שבועות פנינים לחג השבועות (1 צופה)

[גרינפלד]

שבועות - ראשי תיבות שמות החג: שבועות, ביכורים, וקציר, עצרת ומתן תורה.
(פרפראות)

 

[גרינפלד]

שָׁבֻעוֹת ראשי תיבות עליונים ששו ותחתונים עלזו בקבלת תורה.
(ברכת חיים)

 

[גרינפלד]

דוד המלך נפטר בשבועות ו' בסיון שחל בשבת קודש בהיותו בן שבעים, וסימנך שָׁבֻעוֹת, שיש בה את האותיות שבת, הוא"ו מרמזת על ו' בסיון, והעי"ן על ע' שנות חייו.​

(שערי נסים)

 

[גרינפלד]

כל מנהגי חג השבועות מרומזים בתיבת אחרית, שהרי התורה נקראת ראשית ויש לקיים בה גם תיבת אחרית. ראשי תיבות: אקדמות, חלב, רות, ירק (תליית פרחים), תיקון.​

(ברכת חיים)

 

[גרינפלד]

חג השבועות אינו חל אלא בימים אבד"ו, כי בזכות התורה הקדושה "אבדו גויים מארצו", ועל ידי כך יש לנו טענה ניצחת נגדם כי ארץ ישראל שייכת לנו, כדברי רש"י בדבור המתחיל הראשון בתורה.​

(ליקוטים מפרדס)

 

[גרינפלד]

שבועות - ראשי תיבות שמות החג: שבועות, ביכורים, וקציר, עצרת ומתן תורה.
(פרפראות)

לחץ כדי לכווץ...

חג שָׁבֻעוֹת תעשה לך (שמות לד, כב) - חג השָׁבֻעוֹת נכתב תמיד בתורה חסר וא"ו, ובו רמוזים ארבעת שמות החג, שָׁבֻעוֹת נוטריקון שבועות, ביכורים, עצרת, תורה.​

(החתם סופר)

 

[גרינפלד]

שָׁבֻעוֹת נוטריקון ששה בסיון עלה והוריד תורה. דגלו עלי אהבה בגימטרייה יום הנו"ן, הוא יום החמישים ובו נתנה תורה.
(אבקת רוכל)

 

[גרינפלד]

כל מנהגי חג השבועות מרומזים בתיבת אחרית, שהרי התורה נקראת ראשית ויש לקיים בה גם תיבת אחרית. ראשי תיבות: אקדמות, חלב, רות, ירק (תליית פרחים), תיקון.​

(ברכת חיים)

לחץ כדי לכווץ...

מנהגי חג השבועות רמוזים בשם אחרית, והם אקדמות, חלב, רות, ירק, תיקון ליל שבועות. כי התורה נקראת ראשית, ואנו מקיימים לא רק אותה אלא גם את המנהגים.
(ליקוטי יהודה)​

 

[גרינפלד]

חג השבועות אינו חל אלא בימים אבד"ו, כי בזכות התורה הקדושה "אבדו גויים מארצו", ועל ידי כך יש לנו טענה ניצחת נגדם כי ארץ ישראל שייכת לנו, כדברי רש"י בדבור המתחיל הראשון בתורה.
(ליקוטים מפרדס)​

לחץ כדי לכווץ...

חג השבועות יחול רק בימים אבד"ו, וסימנך אבדו גויים מארצו, דהיינו שגויי הארצות נאבדו ביום זה מפני שלא רצו לקבל את התורה, וסופם שיאבדו מן הארץ. והתיבות אבדו גויים מארצו, בגימטרייה גאולה ומשיח.​

(שערי נסים)

 

[לב טוב]

ויש לקיים בה גם תיבת אחרית

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי

 

[גרינפלד]

בשבועות נוהגים לקשט את הבית באילנות ועשבים. והטעם: 1. מפני שבהר סיני היו עשבים. 2. מפני שבעצרת נידונים על פירות האילן. 3. מפני שמשה הושם ביאור באותו יום בתוך העשבים.​

('מועדים טיש')

 

[גרינפלד]

בשבועות נוהגים לאכול מאכלי חלב. 1. חלב בגימטרייה 40 - מ' יום שהיה משה במרום. 2. הר סיני נקרא "הר גבנונים" - לשון גבינה. 3. כלל ישראל לאחר מתן תורה היו כברייה חדשה, ולתינוק שנולד מאכילין אותו חלב. 4. על שם "דבש וחלב תחת לשונך". 5. כנגד שתי הלחם אוכלים שני מאכלים, בשר וחלב. 6. כשנתנה התורה היו כל הכלים אסורים, עקב מאכלים אסורים שאכלו לפני מתן תורה, ואכלו בינתיים מאכלי חלב. 7. ביום חג השבועות הוציאו את משה מהיאור, ולא רצה לינוק חלב מהנוכריות. 8. "מנחה חדשה לה' בשבועותיכם" - ראשי תיבות חלב.
('מועדים טיש')​

 

[גרינפלד]

למה נקרא חג השבועות "זמן מתן תורתינו" ולא "זמן קבלת תורתינו"? משום שזמן מתן תורה אכן ארע ביום זה לפני אלפי שנים, אבל זמן קבלת התורה אינו מוגבל ליום אחד, אלא יהודי חייב לעסוק בקבלת התורה מדי יום ביומו.​

(חידושי הרי"מ)

 

[גרינפלד]

מנחה חדשה לה' בשבועותיכם (כח, כו) - ראשי תיבות מח לב, שעל ידם יכול האדם להבין את התורה, כשהוא מעריך בלבו את התורה ואוהבה, ומבינה במוחו.​

(ירושלים במועדיה)

 

[גרינפלד]

שמות רבים יש לו לחג השבועות, יותר מכל המועדים. וסימנך: חֻקַּת שֶׁבַע, שביום זה נתנה התורה שהיא חֹק עולם, לאחר שספרו ישראל והמתינו לה שבע שבתות, והן ראשי תיבות: חמשים - יום החמישים, קציר - חג הקציר, תורה - מתן תורתינו, שבועות - חג השבועות, ביכורים - חג הביכורים, עצרת.​

(ספר עצרת)

 

[גרינפלד]

רמז למנהג שטיחת עשבים בשבועות, כי עשב ראשי תיבות עושה שלום במרומיו, והתורה מביאה שלום שנאמר וכל נתיבותיה שלום, ונאמר והאמת והשלום אהבו ואמת זו תורה. וכן עשב ראשי תיבות שבועות ביכורים, שהם שלושת שמות החג.​

(מנהג אבותינו)

 

[גרינפלד]

רמזים בשם שבועות

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[גרינפלד]

בשבועות נוהגים לאכול מאכלי חלב. 1. חלב בגימטרייה 40 - מ' יום שהיה משה במרום. 2. הר סיני נקרא "הר גבנונים" - לשון גבינה. 3. כלל ישראל לאחר מתן תורה היו כברייה חדשה, ולתינוק שנולד מאכילין אותו חלב. 4. על שם "דבש וחלב תחת לשונך". 5. כנגד שתי הלחם אוכלים שני מאכלים, בשר וחלב. 6. כשנתנה התורה היו כל הכלים אסורים, עקב מאכלים אסורים שאכלו לפני מתן תורה, ואכלו בינתיים מאכלי חלב. 7. ביום חג השבועות הוציאו את משה מהיאור, ולא רצה לינוק חלב מהנוכריות. 8. "מנחה חדשה לה' בשבועותיכם" - ראשי תיבות חלב.​

לחץ כדי לכווץ...

9. סיום על ספירת העומר, ואם יעשו בבשר - לא ניכר שזה בגלל ספירת העומר, כי אולי זה בגלל היום טוב, ולכן אוכלים מאכל מיוחד שלא אוכלים בכל יום טוב. 10. נסמכה מצוות ביכורים לאיסור בישול גדי בחלב אמו, ומשבועות מתחילים להביא ביכורים. 11. בגלל שהמלאכים אכלו אצל אברהם בשר בחלב - לכן משה טען שמגיע לישראל את התורה.
(דיני פסח - שבועות, דגל ירושלים)​

 

[גרינפלד]

בשבועות נוהגים לאכול מאכלי חלב. 1. חלב בגימטרייה 40 - מ' יום שהיה משה במרום. 2. הר סיני נקרא "הר גבנונים" - לשון גבינה. 3. כלל ישראל לאחר מתן תורה היו כברייה חדשה, ולתינוק שנולד מאכילין אותו חלב. 4. על שם "דבש וחלב תחת לשונך". 5. כנגד שתי הלחם אוכלים שני מאכלים, בשר וחלב. 6. כשנתנה התורה היו כל הכלים אסורים, עקב מאכלים אסורים שאכלו לפני מתן תורה, ואכלו בינתיים מאכלי חלב. 7. ביום חג השבועות הוציאו את משה מהיאור, ולא רצה לינוק חלב מהנוכריות. 8. "מנחה חדשה לה' בשבועותיכם" - ראשי תיבות חלב.
('מועדים טיש')​

לחץ כדי לכווץ...

9. סיום על ספירת העומר, ואם יעשו בבשר - לא ניכר שזה בגלל ספירת העומר, כי אולי זה בגלל היום טוב, ולכן אוכלים מאכל מיוחד שלא אוכלים בכל יום טוב. 10. נסמכה מצוות ביכורים לאיסור בישול גדי בחלב אמו, ומשבועות מתחילים להביא ביכורים. 11. בגלל שהמלאכים אכלו אצל אברהם בשר בחלב - לכן משה טען שמגיע לישראל את התורה.
(דיני פסח - שבועות, דגל ירושלים)​

לחץ כדי לכווץ...

והנה הרמ"א כתב שאוכלים מאכלי חלב ביום הראשון של שבועות, ולכאורה לפי הטעמים שקשור למתן תורה (1,2,3,4,6,11) - היו צריכים לאכול גם ביום השני,
ובפרט שיש שיטות שהתורה באמת ניתנה בז'.
מיהו י"ל שכיון שבקריאת התורה מזכירים את מתן תורה רק ביום הראשון - נוהגים זאת רק ביום הראשון.

 

[גרינפלד]

בשבועות נוהגים לאכול מאכלי חלב. 1. חלב בגימטרייה 40 - מ' יום שהיה משה במרום. 2. הר סיני נקרא "הר גבנונים" - לשון גבינה. 3. כלל ישראל לאחר מתן תורה היו כברייה חדשה, ולתינוק שנולד מאכילין אותו חלב. 4. על שם "דבש וחלב תחת לשונך". 5. כנגד שתי הלחם אוכלים שני מאכלים, בשר וחלב. 6. כשנתנה התורה היו כל הכלים אסורים, עקב מאכלים אסורים שאכלו לפני מתן תורה, ואכלו בינתיים מאכלי חלב. 7. ביום חג השבועות הוציאו את משה מהיאור, ולא רצה לינוק חלב מהנוכריות. 8. "מנחה חדשה לה' בשבועותיכם" - ראשי תיבות חלב.
('מועדים טיש')​

לחץ כדי לכווץ...

9. סיום על ספירת העומר, ואם יעשו בבשר - לא ניכר שזה בגלל ספירת העומר, כי אולי זה בגלל היום טוב, ולכן אוכלים מאכל מיוחד שלא אוכלים בכל יום טוב. 10. נסמכה מצוות ביכורים לאיסור בישול גדי בחלב אמו, ומשבועות מתחילים להביא ביכורים. 11. בגלל שהמלאכים אכלו אצל אברהם בשר בחלב - לכן משה טען שמגיע לישראל את התורה.
(דיני פסח - שבועות, דגל ירושלים)​

לחץ כדי לכווץ...

והנה הרמ"א כתב שאוכלים מאכלי חלב ביום הראשון של שבועות, ולכאורה לפי הטעמים שקשור למתן תורה (1,2,3,4,6,11) - היו צריכים לאכול גם ביום השני,

לחץ כדי לכווץ...

והנה לטעם שבשבועות הוציאו את משה מן היאור (7) לכאו' היו צריכם לאכול גם ביום השני, כי משה רבינו נמשה בז' סיון שזה שלש חדשים לאחר ז' אדר,
ויל"ד בזה.

ולטעם של שתי הלחם (5,8) או ביכורים (10) - יתכן שכיון שבביהמ"ק הקריבו רק ביום הראשון - גם אנו עושים רק ביום הראשון,

ואמנם זרוע וביצה בליל הפסח שזה זכר לפסח ולחגיגה כן עושים בלילה השני - י"ל ששם בזמן שקדשו ע"פ הראייה, בכל המקומות הרחוקים היה ספק מתי בירושלים פסח, וממילא נתקן זרוע וביצה בשתי הלילות ונשארה התקנה,​

אך בשבועות כ' החת"ס שעד סיון כולם ידעו מתי נקבע ר"ח ניסן, ושבועות הוא 50 יום מט"ז ניסן,
וכל מה שצריך לשמור יומיים הוא לא פלוג משאר החגים.
עוד י"ל שכאן זה מנהג בעלמא, ולא חמור כזרוע וביצה.

ולטעם סיום ספירת העומר (9) ודאי שייך רק ליום הראשון.