רבי שלמה קלוגר בצוואתו המופלאה כתב "יקברוני אצל אדם עני, ויהיה אפילו עני שבעניים רק יהיה בחזקת כשרות. ואל יקברוני אצל עשיר אפילו כשר, וכן לא יקברו אחרי על ידי עשיר, ולו יהא מוחזק ככשר".
והתעוררתי
א. האם הוא כתב את זה בגלל שסבל מעשירים?
ב. איך יפרנס "רבי מכבד עשירים".
ג. האם היו עוד מגדולי הדורות שסלדו כמוהו מעשירים?
אולי מסיבה פשוטה שעני הוא תמיד קרוב יותר לקב"ה
כדאיתא בהרבה מקומות
ובזוה"ק (בראשית קסח:) שמשווה בין תפילה לדוד, תפילה למשה, ותפילה לעני "תְּפִלָּה לֶעָנִי, דָּא הוּא צְלוֹתָא דְּבָעֵי מִסְכְּנָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא,
וְדָא צְלוֹתָא דְּאַקְדִימַת לְכָל צְלוֹתְהוֹן דְּעַלְמָא.... וְעַל דָּא צְלוֹתָא דְעָנִי אַקְדִימַת קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
מִכָּל צְלוֹתִין דְּעַלְמָא, בְּגִין דִּכְתִיב, (תהלים כב)
כִּי לא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי... תָּא חֲזֵי, צְלוֹתָא דְכָל בְּנֵי נָשָׁא צְלוֹתָא.
וּצְלוֹתָא דְמִסְכְּנָא אִיהִי צְלוֹתָא דְקָיְימָא קַמֵּיהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְתָבַר תַּרְעִין וּפִתְחִין וְעָאלַת לְאִתְקַבָּלָא קַמֵּיהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות כב) וְהָיָה כִי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי, וּכְתִיב שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע
צַעֲקָתוֹ. וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ, כְּמַאן דְּמִתְרַעֵם עַל דִּינוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא" וכו'
עוד אפשר שפשוט הייתה לו קירבה מיוחדת למסכנים, הלא הוא עצמו היה מלא ייסורים; התיתם מאביו בגיל צעיר מאד ואח"כ אף מאמו, בו בזמן רבו - ר' יוסף חריף ששימש לו כאב - נפטר, את בנו בכורו קבר בדמי ימיו!, קצת אחרי חתונתו מת חמיו, וכעבור שנים מספר קבר אף את אשתו! כשהוא בעצמו חולה
קיצער היו לו חיים לא פשוטים מבחינה גשמית.
אך יותר נראה טעם ראשון
