שורשי השנאה: מבט איסלאמי על הסכסוך הישראלי-פלסטיני (1 צופה)

הספרן · יום שלישי בשעה 23:46

וידוי אישי קטן
שינוי חשיבה בציבוריות החרדית
נתניהו ואירופאיים מנומסים...
הקוראן ספר אנטישמי!
היהודים בראי האסלאם שנת 2000 ואילך
אנטישמיות פלסטינית
התבטאות אנטישמית של בכירי חמאס
הנוער הפלסטיני לאן?
הכחשת שואה פלסטינית
בני ישמעאל באחרית הימים
רצח נשים וילדי האויב לפי הקוראן
ירושלים באסלאם

וידוי אישי קטן

בעקבות אירועי השביעי באוקטובר, רבים בישראל, ובפרט בקרב הציבור היהודי, חוו תהליך של התפכחות, ובתוכם גם אני, שבעבר החזקתי בתפיסות שטחיות לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני וביקר את המתנחלים, אנשים לאומניים, משיחיים, נעדרי פשרות, וחסרי עכבות, אבל עכשיו אני מבין שיש כמה נתונים שפספסתי, והם לא!

בדיעבד, התברר שאותם "קיצונים" מהקצה הימני של המפה הפוליטית, שהתנגדו להתנתקות ולהסכמי אוסלו, הבינו את המציאות באזור טוב יותר ממני.

חשוב לי להדגיש שהשינוי הזה לא נבע מתגובה רגשית לטבח הנורא, אלא מתוך גישה רציונלית ומתוך רצון אמיתי לחקור את שורשי הסכסוך. כתוצאה מכך, קרסו הנחות יסוד רבות שהחזקתי בהן, והגעתי למסקנה שנפלתי קורבן לתעמולה מערבית המציגה את הסכסוך כלאומי בלבד.

למרות השינוי, אני לא מגדיר את עצמי כאיש ימין קלאסי או כשמאלן שהתפכח. אני נשאר חרדי, מצביע למפלגות החרדיות בהוראת גדולי ישראל, וסבור שאין סתירה בין ההשקפה החרדית לבין התובנות החדשות שלי. הייתי "שטחי לשעבר", שלא היה מודע לשורש הדברים, והטבח היה קטליזטור לבדיקה מחודשת של מהות הסכסוך והשלכותיו.

שינוי חשיבה בציבוריות החרדית

בדור הקודם, הנהגת הציבור החרדי הייתה פתוחה להסכמי שלום ולוויתורים. אולם, כעשור לאחר מכן, חל שינוי בתפיסה, כאשר הרב עובדיה יוסף חזר בו מטעמים הלכתיים והרב שך הצביע על קרבת הציבור הימני למסורת. תהליך זה הואץ בעקבות אירועי השביעי באוקטובר, והתפיסה שאין תוחלת בהסכמים עם "רוצחים" הפכה לנחלת רבים בציבור החרדי. (הערה: התייחסות זו מתמקדת בציבור הליטאי/ספרדי, שכן בציבור החסידי גישה זו הייתה נפוצה יותר מלכתחילה).

כעת, לאחר ההקדמה וההבהרות, אפנה לשורש העניין.

בפרספקטיבה שטחית של תייר מזדמן (או של אחד כמוני עד לפני 7 באוקטובר) שלא מכיר את ההיסטוריה ואת הנפשות הפועלות, היה אפשר למסגר את הסכסוך ישראלי-פלסטיני על רקע לאומי, תסכול של עם שנמצא תחת "כיבוש" ומתקומם נגדו, מה שיוצר מעגל דמים שמתבטא במלחמות, אינתיפאדות, פיגועים וחוזר חלילה..

אבל לׂאאא בְּאָלֶף רַבָּתִי! זו תפיסה מערבית שגויה שמפמפמים לנו השכם והערב בכלי התקשורת, תפיסה שלא מחזיקה מים כאשר נחשפים לציטוטים מכתבי האסלאם, והתבטאויות של מאמיניה המוסלמים גם לפני הקמת המדינה והציונות, ועל אחת כמה לאחר קום המדינה.

הרי כמעט ואין מי שלא מכיר את החדית' (סוג של תושבע"פ מוסלמית) המחליא והאנטישמי שמסית לרצוח יהודים: "לא תגיע השעה עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים והמוסלמים יהרגו אותם, עד אשר היהודי יתחבא מאחורי האבנים והעצים והאבנים או העצים יאמרו "הו מוסלמי, הו עבד אללה, זה יהודי מאחוריי, בוא והרוג אותו."

נתניהו ואירופאיים מנומסים...

אפילו נתניהו שלא ידוע כערביסט מובהק, ציטט אותו בפני ראשי ממשלות אירופאיים ספרד ובלגיה "אנחנו עומדים מול אויב ייחודי אכזרי במיוחד", אמר נתניהו בפאתוס, "אויב לא אנושי. הם חותרים לרצח עם. הם לא נלחמים למען שטח זה או אחר, הם נלחמים כדי להשמיד את המדינה היהודית בכל גבול שהוא. הם אומרים את זה. באמנה שלהם כתוב: אם תמצא שיח והיהודי מסתתר מאחוריו – הרוג אותו. הרוג את היהודי. הרוג את כל היהודים". סיים נתניהו.

[וכמו אירופאיים מנומסים, הם שמעו שתקו, וזמן קצר לאחר שנסתיימה
הפגישה, בזמן שחרור החטופים מידי חמאס, "יפי הנפש" כבר לא התאפקו ובמסגרת מסיבת עיתונאים במעבר רפיח שארגנו לעצמם מהרגע לרגע, הוציאו הצהרת גינוי נגד הישראלים שטובחים בעזתיים האומללים, וקראו באופן ציני "כי על ישראל לחדול לגמרי מהלחימה בעזה ולאמץ את הפסקת האש באופן קבוע".
אבל בחייכם.. בני תרבות יפי הנפש, אם יש לכם אלטרנטיבה איך לטפל בצורה נקיה (גז לא נחשב..) באותם מחבלים שדם של ילדים נשים וזקנים מרוח על ידיהם, אז למה לא תשתפו אותנו בפטנט? לפחות איזה קמצוץ קטן? שלא נצטרך להתמודד ולהקריב קרבנות בלחימה נגד אותם "אנשים" שמחפשים אותנו מאחורי השיחים...?! אה, שנתחבא במנהרות אתם מציעים?! אז קבלו את איחוליי, "תלכו לעזה"!!....]

הקוראן ספר אנטישמי!

גם הקוראן שנכתב לפניו, מלא בתוכן אנטישמי של שנאת יהודים.
אבל שימו לב: הרבה מוסלמים מצטטים מהקוראן פסוקים בשבח היהודים שאכן ישנם.
אולם לאמיתו של דבר, ישנם שתי תקופות בחייו של מוחמד, האחת בתחילת דרכו, שהתבטאה בסורות (פרקים בקוראן) ש"נתגלו".. למוחמד ב"מכה", כשעוד האמין שהיהודים יצטרפו לדתו, וניכר מצדו יחס של אהדה ליהודים ואף הכרה בדת היהודית כ"דת של ספר" הקרובה עכ"פ לאסלאם. אבל לאחר מכן כשהיהודים סרבו לקבל את נבואתו והוא מתאכזב מהם, הוא משנה את יחסו בהתאם, ובסורות שיצר ב"מדינה" ישנם ביטויים רבים המגלים שנאה עזה כלפיהם.
אם כן זו הסיבה שבקוראן קיימים פסוקים שחלקם מדברים בגנות היהודים וחלקם משבחים אותם, אבל במחצית השניה של הקוראן נמצא רק את הפסוקים שמגנים ומזלזלים ביהודים (וכידוע לבעלי הדת הכלל - "הלכה כבתראי" ותפוס "לשון אחרון".....).

שורש הסכסוך ישראלי פלסטיני הספרן מציג (16).jpgלהלן כמה ציטוטים נבחרים מהקוראן המדברים בגנותם של היהודים.
"אכן תמצא כי העזים בכל האדם בשנאתם למאמינים הם היהודים והמשתפים" (סורה 5, 82).
"הילחמו באנשים אשר אינם מאמינים בה' ... ואינם מחזיקים בדת האמת - אלה בהם אשר ניתן להם הספר - עד אשר ישלמו את מס הגולגולת בעודם מושפלים." (סורה 9, 29)
"[הם] הרגו את הנביאים בלא צדק. נאמר להם: טעמו את עונש השריפה" (סורה 3, 181) [כוונתו ליהודים שהרגו את ימ"ש הנוצרי שמקובל גם על המוסלמים]
"לאלה אשר שלחו יד ביום השבת (כוונתו ליהודים) אמרנו שיהיו קופים מאוסים. זאת עשינו כעונש וכלקח לבני דורם ולבאים אחריהם" (סורה 2, 65)
"אלה אשר הוטלה עליהם התורה ולא עמדו בה נמשלו לחמור נושא ספרים. מה רעים הם אנשים כמותם, אשר מתכחשים לאותות הקל. הקל לא ינחה את קהל בני העוולה" (סורה 62, 5)
"המאמינים, אל תקחו לכם את היהודים ואת הנוצרים לבעלי ברית, בעלי ברית הם זה לזה" (סורה 5, 51).

להלן עוד ציטוטים מהוגים אסלאמיים בגנות היהודים.
לדוגמה ב"אלרד עלא אבן אלנגרילה" מוחמד עאלאי המכונה אבן חזם טוען כי "כל המכיר את היהודים יודע כי הם אספסוף מטונף וחסר בינה, ציבור דוחה, גס והמוני, בוגדני, רך לבב, מאוס, כזבן, בעל שאיפות נמוכות ביותר ובעל כושר הבחנה חלש ביותר. הייתכן כי אלו הם בניו הנבחרים של האל?!".
אין צריך לומר כי התיאור הזה הוא אנטישמי מלא בשנאת יהודים, שמזכיר את תעמולת הנאצים שיצוצו כמה מאות שנים אחריו.

היהודים בראי האיסלאם שנת 2000 ואילך

בספרי האסלאם העם היהודי זוהה כקופים וחזירים, אבל לא רק בשחר האסלם, גם בימינו בפסק הלכה שהתפרסם בגרמניה (שנת 2002) והתפרסם במרחבי הרשת, כותב השיח' טיה צקר, לשעבר יו”ר הוועדה לענייני פתווה מוסלמית באוניברסיטת אלאזהר שבמצרים, תחת הכותרת פסק ההלכה (פתווה): “גלגול נשמות בני ישראל לגוף של קופים וחזירים”, במענה לשאלה שהופנתה אליו בזה הלשון: “בקוראן הקדוש נאמר שאללה גלגל את נשמת חלק מהיהודים לגוף של קופים. האם הקופים היו קיימים לפניהם והאם נותר מהם (מהיהודים שהפכו לקופים) זכר כעת?”

וכך הוא משיב: "אללה יתעלה אמר: הן ידעתם את (אלה) אשר חיללו את השבת מקרבם ונאמר עליהם (הללו) יהיו קופים נצחיים (קוראן, סורת הפרה). הפסוק מזהיר את היהודים שחיו בתקופה בה הורד הקוראן (ולאחר מכן), לבל יכפרו בנביא, עליו התפילה והשלום… שכן עונשם של הללו היה שאללה גלגל את נשמתם לגוף של קופים וחזירים, והפך אותם למושפלים – כלומר מנודים, בזויים ולא רצויים”.
מזעזע, אבל זו עובדה. וכל מוסלמי אדוק רואה ביהודי קוף וחזיר...

אנטישמיות פלסטינית

ומכאן לעם הפלסטיני שיש לו היסטוריה ארוכה של שנאת יהודים.
לדוגמא: המנהיג הפלסטיני הראשון, המופתי אלחאג' אמין אל-חוסייני, נאצי מושבע שנפגש עם היטלר וביקש מהשלטון הנאצי שיפציצו את תל אביב, פרסם בזמנו מסמך אנטישמי להלן ציטוט קטן מדברי השטנה שלו:
"מאז ימיה הראשונים של ההיסטוריה היהודית היו הם עם מדוכא, ובוודאי הייתה לכך סיבה טובה. עוד בתקופת הפרעונים המצרים היה צורך לנקוט צעדי דיכוי נמרצים נגד היהודים… היהודים שונאים את מוחמד ואת האסלאם… הקרב… החל כאשר מוחמד נמלט ממכה למדינה… היהודים היו אויביו המרים ביותר של האסלאם והם ממשיכים בניסיונם להרסו. הם יודעים רק צביעות ועורמה. הישארו מאוחדים, הילחמו על המחשבה האסלאמית, על דתכם ועל קיומכם! אל תנוחו עד אשר ארצכם תהיה נקייה מיהודים".

מאז הרבה מים עברו בירדן, המנהיג הפלסטיני התפגר, ישראל "כבשה" חלק נכבד מארץ פלסטין ובשלב הבא השתלטה על העיר "ירושלים" [שמשום מה מוחמד לא באמת הכיר.. לא בחייו ולא בקוראן], ביצרה את "חומותיה" וביססה את קיומה,
ואותה אומה שהפריחה את השממה, מתוארת ע"י הצד השני ולא רק, כ"עם כובש" בארצו..
אבל מי שבאמת "כבש" אותם, את תלמידי הפגר, הם לא הישראלים, אלא הדת האסלאמית האנטישמית, הזרם הקיצוני ביותר השתלט עליהם והעביר אותם על דעתם ודתם,
דתם כי אפילו אנשי האסלאם בדור הקודם, הציבו לעצמם מגבלות לא לרצוח ילדים, לא לטבוח בנשים, אבל לך תשכנע מוסלמי פנאטי שהוא טועה גם אם אתה מוסלמי לא פחות קיצוני.

התבטאות אנטישמית של בכירי חמאס

ואותה קיצוניות דתית שהכפילה והדהדה את השיח האנטישמי, לא נוצרה בחרבות ברזל ולא בצוק איתן, היא מופיעה כבר באמנת ארגון חמאס הדתי, משנת 1988, אז המחוקק של חמאס מטעם נפת חאן יונס לשעבר (שבקרוב תיעלם מהמפה..) שייח' יונוס אל אסטל, קבע: "גורלם של היהודים הוא לסבול באש בעולם הזה ובעולם הבא, לכן אנו בטוחים שהשואה בוא תבוא על היהודים", דברי השייח'..
ואותו 'יונוס', אנטישמי הזוי שלא סותם את הפה בואש שלו לרגע, התעלה אפילו על עצמו במשוואה שטנית אחרת שאצטט מויקיפדיה: "כל הטורפים, כל העופות הדורסים, כל הזוחלים והחרקים המסוכנים, וכל החיידקים הקטלניים הם הרבה פחות מסוכנים מהיהודים".
תעשו פרצוף נדהם, מופתע? לא מספיק! בשביל 'יונוס' פרצוף של חרק יותר מדהים ומפתיע משל יהודי...

אבל 'יונוס' הוא לא היחיד בחמאס שיודע לעשות משוואות...
בשנת 2018 בכיר חמאס אחר בשם אסמאעיל רד’ואן נשא נאום שטני במהלך הפגנה שנלוותה למשט השבועי ברצועת עזה. במהלך הנאום הוא קרא לתמוך ב”התנגדות שלנו ובירושלים שלנו” ואיים על אלו שלא יתמכו: “האדמה תקיא אותם מקרבה, אללה ימאס בהם, והאש (הגיהנום) תיקח אותם יחד עם הקופים והחזירים".

כפי שכבר הספקתם להבין, באנטישמיות ערבית- אסלאמית, “הקופים והחזירים” זה כינוי אולטימטיבי ליהודים, שמוצגים כבעלי חיים נחותים במטרה ללבות כלפיהם שנאה, ולבצע להם דה הומניזציה. [מישהו אמר הסכם שלום? שלום עם קופים שלום עם "דבר אחר"? הלא "מעשה קוף" זה הביטוי האולטימטיבי למעשה חסר תוקף... ואפילו ביהדות לאא"ה קיי"ל.. אין שליחות לקוף, אז שיהיה הסכם שלום אתו?]

הנוער הפלסטיני לאן?

גם בתחנות הטלוויזיה של הפלסטינאים משודרות לרוב תכוניות אנטישמיות, אפילו כאלה המיועדות לגיל הרך משבחות שנאת יהודים ופיגועי התאבדות.

ולא רק תוכניות טלוויזיה, גם ספרי "החינוך" הפלסטינאים עמוסים בתיאורים אנטישמיים נגד יהודים, ולא חסרים דוגמאות למכביר, ולא רק בספרי ההיסטוריה, אלא גם בספרים שאמורים להיות מקצועיים נטו הם מכילים דברי שטנה נגד יהודים. לדוגמא ציטוט שראיתי מספר מתמטיקה פלסטיני שמסית לשנאת יהודים, ושלא לדבר על ספרי הגאוגרפיה כמו ההיסטוריה.

ועל ערוגות השנאה הללו צומחים גדולי פרא שמכריזים בגיל 8 "אנחנו רוצים למות כשהידים, יחי השהידים"......
אצטט לכם תמליל מתוך ראיון שערך כתב חמאס בערוץ אל-אקצא (חמאס) בתאריך 08/05/2014 עם ילדי ג'נין.
כתב טלוויזיית חמאס: עבור מרבית הילדים הללו, ההתנגדות הפכה לחלום מושך... כאשר משוחחים איתם, מיד מופתעים מרהיטות לשונם ומעוצמתה.
ילד א': אנחנו אוהבים את ההתנגדות. אנחנו רוצים למות כשהידים. יחי השהידים...
ילד ב': הכיבוש הישראלי מבין רק את ההתנגדות. אנו תמיד אוהבים את ההתנגדות, כדי לשחרר עמנו פלסטין. אצלנו אוהבים את השהידים. כפיים לשהידים...
כתב טלוויזיית חמאס: האווירה הכללית במחנה הפליטים מלאה ברוח ההתנגדות ובאלה שרשמו את סיפורי הגבורה שלה. על רוב הקירות תלויות תמונות השהידים...
נער ג': ההתנגדות, התנגדות המזוינת, היא מה שמביא תוצאות במחנה הפליטים ג'נין...
כתב טלוויזיית חמאס: מחנה הפליטים ג'נין ממשיך לחנך את ילדיו על ברכי ההתנגדות, והוא מעביר להם את הלפיד מדור לדור. עיניהם נשואות אל אחת משתי התוצאות הטובות ביותר - שיבה אל אדמותיהם הכבושות, או השהאדה.

אלו ההשלכות של חינוך ילדים מגיל אפס לשנאת יהודים.
ושלא נתבלבל לרגע, הביטוי "התנגדות" השגור בפיות הפלסטינים זה סך הכל מכבסת מילים לחובת "ג'יהאד" שמחויב כל מוסלמי לפעול נגד הכופרים! עכ"פ לפי תפיסה רחבה של אנשי אסלאם,

כך ששורש הסכסוך לאמיתו נעוץ בין קפלי הקוראן, ולא כתוצאה מהתקוממות של עם מתוסכל כנגד "גזלן" שכבש את אדמתו.

ואם ננסה לפרוט עוד קצת מההשלכות שיש למניע המניע הדתי פלסטיני בסכסוך, נמצא אותו בא לידי ביטוי גם בכרזות מעוצבות של הסתה פלסטינית - לביצוע פיגועי ירי וידויי אבנים על רכבים של יהודים, במקביל להשתלטות על יישובים ביו"ש - שהאובייקט המרכזי הוא לא אחר מאשר יהודי חרדי שמייצג את היהדות באופן ברור על רקע מגן דוד בוער! (בתמונה מימין).
לא אמרו תמונה אחת שווה אלף מילים? תמונה אחת מבטאת מסר פנימי שאלף מילים לא יצליחו לחשוף.

הכחשת שואה פלסטינית

ואותם "מסוכסכים" שמודלקים בשנאה אסלאמית ליהודים, שגורמת להם להכחיש את השואה האיומה או להאדיר את הנאצים ימ"ש בלי להניד עפעף, מה שמגלה שהשנאה הפלסטינית היא לא רק בעקבת הטריגר הלאומי, כי אם לא כן, אין סיבה להכחיש את השואה מעל כל במה.

רוצים דוגמאות להכחשת שואה שעושים הפלסטינים? בבקשה.
בשנת 2009 כינה חמאס את השואה "שקר שהמציאו הציונים" והגדיר את החינוך בנושא השואה "פשע מלחמה" לא פחות.
אבל לא רק הארגון הדתי קיצוני נוהג להכחיש את השואה, גם אבו מאזן המנהיג החילוני האנטישמי כתב בצעירותו חיבור באוניברסיטה רוסית (אאל"ט בעבודת דוקטורט שלו) בנושא השואה, המכחיש את פשעי הנאצים והסיבה לפרוץ השואה.
כן אותו סבא חביב בעיני השמאל הרדיקלי, הוא לא פחות ממכחיש שואה מתוחכם, כזה שמכחיש את התלאות שעברו על העם היהודי ובכללם גם סבותיהם של אותם אנשי שמאל..

אבל לא די בכך שהם מכחישים את השואה, הם גם משתמשים בהאדרת הנאצים, לדוגמא באופן קבוע תושבי עזה מניפים דגלים נאציים על הגבולות, וקיימת חנות בגדים פופולרית בעזה שנקראת "היטלר 2", לא פחות, והשלט התלוי מעליה מעוצב בסגנון נאצי באדום ושחור. (כולי תקווה שבעקבות המלחמה בעזה, צה"ל ישמיד אותה...)

ומכאן לכל אותם הטוענים שהשיח הפלסטיני הקצין בעקבות תסכול ארוך-שנים מתהליך שלום כושל, אבל לבושתם יגלו שאמירות אנטישמיות הופרחו גם בעיצומו של תהליך השלום, לדוגמא בשנות התשעים מעלה יאסר ערפאת ימ"ש תמונות אנטישמיות אסלאמיסטיות.

אותו יאסר ערפאת בנאום שנשא בשנת 1994 (מה שנקרא נאום יוהנסבורג) בערך חצי שנה לאחר חתימת הסכמי אוסלו, התייחס בנחרצות אל ירושלים כבירת פלסטין הנצחית, קרא ל"ג'יהאד" לשחרורה, ושהסכמי אוסלו שחתם עליהם חצי שנה לפני כן, שווים במשמעותם להסכם שביתת אש שחתם מוחמד עם שב קורייש, לפני שטבח בהם (מה שידוע כהסכם חודייביה), אוסלו, טען ערפאת, הוא לא יותר מחלק בתוכנית השלבים של אש"ף לכיבוש "פלסטין", מה שמבהיר כי הסכמי אוסלו שחתם עליהם הם מהלך טקטי ערמומי והפיך.

צריך להבין כי חלק מהאמונה האסלאמית, שעם ישראל כולו הוא בן מוות! (כמו שלהבדיל אנחנו מאמינים במלחמת גוג ומגוג, רק שאז אף אחד לא טוען שכל הישמעאלים יושמדו, ובטח לא ע"י עם ישראל) וזו אמונה דתית אסלאמית שמלווה כל מוסלמי מסורתי מינוס, ללא חלוקה בין הקיצוניים לפשרניים יותר.

לדוגמא מה שכתוב בחדית' האנטישמי והמפורסם שמסית לרצח יהודים ואצטט אותו שוב: "לא תגיע השעה עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים והמוסלמים יהרגו אותם, עד אשר היהודי יתחבא מאחורי האבנים והעצים והאבנים או העצים יאמרו "הו מוסלמי, הו עבד אללה, זה יהודי מאחוריי, בוא והרוג אותו."
לא יאומן!

אפילו המתונים שבהם, כותבים במפורש, שכל "הנבואות" והאמונות המוסלמיות נגד היהודים יתגשמו כולל החדית' הנ"ל, אלא כעת שישראל חזקה, ראוי להימנע בדור הזה מפיגועים, ובדור הבא כבר תתגשם האמונה האסלאמית! (כך קראתי במאמר שכתב ש'יח "מתון" המשתייך לאנשי הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית). אם כן לא פלא שבמשך הדורות ערכו הערבים והמוסלמים פרעות בעם ישראל.

רצח נשים וילדי האויב לפי הקוראן

האם הקוראן מצדיק רצח נשים וילדים של האויב? יש הטוענים כיום שהקוראן אינו מתיר זאת, אך האם טענה זו נכונה לאור ההלכה האסלאמית וההיסטוריה המוקדמת של האסלאם?

1. אחד הקרבות שערך מוחמד עם השבטים היהודיים נקרא "קרב השוחה", מוחמד ואנשים הוציאו להורג את כל בני שבט קוריט'ה היהודיים, מלבד כ-1,000 נשים וילדים מבני השבט. ראו כאן

2. בעבודת גמר לשם קבלת תואר מסכמת ענת קלופמן-שחר בחיבור "וחי אחיך עמך" את העובדה כולל המקורות שנאסר על מוסלמי להרוג ילדים ונשים אפילו בעת המלחמה. להלן ציטוט:
יש לציין, כי נאסר על הלוחמים המסלמים במסגרת הג'האד להרוג נשים, ילדים ומג'אנין מתוך האוכלוסייה הנכבשת. זאת, כל עוד ניתן לנצח בקרב מבלי לפגוע בהם. לגבי שבויי מלחמה, נשים וילדים עשויים להיות מוצאים להורג במידה ולקחו חלק פעיל בקרב. רק האסכולה החנפית יוצאת דופן לעניין זה, ופוסקת להלכה כי בכל מצב אין להרוג שבויים אם הם מג'אנין, נשים או ילדים. אם קרה והם נהרגו בשדה הקרב כנראה זה קרה כדי לעצור אותם ממטרתם הרעה. אך לאחר המלחמה אין להעניש אותם ואסור להרוג אותם כעונש. אלמוארדי, בן האסכולה השאפעית, מציג שאלה באשר לילד או למעתוה השייכים לאוכלוסיית הכופרים, שיצאו ממקלטם לשטח המלחמה, האם מותר ללוחמים לפגוע בהם. התשובה היא כי יש להשיב את הילד או את המעתוה למקלטם, כיוון שהם אינם יודעים למי מותר לתת להם חסות ולמי אסור. זו גם הסיבה לכך שחוזה החסות אינו נסמך על שיקול דעתם. להלכה, זוהי אחריות האמאם להשיב את הילד או את המעתוה למקלטם ולוודא שהם חוזרים לפיקוח האפוטרופוס. (עמוד 81) הערה 263
ובהערה 263 היא מציינת את המקורות: אבו אלחסן עלי בן מחמד אלמאורדי, אלחאוי אלכביר פי פקה מד'הב אלאמאם אלשאפעי (בירות: דאר אלכתב 263 אלעלמיה, 1999) כרך ,14 עמ' .1

*כמובן שחמאס לא פעלו לפי אותם עקרונות. גם לא בנוגע לאותם מג'אנין (חולי נפש) ששבה לפני כמה שנים (אתיופי) במקום לשחררם לאלתר כפי עקרונות האסלאם..

3. בסרטונים שפרסם השב"כ מחקירת מחבלי הנוח'בה, הם נשאלים האם לפי האסלאם מותר להרוג ילדי אוייב? וחיות האדם ללא יוצ"מ שוללים באופן נחרץ שהאסלאם מתיר לעשות זאת, מה שבעצם הם עשו..

4. בנאום בפני הפרלמנט האירופי. השייח' אחמד חסון, המופתי של סוריה, והאישיות הדתית הבכירה במדינה, אמר בין היתר: "שא-לוהים יקלל כל מי שהורג ילד או בן אנוש כלשהו, אם זה פלסטיני, ישראלי או עיראקי - כיוון שהוא הורג את האדם אשר א-לוהים נתן לו הכבוד ובירך מעל כל היצורים בעולם". אם כי ציטוט זה (מויקיפדיה) נאמר בנוגע לג'יהאד ופעולת הטרור באשר הם, לאו דווקא כנגד רוצחי ילדים.

בני ישמעאל באחרית הימים

במקורות חז"ל יש התייחסות נרחבת לבני ישמעאל באחרית הימים.

פרקי דר' אליעזר כ"ח
"רבי עקיבא אומר, הראה הקב"ה לאברהם אבינו בין הבתרים מלכיות מושלין ואובדין, שנאמר ויאמר אליו קחה לי עגלה משולשת וכו'. זו מלכות רביעית שהיא מלכות אדום שהיא כעגלה דשה. ועז מושלשת זו מלכות יון (מכחישי ה'), שנאמר וצפיר העזים הגדיל עד מאד (דניאל ח). ואיל משולש זו מלכות מדי ופרס, (שנאמר ואיל בעל הקרנים אשר ראיתי מלכי מדי ופרס). ותור אלו בני ישמעאל, לא נאמר תור זה בלשון תורה אלא בלשון ארמית תור זה השור".

"עליו" אלו בני ישמעאל, שעליהם בן דוד יצמח, שנאמר אויביו אלביש בשת ו"עליו" יציץ נזרו(תהלים קלב). ר' עזריה אומר לא נבראו מלכיות האלו אלא עצים לגיהנם, שנאמר והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר (בראשית טו). ואין תנור אלא גיהנם שנמשלה כתנור, שנאמר נאום ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם (ישעיה לא):

פרקי דר' אליעזר פרק ל'.
"ר' ישמעאל אומר חמשה עשר דברים עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים ואלו הן ימודו הארץ בחבלים ויעשו בית הקברות למרבץ צאן אשפתות ומדדו בהן ומהן על ראשי ההרים וירבה השקר ויגנז האמת וירחק חק מישראל ותרבה עונות בישראל שני תולעת כצמר ויקמל הנייר והקולמוס ויפסל סלע מלכות ויבנו ההרים הערים החרבות ויפנו הדרכים ויטעו גנות ופרדסים ויגדרו פרוצות חומות בית המקדש ויבנו בניין בהיכל ושני אחים יעמדו אליהם נשיאים בגופן ובימיהן יעמד צמח בן דוד שנ' ביומיהון דמלכא אינון ועוד היה ר' ישמעאל אומ' שלשה מלחמות של מהומה עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים שנ' כי מפני חרבות נדדו ואין חרבות אלא מלחמות אחת ביער בערב מפני חרב נטושה ואחת בים מפני קשת דרוכה ואחת בכרך גדול (רומי) שהוא כבד משניהם שנ' כי מפני כובד מלחמה ומשם בן דוד יצמח ויראה באבודן של אלו ואלו ומשם יבא לארץ ישראל שנ' מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צועה ברב כחו אני מדבר בצדק רב להושיע".

זוהר שמות דף לב.
"רבי יוסי ורבי חייא הוו אזלי באורחא, אמר רבי יוסי לרבי חייא, אמאי את שתיק, הא אורחא לא אתתקן אלא במלי דאורייתא, אתנגיד רבי חייא ובכה, פתח ואמר (בראשית יא ל) ותהי שרי עקרה אין לה ולד, ווי על דא, ווי על ההוא זמנא דאולידת הגר לישמעאל. אמר ליה רבי יוסי, אמאי, והא אולידת לבתר, והוה לה ברא גזעא קדישא, אמר ליה את חמי ואנא חמינא והכי שמענא מפומוי דרבי שמעון מלה ובכינא, (ס"א אמר ליה מה היא אמר ליה ווי וכו'), ווי על ההוא זמנא, דבגין דשרה אתעכבת, כתיב (שם טז ב) ותאמר שרי אל אברם וגו' בא נא אל שפחתי וגו', ועל דא קיימא שעתא להגר למירת לשרה גבירתה, והוה לה ברא מאברהם, ואברהם אמר, לו ישמעאל יחיה לפניך, ואף על גב דקודשא בריך הוא הוה מבשר ליה על יצחק, אתדבק אברהם בישמעאל, עד דקודשא בריך הוא אתיב ליה ולישמעאל שמעתיך וגו', לבתר אתגזר ועאל בקיימא קדישא, עד לא יפוק יצחק לעלמא.

ותא חזי, ארבע מאה שנין קיימא ההוא ממנא דבני ישמעאל, ובעא קמי קודשא בריך הוא, אמר ליה מאן דאתגזר אית ליה חולקא בשמך, אמר ליה אין, אמר ליה והא ישמעאל דאתגזר (ולא עוד אלא דאתגזר בר תליסר שנין) אמאי לית ליה חולקא בך כמו יצחק, אמר ליה דא אתגזר כדקא יאות וכתיקונוי ודא לאו הכי, ולא עוד אלא דאלין מתדבקין בי כדקא יאות לתמניא יומין, ואלין רחיקין מני עד כמה ימים, אמר ליה ועם כל דא כיון דאתגזר לא יהא ליה אגר טב בגיניה.

ווי על ההוא זמנא דאתיליד ישמעאל בעלמא ואתגזר, מה עבד קודשא בריך הוא, ארחיק להו לבני ישמעאל מדבקותא דלעילא, ויהב להו חולקא לתתא בארעא קדישא, בגין ההוא גזירו דבהון, וזמינין בני ישמעאל למשלט בארעא קדישא כד איהי ריקניא מכלא זמנא סגי, כמה דגזירו דלהון בריקניא בלא שלימו, ואינון יעכבון להון לבני ישראל לאתבא לדוכתייהו, עד דישתלים ההוא זכותא דבני ישמעאל.

וזמינין בני ישמעאל לאתערא קרבין תקיפין בעלמא, ולאתכנשא בני אדום עלייהו, ויתערון קרבא בהו, חד על ימא וחד על יבשתא וחד סמוך לירושלם, וישלטון אלין באלין, וארעא קדישא לא יתמסר לבני אדום. בההוא זמנא יתער עמא חד מסייפי עלמא על רומי חייבא, ויגח בה קרבא תלת ירחין, ויתכנשון תמן עממיא ויפלון בידייהו, עד דיתכנשון כל בני אדום עלה מכל סייפי עלמא, וכדין יתער קודשא בריך הוא עלייהו, הדא הוא דכתיב (ישעיה לד ו) כי זבח ליהו"ה בבצרה וגו'.

ולבתר דא מה כתיב, לאחוז בכנפות הארץ וגו' וישיצי לבני ישמעאל מינה, ויתבר כל חילין דלעילא, ולא ישתאר חילא לעילא על עמא דעלמא, אלא חילא דישראל בלחודוי, הדא הוא דכתיב (תהלים קכא ח) יהו"ה צלך על יד ימינך, בגין דשמא קדישא בימינא, ואורייתא בימינא, ועל דא בימינא תליא כלא, ותנינן דבעי לזקפא ימינא על שמאלא, כמה דאוקמוה דכתיב (דברים לג ב) מימינו אש דת למו, ובזמנא דאתי (תהלים ס ז) הושיעה ימינך וענני, ובההוא זמנא כתיב, (צפניה ג ט) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יהו"ה ולעבדו שכם אחד, וכתיב (זכריה יד ט) ביום ההוא יהיה יהו"ה אחד ושמו אחד:

ירושלים באסלאם - בין מסורת מאוחרת לאינטרסים פוליטיים

הקשר בין האסלאם לירושלים הוא נושא מורכב, הטומן בחובו שילוב של מסורות מאוחרות, פרשנויות תיאולוגיות ואינטרסים פוליטיים. בעוד שמוסלמים רבים רואים בירושלים עיר קדושה, ראוי לבחון את השורשים ההיסטוריים והדתיים של קדושה זו.

אחת הטענות הנפוצות היא שמוחמד הכיר את ירושלים ואף כיוון את תפילותיו לעברה. אולם, טענה זו נסמכת על מסורות מאוחרות, ולא על עדויות קדומות או על הקוראן עצמו. כפי שמציין ד"ר מרדכי קידר, מזרחן ומרצה באוניברסיטת בר אילן - בשבועון לצעירים "עולם קטן" - אף אחד משמותיה המקובלים של ירושלים אינו מופיע בקוראן. הוא אף מצביע על כך שההיסטוריה האסלאמית אינה מתעדת תקופה בה ירושלים שימשה כבירה של ישות אסלאמית או ערבית. להלן ציטוט:

אם תשאלו מוסלמי אם ירושלים קדושה לאסלאם, הוא כמובן יענה "בוודאי" ויספר לך את הסיפור המכונה 'המסע הלילי של מוחמד': "על סיפור העלייה השמימה מספרים מפיו של הנביא שאמר: "הביאו לי את אלבוראק, והוא בהמה לבנה וארוכה, גבוהה מחמור ונמוכה מפרד, רכבתי עליה עד שבאתי לירושלים, לבית אלמקדיס ושם קשרתי בטבעת". הסיפור הזה נועד לשכנע אותנו כי קיימת זיקה עמוקה בין המוסלמים לירושלים, המקום ממנו עלה מוחמד למסעו המופלא בשמים. אך אולי תתפלאו לגלות כי הסיפור הזה לא מופיע בקוראן והוא רק מסורת מאוחרת.

"אף אחד משמותיה המקובלים של ירושלים לא מופיע בקוראן", ההיסטוריה האסלאמית לא יכולה לספר אפילו על יום אחד שבו ירושלים הייתה בירה של משהו שקשור לעולם האסלאמי או הערבי. כשעומר כבש את ארץ ישראל בשנת 638 לספה"נ, הוא לא בחר את ירושלים לעיר בירה, אלא דווקא את רמלה. ירושלים וכל הגדה המערבית היו כבושים במשך 19 שנים בידי הירדנים – מדוע לא הקימו במהלכן מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים? מדוע לא הקימה שם ירדן את עיר הבירה שלה, אם ירושלים חשובה כל כך לאסלאם?

"מוחמד פעל הרחק מירושלים, לא ביקר בה מעולם ולא הזכיר אותה בקוראן", מספר ד"ר קידר. "תעברי, היסטוריון מוסלמי בולט, מספר שעומר, ממשיכו של מוחמד, היה הראשון שהגיע אל שערי ירושלים עם הפמליה המכובדת שלו. כעב, יהודי מתימן שהיה אחד מאנשי הפמליה, הוריד את נעליו בכניסה להר הבית כמנהג היהודים. עומר קלט בזווית העין את מעשהו של כעב, וגער בו: 'אתה מנסה להכניס לנו כאן חומר יהודי? נעל מהר את נעליך'".

ד"ר קידר מסביר שהקשר של האסלאם לירושלים מתחיל כמה עשרות שנים לאחר מכן, בשנת 682 לספה"נ, כאשר הח'ליף ששלט מדמשק נדרש למצוא אלטרנטיבה רוחנית לבני חסותו לאחר שנאסרה עליהם הכניסה לחג' במכה בגלל חטאיהם ברצח, בניאוף ובשתיית אלכוהול. הוא החליט להפוך את ירושלים למוקד אלטרנטיבי לעלייה לרגל, ולשאלת התמהים עליו, אשר טוענים בצדק כי אינם מכירים שום קשר בין תורת מוחמד לבין ירושלים – קרא הח'ליף את הפסוק היחיד בקוראן שבו נתלים תלי תִלים של הוכחות לקשר המפוקפק בין האסלאם לירושלים: "ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש אל המסגד הרחוק".

"הח'ליף אמר להם ש'המסגד הרחוק' המוזכר בפסוק הוא בירושלים, ולשם לקח הבורא את מוחמד ממכה. את כל הסיפור של מוחמד העולה לשמים מירושלים תולים בפסוק הזה, במילים "המסגד הרחוק", שאותן רוצים לחבר לירושלים. כדי לבסס את הסיפור בונה הח'ליף מדמשק את מסגד אל אקצא (=הרחוק) ואת כיפת הסלע, חמישים שנים לאחר מות מוחמד. על פי מקורות אסלאמיים קדומים, 'המסגד הרחוק' המקורי היה בכלל בחצי האי ערב".
עד כאן הציטוט.

לסיכום, כשבוחנים את השורשים ההיסטוריים והתיאולוגיים של קדושת ירושלים באסלאם, מגיעים למסקנה ברורה שהיא התפתחה עם הזמן, והושפעה משיקולים דתיים פוליטיים ואינטרסים של שליטים מוסלמים.

הנעור בלילה · יום רביעי בשעה 09:22