• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

אימתי

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
650
תודות
2,349
נקודות
246
הבאתי את לשונו של הרמח''ל כדי שכולם יכולו לקרוא בעצמם, אשמח לשמוע הערות הארות וביאורים על משנת הרמח''ל בענין.

דרך ה' חלק ד' במצוות הזמניות[1]

שופר: אך ענין השופר בר״ה[2] הוא כי הנה ביום זה הקב״ה דן את כל העולם כלו ומחדש[3] כל המציאות בבחינת הסיבוב החדש דהיינו השנה החדשה.
והנה נסדרים הסנהדראות ונערך הדין על כל היצור כפי סדרי הדין העליון וכמ״ש בח״ב והקטיגור מזדמן לקטרג כפי עונותיהם של בני האדם, והנה צונו הקב״ה לתקוע בשופר והכונה בו להמשיך ההנהגה ברחמים ולא בתוקף הדין ולערבב הקטיגור שלא יקטרג[4].

והנה כבר ביארנו בח״ב שכמו שאין מה״ד נותנת שיגיע טוב לבני האדם אם לא יזכו לו כן מחק המשפט עצמו הוא במעשים מן המעשים שיעשו בני האדם בהגמלם הגמול הראוי להם לפי ענינם, שינוהג עמהם בכלל דינם ברחמים ובחמלה ולא ידוקדק עליהם בדקדוק גמור. וכענין מ״ש ז״ל (ר״ה יז.) כל המעביר על מדותיו מעבירים לו על כל פשעיו כי הרי זה מדה כנגד מדה כמו שהוא מוותר כך יוותרו לו ונמצא שמתנהגים עמו ברחמים וזה עצמו מדת משפט. - ואמנם לא המעשה הזה לבד יגמל עד״ז אבל כל מעשה שתגזור החכמה העליונה עליו היותו ראוי ליגמל כך יגמל כך, ומכלל זה מצוה זו של תקיעת שופר שנצטוו בה ישראל להיות ממשיכים עליהם ההנהגה ברחמים וכשישמרו אותה כראוי זה יהיה הפרי שילקטו ממנה.
ואמנם פרט הענין היחס אשר לתקיעת השופר עם המשכת הרחמים תלוי בשרשי ההנהגה ויסודותיה כפי הדברים האמיתים שלה. והכונה בזה באמת,

  • לעורר אבות העולם להתחזק בזכותם לעורר את הרחמים
  • ולפייס מדה״ד
  • ולהגביר הטוב על הרע
  • ולכפות כחות הרע
  • וליטול הכח מהמקטרגים
  • ולהתכוין שישתמש האדון ב״ה מרוממותו להנהיג בשליטת יחודו ולעבור על פשע
  • וכל זה על ידי מצוה זאת כשיתחבר עמה תשובתם של ישראל כראוי[5].
  • ופרטי כל ענין זה כפי פרטי התיקון בדרכיו:


אלו הערות ממש מלמעלה ברמח''ל הנ''ל.
[1] זה פרק לאחר שמבאר את העבודה הזמנית, ולא מזכיר שם בענין ראש השנה ומהות העבודה בו, - כלומר פה זה הפרק הראשון שבו הרמח''ל מבאר את ענין ר''ה!
[2] זה כל מה שהרמח''ל מוצא לומר לנו בענין ר''ה, זה המרכז השופר?
[3] האם הדין נובע מהחידוש של השנה החדשה? – בדרך ה' פרידלנדר הביא, שחידוש השנה הוא הסיבה לדין.

וגם מה המשמעות של הסיבוב החדש, מה זה, הרי באותה מידה ה' יכל להחליט ששנה וחידוש הסיבוב הוא כל עשרים שנה?
[4] והרי הכל גלוי וידוע לפניו, אז מה המשמעות של עירבוב השטן?

כן, ה' שם חק בבי''ד של מעלה שלא יוכלו להשתמש במה שהכל גלוי, אלא צריך שיעמוד קטיגור ויקטרג, ויעמדו עדים שיעידו, ואם הם אינם, ובאופנים מסוימים הם מתבלבלים – במושגים רוחניים – אזי הם אינם יכולים לקטרג, ואי אפשר לשפוט בשום אופן לרעה,

וז''ל הרמח''ל בפרק ב' ''ויבוא גם השטן בתוכם, ופקודתו לתבוע דין בבתי הדין וכשהוא תובע יתעוררו הדיינים וישפוטו. וממדת טובו ית׳‎ שלא יתפוס בדין עד שיקטרג המקטרג ואעפ״י שחטאי החוטא גלוים לפניו. ואולם גם לזה חקק חוקים וסידר סדרים פי׳‎ לקטרוגו של המקטרג איך יהיה ומתי יהיה וכו' עכ''ל


[5] איפה ענין הפחד מהדין?

ענין ההמלכה, שהיא עיקר היום? איפה זה נרמז בדבריו?

ענין הותשובה ותפילה וצדקה מעבירין...?
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
דרך ה' חלק ד' במצוות הזמניות[1]
 
חשבתי שכתבתי את זה, אבל זה כנראה נשמט.
רציתי שיכולו לצטט משפטים מהדרך ה' לצורך שאלת שאלות או ביאור דברים, ולמרות שיהיה כתוב ציטוט אימתי, לא יצטרכו לכתוב לפני כן ז''ל של הדרך ה', כי ידעו שהלשון של הרמח''ל היא הלשון בצבע כחול.
בכ''א תודה על השימת לב.
 
חשבתי שכתבתי את זה, אבל זה כנראה נשמט.
רציתי שיכולו לצטט משפטים מהדרך ה' לצורך שאלת שאלות או ביאור דברים, ולמרות שיהיה כתוב ציטוט אימתי, לא יצטרכו לכתוב לפני כן ז''ל של הדרך ה', כי ידעו שהלשון של הרמח''ל היא הלשון בצבע כחול.
בכ''א תודה על השימת לב.
אפשר לכתוב ואח"כ לסמן את הקטע וללחוץ על הכפתור של הציטוט שמופיע בסרגל הכלים העליון ‏‏לכידה.PNG
ובקשר לשאלתך
זה כל מה שהרמח''ל מוצא לומר לנו בענין ר''ה, זה המרכז השופר?
[5] איפה ענין הפחד מהדין?

ענין ההמלכה, שהיא עיקר היום? איפה זה נרמז בדבריו?

ענין הותשובה ותפילה וצדקה מעבירין...?
התשובה פשוטה
והרמח"ל עצמו עונה אותה
ואפשר לכתוב אותה בב' מילים
הרמח"ל בא לבאר את המצוות של המועדים
והמצווה היחידה בר"ה הוא התקיעת שופר
 
הרמח"ל בא לבאר את המצוות של המועדים
והמצווה היחידה בר"ה הוא התקיעת שופר
[1] זה פרק לאחר שמבאר את העבודה הזמנית, ולא מזכיר שם בענין ראש השנה ומהות העבודה בו, - כלומר פה זה הפרק הראשון שבו הרמח''ל מבאר את ענין ר''ה!
אם תעבור על שני הפרקים האלו תראה שזה מוזר עד בלתי מתקבל על הדעת שהרמח''ל התייחס רק למצוות המעשיות, ולכן לא הרחיב.
הרמח''ל בפרק הקודם מבאר מושלם את כל החגים והענינים, ורק את ר''ה השאיר לפה...
 
אם תעבור על שני הפרקים האלו תראה שזה מוזר עד בלתי מתקבל על הדעת שהרמח''ל התייחס רק למצוות המעשיות, ולכן לא הרחיב.
הרמח''ל בפרק הקודם מבאר מושלם את כל החגים והענינים, ורק את ר''ה השאיר לפה...
זה מה שהוא כותב על כל המועדים באופן כללי
שאר ימי הקדש:

ה. ואמנם גזרה החכמה העליונה להוסיף לישראל קידוש על קידוש ונתנה להם ימי קודש מלבד השבת שבהם יקבלו ישראל מדריגות ממדריגות הקידוש אמנם כלם למטה ממדריגת השבת השפעתו וקידושו. והנה כפי מדריגתו השפעתם של הימים האלה כן הוצרכנו לינתק מן העסק העולמי וכפי זה הוא איסור המלאכות בהם. והיינו יום הכפורים למעלה מכלם ואחריהם ימים טובים ואחריהם חולו של מועד ואחריהם ראש חדש ואין בו ביטול מלאכה אלא לנשים ואחר כל זה חנוכה ופורים שאין בהם ביטול מלאכה אלא הודאה בחנוכה ושמחה גם כן בפורים. וכל זה כפי ערך השפע הנשפע והאור המאיר הוא:

חגיגת החגים הזמניים:

ו. ואולם מלבד הקידוש הזה הנשער במדריגותיו כפי מדריגת קדושת הימים יש עוד ענינים פרטיים מיוחדים לכל זמן מזמנים אלה כפי ענינו. ושרש כלם הוא סדר שסדרה החכמה העליונה שכל תיקון שנתקן ואור גדול שהאיר בזמן מהזמנים בשוב תקופת הזמן ההוא יאיר אור מעין האור הראשון ותחודש תולדת התיקון ההוא במי שקבלו. והנה על פי זה נצטוינו בחג בכל הענינים שנצטוינו לזכר יציאת מצרים כי בהיות התיקון ההוא תיקון גדול מאד שנתקנו בו וכמש"ל הוקבע שבשוב תקופת הזמן ההוא יאיר עלינו אור מעין האור שהאיר אז ותחודש בנו תולדת אותו התיקון ועל כן נתחייב באותם הענינים כלם. ועל דרך זה חג השבועות למתן התורה. וחג הסוכות לענין ענני הכבוד אע"פ שאינו אותו הזמן בפרט אלא שקבעה התורה חג זה לזכרון ענין זה וכמ"ש כי בסוכות הושבתי וכו'. וכן חנוכה וכן פורים. ועל דרך זה היו כל ימי מגילת תענית אלא שנתבטלו מפני שלא היו ישראל יכולים לעמוד בהם ונפטרו מהיות עושים זכר להם והתעוררות לאור המאיר. ועתה נבאר המצות האלה בפני עצמן:
בימי הקודש מפרט על יוה"כ משום קדושותו ואת ר"ה מכליל בימים טובים
בחגים לא מזכיר לא את ר"ה ולא את יוה"כ משום שאינם חגים אלא ג' רגלים וחנוכה ופורים שהם מדרבנן
ואח"כ מזכיר רק את המצוות לא הזכיר שם את שבועות כי אין מצווה שנוהגת היום
אלא שופר בר"ה סוכה ולולב בסוכות חמץ ומצה בפסח וחנוכה ופורים הזזכיר שגם בהם יש מצוות אמנם לא פירט ענין המצווה

אם תרצה לברר תורת הרמח"ל לר"ה עיין במאמר החכמה לרמח"ל
ואם תרצה להעמיק עוד עי' בקצה"כ לרמח"ל
 
[2] זה כל מה שהרמח''ל מוצא לומר לנו בענין ר''ה, זה המרכז השופר?
זה כל מה שהתורה גילתה לנו, א"כ זהו עיקר העבודה ביום זה.
[3] האם הדין נובע מהחידוש של השנה החדשה? – בדרך ה' פרידלנדר הביא, שחידוש השנה הוא הסיבה לדין.
כשיש חידוש, זהו הזמן המתאים לבדוק היכן הדברים עומדים, מה קרה בשנה האחרונה ומה צריך להיות בשנה הבאה.
וגם מה המשמעות של הסיבוב החדש, מה זה, הרי באותה מידה ה' יכל להחליט ששנה וחידוש הסיבוב הוא כל עשרים שנה?
נכון, אבל הוא קבע ימים מועדים ושנים, ונכון יש גם עניין של שמיטה ויובל,, אבל הכל סובב סביב כמות השנים.
[5] איפה ענין הפחד מהדין?
מי אמר שלפי הרמח"ל הפחד הוא חלק עיקרי מהדין?
ענין ההמלכה, שהיא עיקר היום? איפה זה נרמז בדבריו?
עיין במאמר החכמה שהאריך מאד בעניין.
נרמז כאן כשנערכין סנהדראות לפניו, זה נערך לפני המלך, היינו כל מציאות הדין מוכיחה שהוא המלך.
ענין הותשובה ותפילה וצדקה מעבירין...?
פיוט מאד חשוב, אבל הוא נושא צדדי איך להנצל מגזרות, ואינו עיקר היום, הרי לא נותנים צדקה ביום זה, עניין התפילה הוא על מלכות ה' ולא בקשות פרטיות [ודאי לפי הרמח"ל] וכן תשובה אינה העיקר ביום זה, אף שהוא חד מעשרת ימי תשובה אין התשובה עיקר בו, ואף אין מזכירין חטא באבינו מלכנו להרבה שיטות.
דעת הרמח"ל בעניין הדין ביום זה שאין לעוררו אלא למתקו והוא נעשה בשופר, וז"ל בקיצור הכוונות: ואין אומרים צדקתך צדק אפילו אם חל בשבת לפי שבו יש משפטיך תהום רבה ובר"ה שהוא יום דין אין לעורר הדין כלל אלא אדרבה למתקו.
 
נכון, אבל הוא קבע ימים מועדים ושנים, ונכון יש גם עניין של שמיטה ויובל,, אבל הכל סובב סביב כמות השנים.
השאלה היתה האם היה בזה הסבר שמובן גם לנו או שיש פה גזירת הכתוב?
ואם תרצה להעמיק עוד עי' בקצה"כ לרמח"ל
מה הר''ת?
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון