בבא מציעא פשט ברמב"ם לגבי חיובי שומרים

[יאיר החושב]

זה ממש דחוף!

יש לי פשט ברמב"ם אשמח לשמוע את חוות דעתכם שהנה מבדרא בי מדרשא שלשומרים יש קנין ברמה מסוימת (עיין ברכ"ש בגיטין סימן כ"ה) והיינו שהוא קנוי לו להיות ברשותו והיינו שיש פה לקיחה מהבעלים וגדר החיוב של שומר זה קבלת תחזיר ולכן חיובי שומרים הוא בגדר אבות נזיקין מחמת שהם לקחו ולא החזירו וזהו נקרא להזיק את את החפץ והנה שיטת הרמב"ם שפושע מטעם מזיק והיינו שהוא נקרא יותר מזיק משאר השומרים וזה מחמת ששומר שפושע היינו משאיר את החפץ כגון בבית לא נעול הוא נקרא שהוא מאבד את החפץ בהשאירו במקום האבוד והיינו שהוא לקח את החפץ מהבעלים ואיבדו ואז צורת אי ההחזרה היא בצורת איבודו והזקו של החפץ ולכן פשיעה היא יותר בתורת מזיק

אם כי קשה לי על זה טובא שמה יקרה אם הוא השאיר את החפץ במקום שמור ואז לאחר זמן פתח את המנעול וכיוצ"ב אז הוא בעצם הניח את הממון במקום אבוד בצורת גרמי ולמה זה נחשב מזיק

 

[חשוב שנית]

אני קצת חולק על הבנת המושג 'שומר' שומר לא מוציא מרשות הבעלים אלא שומר הוא 'יד הבעלים' והוא השומר שלהם, וכשהפיקדון ביד השומר חשיב ברשותו של המפקיד (עי' ברא"ש פסחים על הגמ' ה,א) ולא דמי להלוואה שהלוה קונה את כסף ההלוואה לגמרי ומוציא מיד המלוה (להוצאה ניתנה) ולכן לכאו' לא נכון להגדיר שומר כמזיק כי הוא הוציא מהבעלים (אלא רק במה שהוא לא שומר)
קנין השומר אינו קנין נפרד מקנין הבעלים, אלא השומר מחזיק את החפץ של הבעלים, וכמדומה זו כונת הברכ"ש והגרי"ז שציינתם.
מה שהוכחתם מהברייתא שכוללת את חיובי שומרים ביחד עם כד' אבות נזיקין- עי' בשיעורי הגר"ש רוזובסקי ב"ק שם שתמה בזה וביאר באופ"א.
ובעיקר הפשט ברמב"ם- אכתי קשה דד' הרמב"ם הם בעבדים שטרות וקרקעות שהם נתמעטו מתורת שמירה, וכיון שאינו שומר כלל א"כ אינו מזיק
ובכלל למה צריך להגיע לדין מזיק, בכל הלוואה גם צריך להגיע לדין מזיק, הא סברא הוא 'לקחת תחזיר' (ומלוה שאינה כתובה בתורה, תוס' כתובות נו,ב קידושין יג,ב)

 

[יאיר החושב]

קושיית הרע"א בב"מ דף מ"ח ע"ב שהקשה בזה"ל "ובאמת אינו מובן כראוי לשיטת הסוברים דשומר לא נתחייב בשמירה אלא אם עשה איזה קנין חצר או ד"א או משיכה ואינו מובן מה טיבו של משיכה בש"ח הא אינו זוכה כלום במשיכה זו ובמה יתחייב במשיכה" והיינו שלפי הנך שיטות שצריך משיכה צ"ב את מה הוא קונה בחפץ שלכן צריך משיכה אם אין לו בחפץ אף שימוש
ומי שבעצם תירץ על קושיית הרע"א זה הזכר יצחק ח"א סימן ל"א שכתב בזה"ל "דאנוכי דעתי דקנין גזילה לא הוי קנין רק דהוי הכנסה ברשותו והכנסה ברשותו הוא במקום הראוי לקנין שהוא גם כן מטעם שנכנס לרשותו והענין של אינו ברשותו הוא היכא שנכנס לרשות אחר והגזילה נקראת ע"י הכנסה לרשות אחר וכו' ואין בזה גדר קנין כלל וכן משיכה בשומרים אינו בגדר קנין רק כיון שמשיכה מועלת בקנין והיינו דע"י המשיכה כאילו נכנסת לרשותו שזה מחייב גם בשומר דבשומר הדין גם כן דנכנס לרשותו מדין התורה דכי יתן איש לרעהו והנתינה היא העתקה מרשותו לרשות השומר ובלאו הכי לא מתחייב"
והיינו שהיה פה העתקה אל השומר ורק זה אינה החזקה שמנגדת לבעלים

 

[חשוב שנית]

שיטת רעק"א הידועה ששומר חינם אין לו קנין בפיקדון מחודשת מאוד
רשמתי בעבר כמה ראיות לא כן:
א. כתב הרמב"ם בפרק ה' ממכירה יש דברים שאי"צ קנין ואין לקנין בהם טעם כגון המוכר לחבירו פיקדון שיש לו בידו, (ומד' הלח"מ בפ"ג מזכיה ומתנה הל' ב' מבואר להדיא דמיירי גם כשהפיקדון באגם ואינו ברשות השומר) וצ"ב איך קנה השומר בלי מעש"ק, ובע"כ משום שיש לו קנין קצת מעיקרא.
ב. וכ"כ רבינו חננאל ב"מ לד,א לבאר מדוע שומר זוכה בכפל עיש"ה, כמו שביארו האבן האזל בהוספות לפרק ג' ה"ב מזכיה ומתנה.
ג. גם ברעק"א הנ"ל מבואר דלא קשיא ליה על משיכה בשו"ש, דשפיר י"ל דהשמירה תמורת שכר היא מקח ביניהם, והשומר קנה את הפיקדון לזמן השמירה.
ד. הברכ"ש שם הוכיח א"ז מהרמב"ם בפ"ג משלוחין שהשומר זכאי לעכב את הפיקדון מהבעלים עד שיוכל להשיב לו באופן השמור ביותר.
ה. הקצות החושן בסי' רנט' סק"א כתב שאם נאבד הפיקדון והשומר לא התייאש הרי"ז אבידה קודם יאוש
ו. בב"ק קו, ב מבואר דאם הודה הגנב לשומר חשיב כהודאה בפני הבעלים ופטור מכפל, ומזה הוכיח הגר"ח הלוי (היום היארציט) דהשומר חשיב בעלים על הפיקדון
ויש עוד ראיות עמדי ונלאיתי לכותבם

 

[יאיר החושב]

עיקר כוונתי הייתה לדברי הזכר יצחק שרואים שם שהיה העתקה מהבעלים אל השומר (והרע"א לא חלק אלא הקשה מהו תוכן הקנין)

 

[חשוב שנית]

אין שום טעם שבשמירה החפץ יצא מקנין ובעלות הבעלים לקנין השומר, אלא קנין שומר הוא גדר אחר של קנין שהוא נהי יד הבעלים, ומש"ה לא שיך גזילה בשומר דידו כיד הבעלים, וע"ז צריך חידוש מיוחד של שליחות יד

 

[יאיר החושב]

קודם כל דברי התרומת הכרי שיד שומר כיד בעלים הרמה שא"א לגנוב מחודשים מאוד כנודע אבל עכ"פ תבאר אמאי אין בהם טעם

 

[חשוב שנית]

ילד מבין את המושג שמירה כמו 'כספת' וכן הוא האמת, מקום שמור של הבעלים, אין שום תוכן בשמירה שזוקק שהחפץ של הבעלים יצא מבעלותו לבעלות השומר, ואומנם שומר אי"ז רק גדר חיצונית מסביב לחפץ, אלא החפץ עצמו הוא ברשות השומר, כלומר שהחפץ של הבעלים ביד השומר ויד שומר היא יד הבעלים וזהו הנקרא קנין שומרים
ראיה פשוטה לזה, שקונה חפץ לזמן נחלקו תוס' והרמב"ן בב"מ צו,ב אם הוא שו"ח או שאינו שומר כלל, ושוכר הוא שומר שכר להלכה

 

[יאיר החושב]

תסביר לי את הזכר יצחק כלשונו (ולא אכפת לן מה ילד מבין אלא מה כתבו רבותינו)

עכ"פ רציתי לשמוע מה הציבור אומר על הביאור שלי ברמב"ם ועל הקושיא שלי

 

[חשוב שנית]

לא ראיתי את הזכר יצחק בפנים עדין אלא ממה שהעתקת כאן- האם הוא מתכוון לומר שאין לשומר קנין אלא רק הפיקדון ברשותו- א"כ לכאו' דבריו נסתרים מהראיות שהבאתי למעלה, שהשומר יכול להתייאש מהחפץ של הבעלים, וההודאה בפניו חשיבא הודאה בפני הבעלים, והשומר אי"צ מעשה קנין לקנות מהבעלים כי החפץ כבר קנוי לו מקודם ועוד רבים.
יתכן שהוא מתכוון למש"כ דאין לשומר בעלות פרטית שלו, אלא קנין השומר זה קנין בתוך קנין הבעלים, שהבעלות של הבעלים מחייבת שהחפץ יהיה ברשות השומר, (ואפילו הבעלים עצמו א"י להפקיע א"ז כמ"ש הגרי"ז שם) ואי"ז העברה מרשות לרשות אלא העתקה של אותה רשות ממון למקום אחר.
מקוה שסייעתי במשהו.

 

[יאיר החושב]

אני רציתי בעיקר עזרה אם הבנתי טוב את דברי הרמב"ם למה רק בפשיעה הוא פושע כמזיק ורציתי להגיד שהמחייב של שומרים זה לקחת תחזיר (ויש ראשונים שהלכו כך ואולי זה גם כוונת הגרש"ש בכמה מקומות וכן שמעתי מהגאון ר' בונים שרייבר) ורציתי להגיד שהטעם המיוחד שרק פושע הוא כמזיק כי צורת אי ההחזרה היא בצורת שהוא מעמיד את החפץ כאבוד ופה הוקשה לי שלכאורה יש מקרים שבהם ההעמדה במקום לא שמור היא בשב ואל תעשה וא"כ אולי זה גרמא וגרמי או מה שזה לא יהיה ורציתי לשמוע את דעת הציבור האם נראה להם שזה יכול גם בכה"ג להחשיבו כמזיק

 

[יאיר החושב]

אשמח ממש לעזרה כי זה ממש דחוף (ושימו לב מה כתבתי בעיקר בהודעה הקודמת)