החתן על הכלה התפוחים בשבועות". (קב ונקי)

חכמינו ז"ל הנהיגו לקרוא בחג השבועות את מגילת רות, וטעם הדבר מבואר במדרש: "מה עניין רות אצל עצרת, שנקראת בזמן מתן תורה? ללמדך שלא ניתנה תורה אלא על ידי יסורין ועוני". ובחוץ לארץ נהגו לקוראה ביום טוב שני. ונוהגים לקוראה לפני קריאת התורה. ויש שביאר שעושים כן מפני חביבותה; ולמרות שקריאת התורה היא...

מה המנהג? האם הוא מעיקר התיקון?