פשט בגדר "מגו" | בית המדרש – דיונים תורניים פשט בגדר "מגו" | בית המדרש – דיונים תורניים
  • חזרנו! התקלה יצאה להפסקה - והפורום שוב באוויר. פורום אוצר התורה מאחל לחברי הפורום וכל בית ישראל חג חנוכה שמח!

דבק בה'

משתמש חדש
gem
הודעות
1
תודות
8
נקודות
5
שמעתי פשט בגדר מגו והרגשתי מחוייב לתת לציבור לטעום ממנו,
אז הפשט הוא כך: קודם כל נקדים דבר שלכאורה מוסכם רק צריך לחדדו: שכל אדם אמור להיות נאמן ואם אני לא מאמין לו זה לא רק מצד זה שלא בטוח שהוא דובר אמת אלא שגם חייב להיות שעל הצד שהוא משקר אז אני יפסיד מזה או שמישהו יפסיד מזה, שלמשל אדם שבא לגבאי בביהכנ"ס ואומר לו שיש לו יום יארצייט והוא צריך לגשת חזן אז האם הגבאי מאמין לו שהוא לא משקר וכי אין בני אדם שישקרו בשביל להיות בעלי תפילה? אלא ודאי שאם אני ישאל את הגבאי למה הוא מאמין לו הוא יגיד לי שלא אכפת לו להאמין לו כי על הצד שהוא משקר לא קרה כלום ואף אחד לא הפסיד מזה יותר מידי, לעומת זאת אם בן אדם יגיע לגבאי ויגיד לו שהגר"א התגלה אליו בחלום שהוא צריך לגשת בעל תפילה ביום כיפור אז שם הגבאי לא יאמין לו כי בעל תפילה ביום כיפור זה נפק"מ גדולה מי יעלה (גם הלכתית וגם זה שהציבור רוצה בעלי תפילה אחרים).

ואחרי ההנחה הזאת יש להביא כאן דוגמא: שאם יש לי בית אם שני דלתות אחת צמודה לשניה ודלת אחת פתוחה בלי אפשרות לנעילה, אז האם יש לי ענין לנעול את הדלת השניה מחשש מגנבים? ודאי שלא כי אני לא ירוויח מזה שום דבר שאם הגנב יגיע לכאן הוא יכנס מהדלת שאי אפשר לנעול אותה.

וא"כ מובן שפיר המגו, שהרי שהנתבע טוען על טענת התובע (למשל) שחייב לו מאה ש"ח עם שטר לא מקויים בידו שהוא פרע לו את החוב אז בשביל לא להאמין לו אני צריך סיבה שיש חשש משקר ואני צריך גם תביעה של התובע שיגיד לי לא להאמין לו כי אם אני יאמין לו הוא יפסיד אז במקרה שיש לו מגו שוהא יכול לטעון מזויף אז אין לתובע שום תביעה שאני לא יאמין לנתבע בטענת פרוע כי הוא מפסיד כי הוא יכול לגנוב אותו גם בטענת מזויף ונכון שאולי בפרוע הוא משקר אבל אין לי שום ענין לא להאמין לו וזה נהיה ע"י המגו מהדוגמא של אחד שאומר לגבאי על תפילת יום כיפור לסתם תפילת שבת, כי אם אני לא יאמין לו בפרוע אז הוא יטען מזוייף.

אבל כמובן כל זה יהיה מובן שאנחנו מדברים על בי"ד שיושבים לפני שבני אדם באים לטעון טענות אבל אחרי שהנתבע טען פרוע והוא לא יכול טעון מזוייף כי "אין חוזרין וטוענין" (עכ"פ במקרה שאתה סותר את טענתך הראשונית עיין ב"ב לא.) אז שם כבר יש לי סיבה לא להאמין לו כי אם אני לא יאמין לו אז התובע לא יפסיד על הצד שהנתבע ישקר?

אז על זה מגיעה הדוגמא שהבאנו למעלה אם השני דלתות שאחת שוברה שאין שום עניין לנעול את הדלת השניה, ואם באמת לא נעלתי ואח"כ הגנב נכנס מהדלת שלא נעלתי אני אתאכזב שלא נעלתי?? וודאי שלא כי גם אם הייתי נועל הוא היה נכנס מהדלת השניה השבורה אותו דבר אצלנו אין שום עניין לבי"ד עכשיו לא להאמין לו כי כל מהות בי"ד זה לחשבן הכל לפני איך לשמור את הפרצות שלא יצליחו השקרנים אבל אחרי הטענה אין להם עניין לא להאמין לו כי פעם הבאה הוא יטען מזוייף.​
 
כמדומה שכיוון למהלך שהמיגו יוצר לו כעין מוחזקות.
שהרי מ"מ הרי יש את טענת שכנגדו וע"כ שאיננו נזקקים לה כלל וכעין בטוען כנגד מוחזק וא"כ המיגו גורם למה שבעל המיגו הוא ה'מושכל ראשון' של הממון.
וא"כ מש"כ זה הסבר איך בעל המיגו נהפך עוד קודם לדין ל'מוחזק' בדבר - משום שהמפתחות בידו.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה