בענינא דכפירת קרקע וכפירת שעבוד קרקעות
קושית הראשונים בדינא דר' יוחנן ובכל מלוה ע''פ
הנה מבואר בגמ' שבועות ל''ז דינא דר' יוחנן ''רבי יוחנן אמר הכופר בממון שיש עליו עדים חייב בשטר פטור אמר רב פפא מאי טעמיה דרבי יוחנן עדים עבידי דמייתי שטר הא מנח אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא שטרא נמי...
שימו לב באשכול זה הדיון הוא מה המחייב לשמוע ל"שלוש שבועות" ולא על השלוש שבועות בעצמם לזה יש אשכולות אחרים
"שלוש שבועות" במבט של רבני אגוד"י דאז. שלוש השבועות בזמננו מה הפירוש "שלא ירחקו את הקץ"
בגמרא בכתובת קיא. מבואר הפסוק בשיר השירים הִשְׁבַּ֨עְתִּי אֶתְכֶ֜ם בְּנ֤וֹת יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙...
מדין ובערת הרע מקרבך וכעין שכ' הח"צ?
או שכיון שמעתה הוא שמור, ורק העובד לא הקפיד על עצמו,
אין כאן אלא גדר של בני תרבות, ולא נכלל בכלל לא תשים דמים בביתך?
אני בימים האחרונים לומד את הסוגיא של ג' שבועות.
אך לא מצאתי כמעט מקום בו אוכל להבין בצורה פשוטה את הטענות של האוסרים והמתירים.
אשמח מאוד אם חו"ר הפורום שבקיאים בנושא זה יוכלו להעלות כאן את הסברות והטענות לכאן ולכאן. (עדיף עם מ"מ לבעל השמועה)
נ.ב. אבקש מאוד לא להיכנס לויכוחים ארוכים, אלא לתמצת...
בימים אלה לומדי הדף היומי מסיימים מסכת שבועות וכנהוג נוהגים לעשות סיום וכמו שמובא "יומא טובא לרבנן " אלא ששמעתי מר' נ. אלתר בן האדמו"ר מגור [הנוכחי] שאביו האדמו"ר אמר לו שעכשיו אין זה זמן לחגיגות ורציתי לדעת אם יש מקורות על חגיגות תורניות בזמני מצוקה
1. "שבת נאך שבועות"
אצל חסידים נהגו לקרוא לשבת שאחר חג השבועות – "שבת נאך שבועות", כאשר המשמעות היא כפולה: "שבת שאחרי שבועות", ושבת שהיא "עוד שבועות", דהיינו חג שבועות נוסף [המלה 'נאך' באידיש מתפרשת הן 'אחרי' והן 'עוד']. גדולי החסידות אמרו על מטבע לשון זה, כי בשבת שאחרי שבועות ישנה עדיין את הארת...
כידוע מעגל השנה בנוי בצורה בה לכל תקופה יש את היחודיות של עצמה בעבודת ה'.
והנה התקופה שבין שבועות לבין המצרים לכאו' אינה מסמלת כלום, וא"כ צ"ב נ[מהי עבוד"ה הראוי' בימים אלו.
נפטר בשנת תק"נ
נהרג על קדוש השם בעיר הורודנא תחת ממשלת הכמרים הנוצרים שהעלילו עליו שהרג נערה נוצרית, גם שרי המלכות ידעו שהוא נקי מפשע, עם כל זה גברה יד הנוצרים והרגו אותו על קדוש השם ביום שני של חג השבועות הי"ד.
בכל חתונה, ישנם שני קבוצות של אנשים:
קבוצה ראשונה: הם אלו שאוכלים, שותים, נהנים מהאוכל הטעים ומהאירוע המדהים.
קבוצה שניה: הם משפחות המחותנים, שלא כל כך אוכלים ונהנים, אלא מקבלים את הקהל, מכבדים אותם. לפעמים, גם מגישים את האוכל ודואגים להרגיע את הבחורים ולהדריך את הזמרים והמנגנים.
למחרת...
רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו - שבועות תש"ח, מכונה האמרי אמת על שם ספרו שיצא לאור אחר פטירתו), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת". במשך 43 שנה שימש כאדמו"ר של חסידות גור וכאחד ממנהיגי היהדות החרדית כולה. בימיו הגיעה חסידות גור לשיא התפשטותה, ויש האומדים את מספר...
בעל 'ספר החיים'.
אחיו הצעיר של המהר"ל מפראג וידידו של הרמ"א. בסוף כל מסכת מזכר לפני ההדרן שרבי חיים פרש בדרך יפה את ההדרן, שגמר"א ראשי תבות של המלאכים ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, והעוסק בתורה חונה מלאך ה' סביבו להצילו, וזהו 'דעתך עלן' כלומר השגחתך עלן, והואיל וישראל והתורה שבעל פה הן שני...
'היום ארבעים ותשעה ימים... שהם שבעה שבועות...'
לב מי לא פעם עת מישש בלשונו מילים יקרות אלו.
מחר נגיע אל היום, לו ייחלנו וציפינו קרוב לחודשיים. נזכה לקבל שוב את התורה הקדושה. נזכה להיכנס תחת עולה של תורה.
ומאידך - שמחה עצומה מזדחלת ופורצת ממעמקי הלב. הן זכינו להשלים מצווה חשובה, אשר שבעה שבועות...
רואים מכאן שני יסודות נפלאים - המלמדים אותנו על מהות קבלת התורה בכל השנה כולה:
א. במבט שטחית, היינו אומרים שבשבועות - יום שניתנה וניתן בה התורה. היו הכל צריכים להודות, שביום הזה, צריכים אך ורק להגות ביום ובלילה - ללא שום שייכות לגשמיות כלל.
ומכך ש'הכל מודים', שלא בכך מקיימים את מצוות היום...
מתוך קונטרס בארות יצחק
האם במעמד מתן תורה כלל ישראל היו צריכים להוריד את הנעלים מקרא ד'של נעליך מעל רגליך'
הנה בסנה ציווה הקב"ה את משה רבינו: "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש", וכתב הרמב"ן עה"ת (ג', ה'): "וכך אמרו (שמות רבה ב', י"ג) בכל מקום שהשכינה נגלת אסור בנעילת...
בעניין חג השבועות – חלק ב'
ה
מנהג לאכול בחג השבועות מאכלי חלב, מדוע?
כתב הרמ"א סימן תצ"ד סעי' ג' ונוהגין בכמה מקומות לאכול מאכלי חלב ביום ראשון של שבועות.
הטעם: כתב הרמ"א שם נראה לי הטעם שהוא כמו שני התבשילים "זרוע וביצה" שלוקחים בליל הסדר זכר לקרבן פסח וקרבן חגיגה, כך גם בחג השבועות אוכלים...
בעניין חג השבועות – חלק א'
א
כתב הרמ"א בסימן קל"א סעי' ז' דאין נופלין אפים מתחילת ראש חודש סיון עד אחר שבועות, והביא המ"ב שם בשם המ"א ופמ"ג דיש מקומות נוהגין שלא ליפול כל הששה ימים שאחר שבועות מפני שהקרבנות של חג השבועות היה להם תשלומין כל שבעה, ע"כ.
נמצא לפי"ז דבמקומות מסויימים נהוג שלא לומר...