סרטונים גדו"י צפו בשידור חוזר במעמד ההיסטורי מעמד פסגה של רוממות וקידוש השם בראשות מרנן הגרד"ל והגרמ"ה שליט"א (1 צופה)

[מאן דהו]

צפו בשידור המלא במעמד שהתקיים אתמול בראשות מרנן ראשי הישיבה מנהיגי עולם התורה רבי דב לנדו והגרמ"ה שליט"א יחד עם אלפי בני ישיבות מכל רחבי הארץ שהתכנסו למעמד ההיסטורי “עמודי עולם”, מעמד פסגה של רוממות וקידוש השם.

מרנן ראשי הישיבות, מרביצי התורה, אשר חיזקו ועוררו בדבר שליחותם ומעמדם של בני הישיבות כעמודי העולם שעליהם נשען קיום ישראל.

 

[בן עלייה]

הגר"ד לנדו:
ברשות מורינו ראש הישיבה שליט"א, וברשות מרנן ורבנן שליט"א
מה נשגב הדבר, שאלפי בני ישיבות, אשר כל עיסוקם הוא אך ורק
בלימוד התורה, והתורה היא כל שאיפתם, עוז רוחם ותוכן חייהם,
מתכנסים יחד, אך ורק בכדי להתעצם ולהתעלות בהבנה העמוקה כי
עסק התורה הוא חיי נצח, וכי לימוד התורה הוא האושר הגדול ביותר
הקיים בעולם הזה, אושר - במשמעות האמיתית והמקורית של
המילה!
תהילה לקל אנחנו זוכים לראות בדור האחרון, בריבוי לומדי תורה
ובפריחת היכליה, ובס"ד בהיכלי הישיבות והכוללים נמנים רבבות
לומדי תורה, כן ירבו ללא שיעור וקצבה, וזוכים בני הישיבות והכוללים
לקדש שם שמים בהגותם בתלמודם במסירות ובשקידה, ורבים רבים
צומחים לתלמידי חכמים מובהקים, ובמכירי קאמינא - אברכים
צעירים גדולי ומופלגי תורה אשר גם במושגי הדורות שלפנינו היו לאות
ולמופת.
והדבר מרנין ומשובב נפש, ובעיקר מעורר את חשקת הלב להתעלות עוד
ועוד בלימוד התורה בכל הכוחות ובהתמסרות מלאה, כי הרי ניתן
לצמוח לתלמיד חכם מובהק גם בדורותינו, ותלמיד חכם הוא האדם
המאושר ביותר עלי תבל, המרומם ביותר, ומשפיע על כל סביבותיו
ברכה ותהילה.
אבל מאידך, ישנם שעלולים להתרפות מעסק לימודם, כאשר רואים את
הדרגות הגבוהות שעדיין המרחק רב מהם, ולומד תורה עשוי לומר
לעצמו, מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו, וחלילה ניתן להפסיד חיי
תורה בגלל חלישות דעת זו.
אך שמעו היטב - גם תלמידי חכמים מובהקים, עיניהם נשואות כל
הזמן לחלקי התורה שעדיין לא זכו להגיע לשרשם ולהעמיק בהם
כיאות, וכדברי הגמרא בברכות דף ס', אשרי אדם מפחד תמיד ההוא
בדברי תורה כתיב.
ולכן אדרבה, אחד מהדרכים לגדול בתורה עוד ועוד, כל אחד לפי דרגתו
וכוחותיו, הוא באופן שמתפתח סקרנות וצמאון לדעת את התורה,
להבין ולהשכיל עמקי סודותיה, וכל קושיה חדשה או שמועה חדשה
ששומעים שמחים עם זה ברגשי קודש ובחדוות הלב, וכך נעשים
תלמידי חכמים ומתעלים מיום ליום ורוכשים עוד ועוד קניני התורה,
ובעיני חזיתי במרן הרב מפוניבז' זצ"ל, שהיה מופלג בגדלותו בתורה
ועילוי עצום, איך ששמח שמחה עצומה מקושיה של גמרא, בכל מורשי
ליבו הטהור.
ואף גם זאת, כל מי שעיסוקו בתורה, וחי חיי תורה, גם אם הוא לא
זוכה להגיע לדרגת תלמיד חכם מובהק, הרי הוא בעל אושר עצום, ובעל
סיפוק נפשי לכל אורך חייו, בכל עת ובכל שעה, גם בזמנים קשים, כי
לימוד ועסק התורה - מגדלתו ומרוממתו על כל המעשים.
ומי שחי חיי תורה קבועים, תמיד תמיד, בכל נפתולי החיים, ובכל
מבוכות התקופה, ניכר היטב כי אישיותו יציבה ואיתן מושבו, ואינו
מתפעל מכל מה שמתרחש סביבו.
וכל אותם אלו אשר מנסים להצר את לומדי התורה, אילו היו זוכים
לשכון באהלי תורה, אילו היו זוכים לטעום מצוף אמריה ולהתענג על
ערבות התורה, הם לא היו מסוגלים לחשוב את מזימותיהם, ורק בגלל
ריחוקם מהתורה שהיא מקור הטוב שבעולם, הם זוממים רע על עולם
התורה, יפר השם עצתם במהרה.
בחוץ ממשיכים רוחות המלחמה נגד עולם התורה, רוגשות וגועשות,
משנאיך נשאו ראש על עמך יערימו סוד, אבל אתם בני הישיבות, דומו
להשם והתחוללו לו, התעלמו מהם, מהמונם, ומהמולתם, שאו פתחי
עולם ויבוא מלך הכבוד, המשיכו בתלמודכם ביתר שאת וביתר עוז,
השכימו והעריבו עליהם לבית המדרש והם כלים מאליהם.
בני הישיבות נזר הבריאה מקיימי העו לם! דעו את תפקידכם הגדול,
השכילו והבינו תוקף יקרת משימתכם, שמרו מכל משמר על מה
שזכיתם, ולכן, עליכם לקדש שם שמים בכל תהלוכותיכם, לדבוק
בתורת רבותיכם ובמוסריהם, ולשמר מסורת הישיבות ללא שום שינוי
כלשהו, ובכלל זה גם בדברים שנראים זוטרים, ובפרט בצורת הלבוש
ובסגנון הדיבור, התרחקו מכל השפעות החוץ המידרדר מדחי אל דחי,
שמרו על מעמדכם הנשגב, חיו חיי תורה כל ימיכם, הרבו תורה
וקדושה בעולם, ובזכותם נגאל במהרה גאולת עולמים.

 

[בן עלייה]

הגרמ"ה הירש:
משא נוקב שלא נשמע כמותו הרבה זמן

ברשות רבינו הגדול שליט"א, ברשות כל הרבנים וראשי הישיבות, ברשות כל האנשים החשובים פה, ברשות כל הבחורים הנכבדים,

ב"ה כמו ששמענו מרבינו העניין של לימוד התורה שזה כל החיים ואי דבר אחר חוץ מזה, והציבור לומדים חזק מאד, הוי הרבה מאד חבורות וגם שמעתי שהם ממש ברמה גבוהה מאד, וב"ה שכח התורה חזק ובחורים לומדים בהתמדה רבה וזה באמת מה שמגן ומציל את א"י ובלי התורה הזו לא יהיה שום זכות שתתקיים המדינה, וגם הס"ד שהיה ויהיה פה זה רק בגלל לומדי התורה, אתם לומדי התורה.

אבל מ"מ קרה משהו חמור וזו הפעם הראשונה שזה קרה, וזה העובדה שהממשלה לא מכירה בזכותנו ללמוד תורה ומענישים אלו שלומדים תורה ולא מתגייסים, ובאמת גם בתחילת המדינה כל גדו"י חשבו ע"ז כל הזמן ולמעשה זה לא קרה והסיבה שזה לא קרה היה ס"ד מיוחדת מהקב"ה לגרום שלא יצאו וזה בגלל זכויות והקב"ה עזר שלא יכלו לעשות מה שבאמת רצו לעשות והיום הקב"ה העניש אותנו ולא מנע מהם לעשות מזימתם,

ואסור לנו ח"ו לתלות שהסיבה בפלוני או אלמוני בגלל איש זה בגלל איש זה, ואנחנו נעבור את העבירה שכתוב בתוכחה שבמקום לתלות בעברות שלנו תולים במקרה, אסור לנו את זה, אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו מה נוכל לתקן, וכמובן א"א לדעת חשבונות של הקב"ה, ומה שאנחנו נגיד איזה סברות שזה הסיבה למה שקרה בכל זאת זה סברות בעלמא, מ"מ אנחנו חייבים לחפש מה שנראה לנו לתקן ובודאי רווח יהיה מהתיקון הזה ממ"נ בין אם זה הסיבה או לא, אבל אנחנו צריכים לנסות לראות מה יש לתקן בנו, אחרי שיש כ"כ הרבה תורה, מה אנחנו נוכל כן לתקן, לשנות.

אנחנו כל יום בבוקר בברכת והערב נא כולנו אומרים שנהיה כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה, מה זה עניין יודעי שמך, ויש בזה כמה דברים בר"י במשלי (ב' ה') שם הוא מסביר על הפסוק 'אז תבין יראת ה' ודעת אלוקים תמצא' מה זה יודעי שמך שזה מדרגה גדולה מאד שאדם מקבל על הנפש רוממות השי"ת וגבורותיו ונפלאותיו והזכרון הזה והידיעה הזו נכנס בנפש האדם ויש לו מורא גדול כלפי הקב"ה וא"א לעשות חטא, זה מדרגה גדולה מאד של דעת אלוקים - יודעי שמך, אבל יש בזה עוד מדרגות, יש מדרגה של שויתי ה' לנגדי תמיד כמו שאחז"ל ומובא בשע"ת שהוזהרנו בזה לזכור את השי"ת בכל עת, אסור לנו לשכוח את הקב"ה, צריך בכל עת לזכור אותו, אם לא זוכרים אותו בכל עת עוברים לאו השמר לך פן תשכח את ה' אלוקיך, וחייב האדם להשתדל לקנות לנפשו תמיד ההנהגות המחוייבות מן הזכירה, דהיינו את הזכירה הזו של יודעי שמך לקנות לנפשו תמיד ההנגהות כמו היראה והצניעות וקישוט המחשבות וטכסיס המדות, כי זרע הקודש ישיגו כל הנהגה נאוה והמעטירה בעליה מזכירת השם יתברך, וזה ע"י היודעי שמך מקבלים את כל הדברים היפים שיש באדם היראה צניעות טכסיס המידות.

עוד דרך שלישית, כתיב בכל דרעיך דעהו והוא יישר אורחותיך, לדעת את הקב"ה בכל דרכיך, ויש בזה ב' פירושים בר"י; א' בכל פעולה שאתה עושה השב אל לבך כי אין בה כח ויכולת לפועל ההוא ואין זה בידך ורק ביד ה', לזכור תמיד שכל פעולה היא ביד ה', ועוד דבר בזכירת כל מעשה תשיב אל לבך אם יש דרך עוון או חטא במעשה ההוא, אם זה מצוה תעשה ואם לאו לא, זה בכל דרכיך דעהו, וזה מה שאנחנו מבקשים כל יום שנהיה יודעי שמך.

אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו האם אנחנו באמת מקיימים את היודעי שמך, אם מקיימים את הבכל דרכיך דעהו אם מקיימים את הלא תשכח, באמת בזמן ירמיהו לקראת החורבן כתוב בירמיה 'תופסי תורה לא ידעוני' ופי' הרד"ק ועוד מפרשים תופסי תורה היינו לומדי תורה, ולא ידעוני הייתי מפרש שהיה חסר את היודעי שמך וזה היה אחד הגורמים לחורבן, וא"כ אנו צריכים לבדוק את עצמנו כמה שייכות יש לנו ליודעי שמך, וכמה ח"ו יש לנו שייכות לתופסי תורה לא ידעוני.

יש בבני הישיבות קבוצות של בני ישיבות של זמננו, בחורים שלומדים ומחדשים שטוענים היום השתנה מה זה בן ישיבה, אין סתירה היום לנהנתנות, פעם לא היום כן, אין סתירה למוזיקה שדומה למוזיקה של גויים, אין סתירה ללבוש לפי המודה, בן ישיבה היום זה מותר, כמובן שכל הדברים הללו למי שחושב על הקב"ה זה לא בא בחשבון, אבל יש כאלה שאומרים כך בעולם הישיבות,

יש קבוצות ששקועות בלימוד אבל גם שקועות בנייעס, ויש קבוצות שמתעניינים בלהרוויח כסף ולעשות עסקים, כל הדברים האלו זה כמובן סתירה ליודעי שמך.

יש קבוצות שלא עד כדי כך מה שאמרנו אבל רואים חוסר קשר לקב"ה, איך מתפללים, איך מחליטים דברים בלי לחשבן מה הקב"ה רוצה, והמידות שלהם, והחוסר במידת האמת, ניכר שחסר את ה'בכל דרכיך דעהו', חסר ב'לא תשכח את ה' אלוקיך'.

ובכן נדמה לי שיש לנו צד גדול לומר שיש אצלנו בדרגה מסויימת את החיסרון של יודעי שמך, וכיוון שכן המידה כנגד מידה שאם אין יודעי שמך זה שהקב"ה ג"כ מסתלק מאתנו ויש פחות ס"ד, וממילא קרה האסון הגדול שאין לנו זכות ללמוד תורה בא"י, האסון הגדול שזורקים בחורים לתוך בית הסוהר בגלל שלומדים תורה, וזה מה שאנחנו צריכים לתקן, ובחלק מהציבור גם לעשות מהפך בכל השיטות החדשות שיש בקבוצות מעולם התורה, שזה בטל ומבוטל כשרק מסתכלים על העניין של יודעי שמך, וכולנו צריכים לדון איך המידות, איך התפילה, איך הקשר לקב"ה, איך מחליטים דברים אם כל החלטה אנחנו חושבים טוב מה הרבש"ע רוצה, וזה יודעי שמך, וזה אנחנו מחוייבים - להכניס את הקב"ה בתוך חיינו, לקיים את השויתי, לקיים את הבכל דרכיך דעהו, וממילא כל הדוגמאות שאמרנו הם נופלות.

ולעניות דעתי הייתי אומר לבחורים הלכה למעשה; א. לראות בפנים את היסוד של יודעי שמך, לראות בפנים את העניין שהבחור צריך להיות קשור לקב"ה שזה חלק מלהיות בן תורה.

ב. לקיים סדר מוסר כל יום, שסדר מוסר היום אצל הרבה זה בדיחה, אבל מי שרוצה ומבין שהיודעי שמך זה חלק חשוב מאד בחיי הבחור ישיבה, וח"ו חסר ס"ד אם אין את היודעי שמך, בוודאי הדרך היחידה שיכולה להחזיק את זה זה רק עם סדר מוסר.

ג. בשיחה האחרונה של מו"ר ר' אהרן זצוק"ל הוא אמר בלשון כזה, אפשר לתבוע מבן ישיבה שלכה"פ יכוון את השמות של כל ברכה בסוף ברכה בשמו"ע, ואם עושים את זה ומתפללים שמו"ע בכה"ג אזי חושבים כל הזמן על ה'.

ד. וכמובן להוסיף עוד שקיעות בלימוד התורה.

ועי"ז אנחנו לומדי התורה עם ה' נעמוד חזק כנגד כל מי שפועל נגדנו, בגאוה דקדושה בגאוה שאנחנו לומדי תורה עם ה' יודעי שמך, ויהיה ס"ד שנוכל להמשיך ללמוד ביתר שאת וביתר עז את תורה של הרבש"ע במדרגה גבוהה בין מצד הלימוד ובין מצד הקדושה, והקב"ה יעזרנו שבודאי נוכל להמשיך לגדול בתורה וירא"ש לקדש ש"ש ולהרבות כבוד שמים וממילא תהיה הגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.​

 

[בן עלייה]

להורדה בדרייב

'עמודי עולם'_ מעמד כביר בראשות מנהיג הדור הרב לנדו לכבוד בני הישיבות ע_י איחוד בני הישיבות, תשרי פ_ו (1).mp4

drive.google.com

 

[אברך קלאסי]

הדרשה של רמ''ה פשוט מיוחדת ונוגע בנקודות ופשוט מניח הדברים על השולחן
באמת הגיע הזמן לאחר הנוהג בשנים האחרונות להגיד כל הזמן לבחורים שהם המושלמים ואינם צריכים אלא לערך עצמי וכו' וכו'
אינני פוסל את כל הדיבורים האלה וודאי שהם נצרכים אך מכל מקום הנאום של ר' משה הלל פשוט נותן פורפורציות [וגם נותן קצת גב למה שנקרא הבחורים היותר פרומערס]