ד' תעניות בין המצרים ת"ב - קצת קינות ברגש מהכל שלא ברגש? | ענייני דיומא ד' תעניות בין המצרים ת"ב - קצת קינות ברגש מהכל שלא ברגש? | ענייני דיומא

האיש השרוי בשמחה

משתמש רגיל
gemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
175
תודות
326
נקודות
96
שאלתי מחברי הפורום היקרים:

האם עדיף להגיד 10 קינות - אבל בבכי ובהבנה, או שעדיף לומר את כל הקינות -אפילו שזה בפחות רגש?
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
באמת זו בעיה חמורה מאד. לאחר אמירה של ט"ו קינות כבר נמאס לי לומר, אני אומר מתוך קינות המבואר אך זה לא עוזר, כי כבר קלטנו את הרעיון, ביהמ"ק נחרב ואנחנו עצובים מאד. ברור לי שהקליר לא היה אומר את כל הקינות שהוא עצמו חיבר [אם איני טועה כל שנה הוא היה מחבר קינה חדשה].
לו היה בכוחי הייתי מבטל את אריכות הקינות ומשאיר רק עשרה עד חמישה עשר קינות. [בערך באורך של הסליחות של ער"ה].
ובאמת, מעניין לבדוק מי החליט איזה קינות אנו אומרים ואיזה קינות לא לומר. מי סידר את ספר הקינות שלנו ומהי סמכותו.
 
יש חיוב לומר קינות?

כל מטרת הקינות היא לעורר את הלב, ולכן מסתבר שעדיף לומר עשר קינות.
לא ממש כי זו תקנה

עיין משנה ברורה סימן א לענין טוב מעט בכוונה מהרבה בלא כוונה
לענין מה ומה הקשר לקינות

ברור לי שהקליר לא היה אומר את כל הקינות שהוא עצמו חיבר [אם איני טועה כל שנה הוא היה מחבר קינה חדשה].
פשטות הקליר כל שנה חיבר ואת זה אמר
 
אז עדיין זה פחות ממה שאנחנו אומרים. [מלבד מה שמן הסתם יש לו רגש יותר גדול למה שהוא חיבר]. חוץ מזה שגם זה היה רק בשנתו האחרונה, אך קודם לכן הוא היה אומר פחות.
לא הבנת נכון פשטות היה מחבר כל שנה בשביל להגיד את מה שחיבר באותו השנה
 
באמת זו בעיה חמורה מאד. לאחר אמירה של ט"ו קינות כבר נמאס לי לומר, אני אומר מתוך קינות המבואר אך זה לא עוזר, כי כבר קלטנו את הרעיון, ביהמ"ק נחרב ואנחנו עצובים מאד.
החורבן לא נגמר ב"ביהמ"ק נחרב ואנחנו עצובים מאוד".

יש כ"כ הרבה רובדים ומשמעויות לחורבן.
כמדומה שאין קינה שחוזרת על עצמה.
כל קינה מביעה זוית אחרת ונוספת של החורבן.

יחד עם זאת, ודווקא משום כך, צודק הרב "האיש השרוי בשמחה" שעדיף לומר מעט קינות בכוונה,
כי כשלא ממהרים לגמור את הקינות, אלא מקדישים את תשומת הלב והרגש למה שאומרים - מגלים עוד ועוד את משמעות החורבן.

בייחוד הדברים אמורים בעשר הקינות האחרונות המבטאות ציפיה וכמיהה לגאולת ה'
שכמה שחוזרים ואומרים עוד קינה ועוד קינה - מרגישים שהלב מתמלא עוד ועוד בצפיה לראות במהרה בגאולת ה' לעמו.

שנזכה כולנו - שהשנה לא נאמר אפי' קינה אחת,
ונשוש ונשמח כולנו בבנין בית המקדש בב"א.
 
ואחרי ה10 האלה יגיע חצות?
תגיד 10 ברגש ואז את השאר.
להגיד את כל הקינות ברגש זה ייקח את כל היום. ואין כח לזה.

והרי זה גופא הדיון פה, כי לכאורה מה שנשתרש לומר כל כך הרבה קינות הוא מחמת שאין מתרגשים בהם כראוי אלא ממלמלין במהרה.
אבל מי שיאזור כח להתרגש באמירת הקינות, הרי אין לו כח לומר כל הקינות, ואפשר שעדיף שיאמר רק את הקינות האהובות עליו ושמדברות אליו יותר.

וזו הייתה השאלה מה עדיף, למלמל מהר העיקר לקיים המנהג או לומר רק מה שמתחבר אליו ולדלג על השאר.
ואם הרב @איש פשוט בכוחו לומר כל הקינות ברגש, שיערב לו, רובא דרובא אין להם כח לזה.
 
להגיד את כל הקינות ברגש זה ייקח את כל היום. ואין כח לזה.

והרי זה גופא הדיון פה, כי לכאורה מה שנשתרש לומר כל כך הרבה קינות הוא מחמת שאין מתרגשים בהם כראוי אלא ממלמלין במהרה.
אבל מי שיאזור כח להתרגש באמירת הקינות, הרי אין לו כח לומר כל הקינות, ואפשר שעדיף שיאמר רק את הקינות האהובות עליו ושמדברות אליו יותר.

וזו הייתה השאלה מה עדיף, למלמל מהר העיקר לקיים המנהג או לומר רק מה שמתחבר אליו ולדלג על השאר.
ואם הרב @איש פשוט בכוחו לומר כל הקינות ברגש, שיערב לו, רובא דרובא אין להם כח לזה.
לא הבנת.
10 ברגש ואז את השאר לומר שלא ברגש.
 
באמת זו בעיה חמורה מאד. לאחר אמירה של ט"ו קינות כבר נמאס לי לומר, אני אומר מתוך קינות המבואר אך זה לא עוזר, כי כבר קלטנו את הרעיון, ביהמ"ק נחרב ואנחנו עצובים מאד. ברור לי שהקליר לא היה אומר את כל הקינות שהוא עצמו חיבר [אם איני טועה כל שנה הוא היה מחבר קינה חדשה].
לו היה בכוחי הייתי מבטל את אריכות הקינות ומשאיר רק עשרה עד חמישה עשר קינות. [בערך באורך של הסליחות של ער"ה].
ובאמת, מעניין לבדוק מי החליט איזה קינות אנו אומרים ואיזה קינות לא לומר. מי סידר את ספר הקינות שלנו ומהי סמכותו.
טוב שההחלטה לא מסורה בידך. כי אז אחד כמוך היה מבטל עוד הרבה דברים ביהדות המסורתית והשמרנית.
 
טוב שההחלטה לא מסורה בידך. כי אז אחד כמוך היה מבטל עוד הרבה דברים ביהדות המסורתית והשמרנית.
נכון, אבל צריך לתת לדברים את הפרופורציות הנכונות. והשאלה היא כמה ערך וחשיבות יש למלמול מלמולים מהיר. גם אם הוא מנהג מקובל.
 
לא הבנת.
10 ברגש ואז את השאר לומר שלא ברגש.
אהה... תודה על ההבהרה, לא הבנתי אותך נכון.

ועדיין הדיון במקומו עומד האם חשוב שישייר לעצמו זמן לומר כל הקינות אף שלא ברגש, והיכא שאין יכול לקיים שניהם מה יותר חשוב.
 
אהה... תודה על ההבהרה, לא הבנתי אותך נכון.

ועדיין הדיון במקומו עומד האם חשוב שישייר לעצמו זמן לומר כל הקינות אף שלא ברגש, והיכא שאין יכול לקיים שניהם מה יותר חשוב.
לענ"ד וכך קיבלתי מרבותיי ברור שטוב קצת ברגש מהרבות שלא ברגש.
אבל ודאי אין לבטל את אמירת הקינות רק לשים דגש במקום הנכון
 
לענ"ד וכך קיבלתי מרבותיי ברור שטוב קצת ברגש מהרבות שלא ברגש.
אבל ודאי אין לבטל את אמירת הקינות רק לשים דגש במקום הנכון
ולדעתי - ואני בטוח שהרבה יסכימו איתי - היכא שאי אפשר לקיים שניהם (לכה"פ) עדיף לבטל אמירת חלק הקינות ולהרבות ברגש.
 

הודעות מומלצות

רבי יהודה כהנא הלר (ט"ז בכסלו...​

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון