• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

עמוסיך

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
1,177
תודות
6,163
נקודות
443
רש"י עה"פ "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה עֲלֵה וּקְבֹר אֶת אָבִיךָ כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ" מפרש, "אם לא השביעך לא הייתי מתיר לך", שהגמ' (סוטה לו:) אומרת שביקש פרעה מיוסף שיתיר את נדרו, וענה לו שא"כ תופר גם השבועה שלא יגלה שאינו יודע לשון כל שהיא.

ונפשי בשאלתי, הלא יוסף לא יוכל באמת להפר את שבועתו לפרעה, כי לכאורה בשביל שיפר הרב את נדרו, צריך הוא לספר לו מהו הנדר, ויהיה אסור לו לגלות "נשבעתי לא לגלות שפרעה לא יודע שפה".
שמא אין צריך לפרט מיהו המדובר, רק לומר שנשבע למישהו לא לגלות חוסר ידע שלו. או אולי הפשט הוא שרצה לעשות התרת נדרים כללית?.
אשמח לשמוע את דעת הגדולים
 
עי' בגיטין לה: פלוגתא אי צריך לפרוט הנדר
והלכה (יו"ד רכח,יד) שצריך לפרוט הנדר.
אך הטעם שצריך לפרוט - עי' בגיטין שם, משום מילתא דאיסורא
ועי' ברש"י דהיינו שמא רוצה להתיר נדרו כדי שיוכל לעבור עבירה.
וא"כ יל"ד דמי שיודע שאין בזה עבירה, יכול להתיר אף בלא זה, וצ"ע.

וד.א. מה שאומרים בהתרת נדרים שא"א לפורטם כי רבים הם, לא זה הסיבה שיהיה מותר להתיר בלא שמפרט, אלא רק סיבה שא"א לפרט..
מה שמועיל ההתרה, משום ש'איני מבקש התרה לנדרים שאין להתיר אותם' ורק 'על כן יהיו בעיניכם כאילו הייתי פורטם'.
 
בס"ד נראה לי לתרץ כי הטעם שצריך לפרט הנדר הוא, משום שיחשוש המתיר שמא נשבע לקיים מצוה ורוצה להתיר שבועה זו. לכן צריך לדעת את השבועה, כדי לוודא שאין זו שבועה על קיום מצוה. אך יוסף הצדיק, חסיד היה, ולא נחשוש שנשבע על קיום מצוה ובא להפרה. ולכן לא היה צריך יוסף לפרט, ויכול היה להתיר את שבועתו לפרעה – כמובן אם יחייב אותו פרעה להפר את נידרו לאביו.

וא"ת ממתי אנו עושים הבדל בין דם לדם, ובין צדיק לשאינו, דין אחד לתורה הקדושה ותו לא?.

כאן בא ה'נפש החיים' (א כא) באוצרו הטוב מבאר לנו, שהאבות היו עובדים את השם לפי השגה ולא בדיוק לפי הכתוב, לפי מה שידעו שנכון ברגע זה. ובאמת יכלו לעשות דברים לפי הבנתם והשגתם טרם ניתנה התורה, כי משניתנה, לא יעזרו שום השגות ו"ראיות רחוקות"... אך עד שניתנה, היו עושים לפי הבנתם מה נכון לצורך קיום העולם והעם היהודי לדורותיו, כמו יעקב שנשא ב' אחיות, האחים שנשאו תאומות (לפי מ"ד) יהודה ותמר וכו' וכו'.

ע"פ זה ניתן לומר שהדיין, בבואו להתיר את נדרו של יוסף לא יבקש ממנו לפרט את דבר השבועה כיון שבוודאי לצדיק זה ישנה סיבה טובה לכך.
אחר מתן תורה כבר היה דין שונה אולי
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון