ציטוטים נפלאים מהספרים הקדושים (1 צופה)

[הנעור בלילה]

באשכול זה יובאו ציטוטים מעוררים ומחזקים. מפיהם ומפי כתבם של רבותינו הקדושים.
הציבור מוזמן להעלות כאן דברים שחיזקו אותם.

 

[הנעור בלילה]

עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא שֶׁגַּם הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ מְאד מְאד גַּם הֵם יִתְקָרְבוּ לַעֲבוֹדָתוֹ וּבָזֶה נִתְיַקֵּר וְנִתְעַלֶּה שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. עַל כֵּן. אֵין לָאָדָם לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִלְּהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת שֶׁנִּתְרַחֵק מְאד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי חֲטָאָיו הַמְרֻבִּים אַף שֶׁהִרְבָּה לַעֲשׂוֹת רַע חַס וְשָׁלוֹם. כִּי אַדְּרַבָּא, מִמֶּנּוּ דַּיְקָא יִתְעַלֶּה וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל.
(משיבת נפש אות ב')

 

[הנעור בלילה]

אָסוּר לְאָדָם לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲפִילּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל חַס וְשָׁלוֹם, וּמֻנָּח בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף עַל פִּי כֵן אַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ. מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם, כִּי גַּם מִשָּׁם יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מְלא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.
(משיבת נפש אות כ"ח)

 

[הנעור בלילה]

לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה!
וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ, יַסֹּר יִסְּרַנִּי קהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי;
פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה קהּ, זֶה הַשַּׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ.

( תהלים, פרק קי"ח, פסוקים י"ז-כ)'

 

[הנעור בלילה]

נפשי החזקה והפקחת. למה לא חסת עליך. ושכחת אומן המגדל אותך. והאכילך ממתקים. והלבישך ארגמן.
ועתה אתה. רמוסה בין עקבי צאן. ובין רגלי התאוות. העבים והגשמיים. ואתה ערם ועריה. יין משתיך נהפך למשתה דמעות.

חזק ונתחזק. ואל תהיה כפיל הגדול. וכגמל אפילו כשמשכהו בחטמו העכבר לא יבעט בו.
וכל זה מחמת שטות שאין יודע מכחו. אבל נפשי הפקחת וחזקה.

מה תעשה ליום פקדה. ומה תשיב לשולחיך דבר.
אל תבט על מצהלות הזמן. כיגופך חלש ודל. הזמן הולך והומה. והגוף אפשר עכשו בא יומו:

נקב לב האבן והאר לי משם מעט פניך ברה כחמה. יפה כלבנה. אל תחריש ואל תשקט.
הרימה קולך הערב בשירות והודה. ופתח פיך ותוציא דבריך הנעימים לפני הקדוש ברוך הוא. דלו עיניך למרום וזכר אהבתך הישנה:
(שיר נעים הקדמה ליקו"מ)

 

[הנעור בלילה]

כְּשֶׁאָדָם מִתְבּוֹדֵד וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ וְצַעֲרוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך וּמִתְוַדֶּה וּמִתְחָרֵט עַל גּדֶל הַפְּגָמִים שֶׁעָשָׂה,
אֲזַי גַּם הַשְּׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ מְפָרֶשֶׁת לְפָנָיו שִׂיחָתָהּ וְצַעֲרָהּ וּמְנַחֶמֶת אוֹתוֹ,
כִּי כָּל פְּגָם וּפְגָם שֶׁפָּגַם בְּנִשְׁמָתוֹ, פָּגַם אֶצְלָהּ גַּם כֵּן כִּבְיָכוֹל.
(ליקו"מ רנ"ט)

 

[הנעור בלילה]

אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְאַמֵּץ,
לְיַחֵל וּלְקַוּוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִבְלִי לִרְפּוֹת וּלְרַשֵּׁל אֶת הָרָצוֹן הַטּוֹב לְעוֹלָם,
וּבְוַדַּאי יִזְכֶּה לִפְעֹל עַל־יְדֵי־זֶה הַרְבֵּה טוֹבוֹת אֲמִתִּיּוֹת וְנִצְחִיּוֹת.
(משיבת נפש סה)

 

[הנעור בלילה]

פַּעַם אַחַת אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל עצֶם הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע רַחֲמָנָא לִצְלַן.
עָנָה וְאָמַר אֲנִי יָדַעְתִּי הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּכֶם אִלּוּ הָיוּ לוֹקְחִין מִכֶּם הַיֵּצֶר הָרָע הָיוּ הוֹלְכִין וּמְקַלְּחִין צִנּוֹרוֹת מְלֵאִים דָּם
וְכָל הָעוֹלָם הָיָה מָלֵא דָּם.
אֲפִילּוּ כְּשֶׁתִּהְיוּ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים צָרִיךְ לָכֶם זְכִיָּה גְּדוֹלָה שֶׁתֵּדְעוּ עצֶם הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּכֶם שֶׁהָיָה לָכֶם רַק אֲנִי יָדַעְתִּי אוֹתו.
(חיי מוהר"ן שא)

 

[הנעור בלילה]

והיה רגיל להתחיל איזה ימים לעסק בעבודת השם,
ואחר ־כך נפל מזה, וחזר להתחיל וחזר ונפל – וכן היה כמה וכמה פעמים,
עד שפעם אחד נתחזק אצלו שיהיה חזק מאד שיאחז בעבודת ־השם לעולם, ולא יסתכל על שום דבר בעולם,
ומאז והלאה נתחזק לבו בה'; ואף על פי כן, גם אחר ־כך היה לו תמיד עליות וירידות הרבה מאד מאד,
רק שאחר ־כך היה חזק שלא יניח עבודתו יתברך לעולם, אף על פי שיש לו ירידה לפעמים – אף על פי כן יהיה מתחזק עצמו בעבודת השם יתברך בכל מה שיוכל.
(שבחי הר"ן ה')