חד מבתראי

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
1,625
תודות
6,958
נקודות
333
מעודי נתקשתי בביאור דין זה של 'פלגינן', וכי סכינא חריפא דמפסקא לעדותו?
היום בס"ד תוכ"ד מו"מ במלחמתה של תורה, נתחדד אצלי העניין.
אכן, קשה מאוד איך יתכן מצב של תרתי דסתרי שכזה, ואנקוט דוגמא:
ע"א שמעיד שמת הבעל. האישה מותרת לינשא אך היתומים אין יורדים לנחלה, והדבר קשה בהגיון, תחליט, הבעל חי או מת?!
והתשובה,
שזה בכלל לא מעניין אותי!
שהרי עדים שמעידים איני מאמין להם מפני שמחמת שהם שניים ודאי הם דוברים אמת, וכן להפך, ע"א לא נאמן בגלל שהוא ודאי שקרן.
אלא שזה דין התורה 'ע"פ שניים עדים יקום דבר'.
קיום הדין כלל לא תלוי ב'אמת או שקר' אלא ב'נאמנות או לא נאמנות', ללא קשר למציאות. (אך כמובן שלמציאות יש את הנאמנות הכי גדולה..)
כך שע"א שמעיד, אקבל עדותו לאיסורין - לא בי הוא דיבר אמת, אלא כי לזה יש לו נאמנות!
אבל באותו מקרה עצמו לעניין ממון לא אקבל עדותו, לא כי פתאום זה לא נכון, - אלא כי לזה אין לו נאמנות!
והדברים ברורים ומאירים בס"ד.
 
וביותר, דעדים עניינם, דנתנה להם התורה כח לכוף את הדינים לקבוע ולהתנהג עפ"י האמת הידועה להם, ופסולי עדות לא נתנה להם התורה כוח כפייה, ולכך היכא דדבר א' מעדותם אינם נאמנים בו לא פלא האיך מפלגין נאמנותם, דלעולם אין אנו מאמינים דכך היה, אלא מחוייבים לדעת שכך היה, והיכא דאין אנו מחוייבים בפרט מסויים לאמת הידועה לעדים אין אנו מחוייבים לנהוג כמותה, ואין זה סתירה למה דלשאר דבריהם מאמינים אנו.
 
וביותר, דעדים עניינם, דנתנה להם התורה כח לכוף את הדינים לקבוע ולהתנהג עפ"י האמת הידועה להם, ופסולי עדות לא נתנה להם התורה כוח כפייה, ולכך היכא דדבר א' מעדותם אינם נאמנים בו לא פלא האיך מפלגין נאמנותם, דלעולם אין אנו מאמינים דכך היה, אלא מחוייבים לדעת שכך היה, והיכא דאין אנו מחוייבים בפרט מסויים לאמת הידועה לעדים אין אנו מחוייבים לנהוג כמותה, ואין זה סתירה למה דלשאר דבריהם מאמינים אנו.
(דברים אלו, מי אמרם? עתיק יומין או שמא חידש כבודו מדילי'?)
כלך לך לדרך זו:
אין אנו מאמינים לעדים, אלא לתורה שאמרה ע"פ שניים עדים יקום דבר.
 
(דברים אלו, מי אמרם? עתיק יומין או שמא חידש כבודו מדילי'?)
כך מוכח מכ"מ
כלך לך לדרך זו:
אין אנו מאמינים לעדים, אלא לתורה שאמרה ע"פ שניים עדים יקום דבר.
יען והתורה לא הכירה את המקרה שעלייו אנו דנים אינה יכולה להעיד בו, היא רק יכולה לתת לעדים את הכח לקבוע מהי האמת.
 
כך מוכח מכ"מ

יען והתורה לא הכירה את המקרה שעלייו אנו דנים אינה יכולה להעיד בו, היא רק יכולה לתת לעדים את הכח לקבוע מהי האמת.
א. יעזור לי מאוד אם כבודו יפרט לכה"פ אחד מהם.
ב. כמובן, ואלו ואלו לדבר אחד נתכוונו.
 
לא בי הוא דיבר אמת, אלא כי לזה יש לו נאמנות!
במחי"כ לענ"ד זה משחק מילים בעלמא.

מה פירוש המילה "נאמנות"?
נאמנות היינו שמקבלים שדבריו הם אמת.
אז זה אוקסימורון לומר -
לא בי הוא דיבר אמת, אלא כי לזה יש לו נאמנות!
 
במחי"כ לענ"ד זה משחק מילים בעלמא.

מה פירוש המילה "נאמנות"?
נאמנות היינו שמקבלים שדבריו הם אמת.
אז זה אוקסימורון לומר -
וזה בדיוק מה ששללתי לפני"ז, נאמנות אינה שאני מאמין לעד,
אלא שזה חלק מ'הנהגה' שהנהיגה התורה,
'שע"פ שניים עדים יקום דבר'.
מי שנכלל ב'עדים' של התורה, לזה אני קורא שיש לו נאמנות.
ומי שלא, ואפילו מרע"ה - שהקב"ה קרא עליו 'נאמן' - אם הוא יחידי אין לו 'נאמנות'!
כבודו לא למד בישיבות של בני ליטא?
 
אגב, ע"פ זה מובן תשובת 'העילוי ממיצ'ט',
שהקשה מה שייך 'מיגו' להאמין לו, וכי מחמת שיכל לטעון משהו אחר כל דבריו אמת וצדק?
אלא ע"כ, שיש לו 'נאמנות', דהיינו 'כוח טענה', אע"פ שכלל אין הכרח שעכשיו הוא דובר אמת!
 
שזה חלק מ'הנהגה' שהנהיגה התורה,
'שע"פ שניים עדים יקום דבר'.
מי שנכלל ב'עדים' של התורה, לזה אני קורא שיש לו נאמנות.
למה אתה קורא "שיש לו נאמנת"? אם אתה לא מאמין לו? הרי המילה נאמנות לא נכון לגביו. למה אתה לא קורא לזה שיש לו כח להכריע דינים?
 
למה אתה קורא "שיש לו נאמנת"? אם אתה לא מאמין לו? הרי המילה נאמנות לא נכון לגביו. למה אתה לא קורא לזה שיש לו כח להכריע דינים?
אכן, נאמנות פירושו כוח להכריע דינים.
אבל אין מקרא יוצא מידי פשוטו
והוא נאמנות כפשוטה
ואולי צריך לומר נאמנות מוגבלת.

וכך הם הדברים הראשונים
של הרב חד מבתראי
קיום הדין כלל לא תלוי ב'אמת או שקר' אלא ב'נאמנות או לא נאמנות', ללא קשר למציאות. (אך כמובן שלמציאות יש את הנאמנות הכי גדולה..)
כך שע"א שמעיד, אקבל עדותו לאיסורין - לא בי הוא דיבר אמת, אלא כי לזה יש לו נאמנות!
אבל באותו מקרה עצמו לעניין ממון לא אקבל עדותו, לא כי פתאום זה לא נכון, - אלא כי לזה אין לו נאמנות!
והדברים ברורים ומאירים בס"ד.
דהיינו אין כאן בירור האמת הגמורה לכל מילי
אלא נאמנות מוגבלת לזה
ואקוה שהבנתי דבריו נכונה
 
אני 'דוחף' כעת 'מהלך' של הגרי"ג.
הגרי"ג הרבה להשתמש במונח של 'הנהגה', דהיינו, גזירת מלך על עבדיו - שציונו הבורא ית"ש שעלינו לחשוב כאילו כך וכך, ומשום זה לנהוג כך וכך.
(דוגמא לכך, הודאת בע"ד. אבל נא לא להסיט לשם)
ובנידו"ד.
ציוותה התורה שאם יבואו עדים נאמנים, - דהי' עדים כשרים שהעידו באופן כשר ככל משפט התורה"ק - עלי להתנהג כאילו מה שהעידו הוא אמת.
בעולם הפיזי מה קרה, אני לא יודע.
אך עלי להתנהג כאילו מה שקרה הוא מה שהעדים אמרו.
ואנא, דו"ק הרבה.
 
וזה בדיוק מה ששללתי לפני"ז, נאמנות אינה שאני מאמין לעד,
אלא שזה חלק מ'הנהגה' שהנהיגה התורה,
'שע"פ שניים עדים יקום דבר'.
מי שנכלל ב'עדים' של התורה, לזה אני קורא שיש לו נאמנות.
ומי שלא, ואפילו מרע"ה - שהקב"ה קרא עליו 'נאמן' - אם הוא יחידי אין לו 'נאמנות'!
כבודו לא למד בישיבות של בני ליטא?
פי' המילה נאמן נאמנות היא הסתמכות שאני סומך ע"כ
נאמנות לא הפי' אמת
אלא שאפשר לסמוך עליו להתנהג ע"פ
או אנו נסמכים עליו שכך היה המציאות
לפעמים יש שרק לגבי ענין מסוים אנו יכולים לסמוך עליו ולפעמים אפי' באותו ענין לגבי ענין מסוים הורתה לנו התורה שאפשר להסתמך עליו ולגבי ענין שני א"א להסתמך עליו
לא ברור למה זה רק עכשיו נהיה ברור איפה זה היה בישיבה
 
ציוותה התורה שאם יבואו עדים נאמנים, - דהי' עדים כשרים שהעידו באופן כשר ככל משפט התורה"ק - עלי להתנהג כאילו מה שהעידו הוא אמת.
דברים י"ג "וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֛ וְשָׁאַלְתָּ֖ הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכ֣וֹן הַדָּבָ֔ר נֶעֶשְׂתָ֛ה הַתּוֹעֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּקִרְבֶּֽךָ".
כוונת התורה ודרשת וחקרת וכאילו אמת?!
 
אני 'דוחף' כעת 'מהלך' של הגרי"ג.
הגרי"ג הרבה להשתמש במונח של 'הנהגה', דהיינו, גזירת מלך על עבדיו - שציונו הבורא ית"ש שעלינו לחשוב כאילו כך וכך, ומשום זה לנהוג כך וכך.
(דוגמא לכך, הודאת בע"ד. אבל נא לא להסיט לשם)
ובנידו"ד.
ציוותה התורה שאם יבואו עדים נאמנים, - דהי' עדים כשרים שהעידו באופן כשר ככל משפט התורה"ק - עלי להתנהג כאילו מה שהעידו הוא אמת.
בעולם הפיזי מה קרה, אני לא יודע.
אך עלי להתנהג כאילו מה שקרה הוא מה שהעדים אמרו.
ואנא, דו"ק הרבה.
אני "דוחף" "מהלך" "מהרב רבי משה הספרדי" (מכירים?) ז"ל ב"משנה תורה" הל' יסוה"ת פ"ח ה"ב -
נמצאת אומר שכל נביא שיעמוד אחר משה רבינו אין אנו מאמינים בו מפני האות לבדו כדי שנאמר אם יעשה אות נשמע לו לכל מה שיאמר אלא מפני המצוה שצוה משה בתורה ואמר אם נתן אות אליו תשמעון כמו שצונו לחתוך הדבר על פי שנים עדים ואף על פי שאין אנו יודעין אם העידו אמת אם שקר כך מצוה לשמוע מזה הנביא אע"פ שאין אנו יודעים אם האות אמת או בכישוף ולט.
 
באמת?
יש לו נאמנות אין פירושו שמאמינים לו אלא גם מי שלא מאמינים לו יש לו נאמנות. - וזה בסדר אצלך לומר כך?
נאמנות לא הכוונה אדם בעל מוסר וערכים שלא משקר, נאמנות פירושה כח לקבוע שהאמת היא כמו שידוע לי, כלומר על אף שאין אנו יודעים בוודאות שמה שאומר העד הוא הנכון וגם יש לנו הרבה סיבות למה לומר להפך, בכוחו של העד לכוף את הדין כמו האמת שהוא מציג,

@חד מבתראי מסתמא התכוון שאין הפירוש שהוא אדם שלא משקר אלא אדם עם כח נאמנות
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון