מצורע צָרָבֶת הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה - סקירה מרתקת !!!

[התורה]

'צרבת' היא כינוי למצב של עור המתחיל להירגע ולהתרפא לאחר כווית אש, או לאחר מחלת 'שחין' [בשר הלוקה ומתחמם מחמת מחלה – דלקת, נקרא בשם 'שחין'], ונוצר במקום רושם וצלקת של התכווצות והצטמקות העור בשלב תחילת הריפוי, כשהחל לצמוח שם עור חדש והוא עדיין קרום דק כקליפת השום. אם נגע מופיע במקום הצרבת, דינו שונה בשני דברים מסתם נגעי בשר: א. סימני הטומאה הם רק שיער לבן או פשיון, אבל לא 'מחית בשר'. ב. תהליך הנגע יכול להימשך שבוע אחד בלבד. אולם אם הנגע הופיע בשלב שה'שחין' או ה'מכוה' הם במצב של 'מכות טריות' עדיין, דהיינו כשהמקום מפריש ליחה [ונקרא: 'שחין ומכוה המורדים'] - אין הנגע נחשב לטמא כלל.
תורה שבכתב​