אולפן חדת

משתמש רגיל
gemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
171
תודות
758
נקודות
256
ד' ב' מכפרין אית בהו דאתו לאחר מיתה מכשירין לית בהו דאתו לאחר מיתה דתנן האשה שהביאה חטאתה ומתה יביאו יורשין עולתה עולתה ומתה לא יביאו יורשין חטאתה
קן של יולדת- חטאת ועולה, מי להכשיר ומי לכפר?
יולדת מביאה שני תורין אחד לעולה ואחד לחטאת, מי מהם נחשב מכשיר ומי נחשב מכפר. הנה מבאר רבי ירמיה שהחטאת נחשבת מכשיר [כן פירש"י] והעולה נחשבת מכפר, ומדעולתה אתיא לאחר מיתה שמע מינה שיש מכפרים שבאים לאחר מיתה. והנה מה ש[רש"י] מחשיב את החטאת כמכשיר, מובן, משום דאינה באה על חטא אלא להכשירה לאכול בקדשים, והויא לה כאשם נזיר ואשם מצורע. אך מה שעולתה נחשבת מכפר כאשם גזילות ואשם מעילות צע"ג, שהרי אם יש כאן חטא, היה ראוי לומר שחטאתה מכפרת עליו, אלא מאחר ש"פשפש ולא מצא" חטא, אמרינן שחטאתה היא רק מכשיר, ואם כן קל וחומר לעולתה שאינה לכפרה אלא לדורון או אביזרייהו דמכשיר?
 
ואולי יש לומר בדוחק דלעולם ליכא "פשפש ולא מצא" אלא כל מי שקיבל ציווי להביא חטאת או אשם (לרבות נזיר מצורע ויולדת) בידוע שיש לו גם על מה לכפר, אלא שבפועל כיון שהחטאת/אשם מכשירים אותם, אנחנו מניחים שהחטאת/אשם הם רק "מכשיר" והכפרה היא בקרבן אחר שלהם (נ.ב. גם נזיר מביא -מלבד האשם על הטומאה- קן.) וצ"ע.
 
נ.ב. הקושיא היא על הגמרא שהחשיבה את עולת יולדת כמכפר [נ.ב. יודע אני שכל עולה מכפרת על חייבי עשה, אבל בעולה כולם יודעים ששייך כשר ולא עלה לבעלים לשם חובה, כי זה דורון, ונידון הגמרא הוא להסביר מדוע באשם גזילות שייך כשר ולא עלה הרי זה שונה מעולה כי זה "מכפר", וההסבר של הגמרא הוא שמצינו בעולת יולדת שבאה בלי לרצות.]
יש ויכוח בין רש"י לחזו"א והגרי"ז בפרט אחר, והוא, האם הגמרא מתכוונת גם להוכיח מחטאת יולדת שמכשירין לא אתו לאחר מיתה, או שאין משם הוכחה, כי התם זה משום ההלכה למשה מסיני של חטאות המתות.
 
ד' ב' מכפרין אית בהו דאתו לאחר מיתה מכשירין לית בהו דאתו לאחר מיתה דתנן האשה שהביאה חטאתה ומתה יביאו יורשין עולתה עולתה ומתה לא יביאו יורשין חטאתה
קן של יולדת- חטאת ועולה, מי להכשיר ומי לכפר?
יולדת מביאה שני תורין אחד לעולה ואחד לחטאת, מי מהם נחשב מכשיר ומי נחשב מכפר. הנה מבאר רבי ירמיה שהחטאת נחשבת מכשיר [כן פירש"י] והעולה נחשבת מכפר, ומדעולתה אתיא לאחר מיתה שמע מינה שיש מכפרים שבאים לאחר מיתה. והנה מה ש[רש"י] מחשיב את החטאת כמכשיר, מובן, משום דאינה באה על חטא אלא להכשירה לאכול בקדשים, והויא לה כאשם נזיר ואשם מצורע. אך מה שעולתה נחשבת מכפר כאשם גזילות ואשם מעילות צע"ג, שהרי אם יש כאן חטא, היה ראוי לומר שחטאתה מכפרת עליו, אלא מאחר ש"פשפש ולא מצא" חטא, אמרינן שחטאתה היא רק מכשיר, ואם כן קל וחומר לעולתה שאינה לכפרה אלא לדורון או אביזרייהו דמכשיר?
זה שיש 'כפרה', מקרא מלא הוא - 'וכיפר עליה'.
אך הוקשה לרש"י, שהרי אינה כפרה גמורה על חטא, שלא מצאנו שמתודית עליה, ע"כ שאי"ז חטאת גמורה.
וממה שנא' וכיפר, צ"ל שהעולה הא 'מעין כפרה', וכמו שמכפרת על ביטול עשה וכדו'.
וזה עדיף מאשר לנקוט שיש חטאת שהיא 'מעין כפרה', שזה לא מצאנו כלל.
כנלענ"ד.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון