מעודי נתקשתי בביאור דין זה של 'פלגינן', וכי סכינא חריפא דמפסקא לעדותו?
היום בס"ד תוכ"ד מו"מ במלחמתה של תורה, נתחדד אצלי העניין.
אכן, קשה מאוד איך יתכן מצב של תרתי דסתרי שכזה, ואנקוט דוגמא:
ע"א שמעיד שמת הבעל. האישה מותרת לינשא אך היתומים אין יורדים לנחלה, והדבר קשה בהגיון, תחליט, הבעל חי או מת?!
והתשובה,
שזה בכלל לא מעניין אותי!
שהרי עדים שמעידים איני מאמין להם מפני שמחמת שהם שניים ודאי הם דוברים אמת, וכן להפך, ע"א לא נאמן בגלל שהוא ודאי שקרן.
אלא שזה דין התורה 'ע"פ שניים עדים יקום דבר'.
קיום הדין כלל לא תלוי ב'אמת או שקר' אלא ב'נאמנות או לא נאמנות', ללא קשר למציאות. (אך כמובן שלמציאות יש את הנאמנות הכי גדולה..)
כך שע"א שמעיד, אקבל עדותו לאיסורין - לא בי הוא דיבר אמת, אלא כי לזה יש לו נאמנות!
אבל באותו מקרה עצמו לעניין ממון לא אקבל עדותו, לא כי פתאום זה לא נכון, - אלא כי לזה אין לו נאמנות!
והדברים ברורים ומאירים בס"ד.
היום בס"ד תוכ"ד מו"מ במלחמתה של תורה, נתחדד אצלי העניין.
אכן, קשה מאוד איך יתכן מצב של תרתי דסתרי שכזה, ואנקוט דוגמא:
ע"א שמעיד שמת הבעל. האישה מותרת לינשא אך היתומים אין יורדים לנחלה, והדבר קשה בהגיון, תחליט, הבעל חי או מת?!
והתשובה,
שזה בכלל לא מעניין אותי!
שהרי עדים שמעידים איני מאמין להם מפני שמחמת שהם שניים ודאי הם דוברים אמת, וכן להפך, ע"א לא נאמן בגלל שהוא ודאי שקרן.
אלא שזה דין התורה 'ע"פ שניים עדים יקום דבר'.
קיום הדין כלל לא תלוי ב'אמת או שקר' אלא ב'נאמנות או לא נאמנות', ללא קשר למציאות. (אך כמובן שלמציאות יש את הנאמנות הכי גדולה..)
כך שע"א שמעיד, אקבל עדותו לאיסורין - לא בי הוא דיבר אמת, אלא כי לזה יש לו נאמנות!
אבל באותו מקרה עצמו לעניין ממון לא אקבל עדותו, לא כי פתאום זה לא נכון, - אלא כי לזה אין לו נאמנות!
והדברים ברורים ומאירים בס"ד.