בבלי רציחה בזריקת תינוק מראש הגג. (1 צופה)

[חזיא לרדיא]

מדוע יש איסור ודין רציחה בזריקת תינוק מראש הגג והלא הלה שהוציא אינו הרגו אלא נתנו באוויר העולם, וכח המשיכה הוא שמשכו כלפי מטה והרגו, וא"כ אי"ז כי אם גרמא בעלמא גרידא, מה דעת הלומדים הגדר הברור בענין?

 

[אחד יחיד]

מדוע יש איסור ודין רציחה בזריקת תינוק מראש הגג והלא הלה שהוציא אינו הרגו אלא נתנו באוויר העולם, וכח המשיכה הוא שמשכו כלפי מטה והרגו, וא"כ אי"ז כי אם גרמא בעלמא גרידא, מה דעת הלומדים הגדר הברור בענין?

לחץ כדי לכווץ...

אתה יכול לשאול גם מצד שקרקע עולם הרגה אותו.

 

[דבר היושר]

שאלה מעט מגוחכת. אם אתה צודק אז אוסיף עוד כמה קושיות עצומות נוספות א. מדוע 'כוח המשיכה' לא חשוב כ'כוח אחר המעורב בהן' [ומדוע הוצרכו ל'רוח' ודומיו] ב. כיצד אדם חייב על יצירת בור, הרי הוא דומה באופן מושלם ל'אש', שבשניהם 'כוח אחר מעורב בהן' [התם רוח ושם כוח המשיכה] ג. למה אדם שזורק ממון חברו לנהר, איננו נידון כוח המשיכה כמייצר 'איבוד הממון' אלא האדם מוגדר כן ועוד תמיהות רבות נוספות.

המענה לזה הוא פשוט בתכלית, 'כוח המשיכה' איננו נתפס ככוח עצמאי קיים, שלעיתים קיים ולעיתים אינו קיים, שהרי איננו ניתן לשליטת אף מגבלה ואף יכולת וכוח אנושי לעומת רוח, שכן ניתנת לשינוי ואיננה קיימת בעצם הטבע, שהרי התגלמות מציאותו היא בעצם הוויתו של עולם, ואשר על כן הוא נתפס כחלק מעשיית האדם והוא נטפל אליה.

 

[אחד יחיד]

לעומת רוח, שכן ניתנת לשינוי ואיננה קיימת בעצם הטבע,

לחץ כדי לכווץ...

למה?
איך ניתן לשלוט על הרוח, ולמה היא לא קיימת בעצם הטבע?

 

[דבר היושר]

אתה צודק. לא אלו המילים הנכונות.
התכוונתי להגיד שהרוח איננה קיימת בעצם הטבע, אלא היא 'כוח עצמאי', ועצם היות הדבר משתנה וקיים אך לעיתים, מוכיח למעלה מכל ספק שהוא 'התחדשות' שגם אם היא מובנית היא אינה בתוך מסגרת העולם בעצמה, לעומת 'כוח המשיכה' שקיים ומתגלם כדבר טבעי המוכרח.

 

[אחד יחיד]

אתה צודק. לא אלו המילים הנכונות.
התכוונתי להגיד שהרוח איננה קיימת בעצם הטבע, אלא היא 'כוח עצמאי', ועצם היות הדבר משתנה וקיים אך לעיתים, מוכיח למעלה מכל ספק שהוא 'התחדשות' שגם אם היא מובנית היא אינה בתוך מסגרת העולם בעצמה, לעומת 'כוח המשיכה' שקיים ומתגלם כדבר טבעי המוכרח.

לחץ כדי לכווץ...

אני מבין שיש חילוק בין רוח לכח המשיכה - שזה משתנה וזה לא, אך עדיין לא הבנתי למה זה מחלק.

 

[צריך ביאור]

מדוע יש איסור ודין רציחה בזריקת תינוק מראש הגג והלא הלה שהוציא אינו הרגו אלא נתנו באוויר העולם, וכח המשיכה הוא שמשכו כלפי מטה והרגו, וא"כ אי"ז כי אם גרמא בעלמא גרידא, מה דעת הלומדים הגדר הברור בענין?

לחץ כדי לכווץ...

עיין רמב"ן במלחמות ה' מסכת ב"ק דף יז: בסוגיא של בתר מעיקרא.

 

[היא שיחתי]

יעוי' בספרי פרשת מטות אין לי אלא באבן שהוא חייב גלגל עליו סלעים ועמודים מנין ת"ל מות יומת מכל מקום, והיינו דגילגול סלעים בנוי ג"כ על כח משיכה ואפ"ה חייב.
וידוע ד' התוס' בסנהדרין דע"ז גבי מושך במעגילה ונפלה והרגה שלכאו' לא הוי כחו כיון דהוא משך למעלה ורק עזב את זה או שזה התנתק מאליו וא"כ לא הוי כחו הרי הוא לא דחף בכח, ותירץ תוס' דכל שמושך למעלה יותר הרי זה נופל יותר כלומר שמצרפים את כל סביבת העשיה לחלק מהעשיה
כיוצא בדבר ביד רמה סהנדרין ע"ז ע"ב גבי זורק חץ שלכאו' לא הוי כחו כיון דהוא רק משחרר את הקשת והחץ עף מאליו וג"כ החיוב כי מצרפים את כל הסביבה של ההזק למעשה ההזק
וכן הכא בכח משיכה הרי זה חלק מהמעשה שלו

 

[אוהב ספר]

מדוע יש איסור ודין רציחה בזריקת תינוק מראש הגג והלא הלה שהוציא אינו הרגו אלא נתנו באוויר העולם, וכח המשיכה הוא שמשכו כלפי מטה והרגו, וא"כ אי"ז כי אם גרמא בעלמא גרידא, מה דעת הלומדים הגדר הברור בענין?

לחץ כדי לכווץ...

היה אפשר לומר שלא גרע מהורג ע"י רוח מצויה שחייב, אבל כמובן אי"צ לזה וכמו שכבר כתבו למעלה, כיון דהוא דבר קיים בטבע ונחשב למעשה שלו ממש

 

[יחזקאל יחזקאלי]

עיין רמב"ן במלחמות ה' מסכת ב"ק דף יז: בסוגיא של בתר מעיקרא.

לחץ כדי לכווץ...

במחילה ממעכ"ת אבל הרמב"ן שם לא מדבר מילה בביאור העניין שעליו נסוב האשכול
מה שיש שאמרו שכח המשיכה הוא לא עצמאי וכו' מה יענו על היורה חץ בקשת שג"כ אינו דוחף את החץ אלא עוזב את המיתר

התשובה הברורה כתובה שחור על גבי לבן ביד רמה סנהדרין דף עו ע"ב גבי בידקא דמיא [שגם מבוסס כח משיכה] והקשה כנ"ל שהוא רק פתח את הסכר והמים נעו מאליהם
ומדמה לחץ וקשת כנ"ל, ותשובתו שכוחו כגופו אין זה רק כשהחץ נע מכוח האדם אלא כל שנע מחמת מעשה שעשה האדם אף שמעשה זה רק איפשר לכח לפעול כבר חשיב כוחו, ובהמשך הסוגיא כתב שהעוזב אבן ונפלה והרגה חייב דלא גרע מבידקא דמיא.

 

[מחכה]

לענ''ד מוכח מכו''כ ראשונים שבאם ברגע תחילת מעשה ההיזק טמון כל המשך העניינים, אין בזה כח אחר מעורב בו .
ואם ברגע תחילת ההיזק, לא וודאי שיהיו כל המשך מהלך העניינים, יש כח אחר מעורב בו.
ולעניינינו הזורק תינוק, טמון המשך העניין בתחילת המעשה.

אמנם יל''ע אם הנ''ל מדוייק לפי הצדדים בחקירה אם החיוב הוא על ממונו שהזיק או על שמנע חיוב שמירה (אבה''א והגר''ש רוזובסקי ב''ק ועוד) והראיות שהביאו.

 

[יחזקאל יחזקאלי]

לענ''ד מוכח מכו''כ ראשונים שבאם ברגע תחילת מעשה ההיזק טמון כל המשך העניינים, אין בזה כח אחר מעורב בו .
ואם ברגע תחילת ההיזק, לא וודאי שיהיו כל המשך מהלך העניינים, יש כח אחר מעורב בו.
ולעניינינו הזורק תינוק, טמון המשך העניין בתחילת המעשה.

אמנם יל''ע אם הנ''ל מדוייק לפי הצדדים בחקירה אם החיוב הוא על ממונו שהזיק או על שמנע חיוב שמירה (אבה''א והגר''ש רוזובסקי ב''ק ועוד) והראיות שהביאו.

לחץ כדי לכווץ...

אשמח לפירוט מי והיכן.

 

[שלוות העמל]

לענ''ד מוכח מכו''כ ראשונים שבאם ברגע תחילת מעשה ההיזק טמון כל המשך העניינים, אין בזה כח אחר מעורב בו .
ואם ברגע תחילת ההיזק, לא וודאי שיהיו כל המשך מהלך העניינים, יש כח אחר מעורב בו.
ולעניינינו הזורק תינוק, טמון המשך העניין בתחילת המעשה.

אמנם יל''ע אם הנ''ל מדוייק לפי הצדדים בחקירה אם החיוב הוא על ממונו שהזיק או על שמנע חיוב שמירה (אבה''א והגר''ש רוזובסקי ב''ק ועוד) והראיות שהביאו.

לחץ כדי לכווץ...

מסכים
בסגנון דומה [שאינו תלוי בוודאות התוצאה אלא בהשתמשות בכוח קיים- כשאני משתמש בכוח אחר שקיים פה כגון כח משיכה, רוח מצויה, חץ, וכדומה הכול נחשב למעשה שלי שהרוח היא חלק מהמציאות שכבר יש כאן ואני פועל במציאות הזו.
כשאני עושה פעולה כמו לשים אבן בראש הגג ואחרי זה הגיע הרוח [אפילו אם מצויה] זה כבר לא נחשב לגמרי לפעולה שלי, ובאש למדנו שחייב גם בזה [כיוון שהרוח מצויה] כנ"ל