שו"ת מלחמה (1 צופה)

[נחמן זייתוני]

תשובות מח"ס שערי יוסף

נטילת ידים כשקם ממיטתו כששומע אזעקה
שאלה: האם כשקמים באמצע הלילה, כשיש אזעקה, צריך ליטול ידים, או כיון שאח"כ חוזרים לישן אין צריך ליטול ידים. [ובפרט שיש טירחא לנוהגים לשים נעגל וואסר].
תשובה: כיון שקמים אח"כ על מנת לחזור לישון, אין צריך ליטול ידים, [אך הנוהגים ע"פ הקבלה מקפידים ליטול ידים]. אבל אם רוצה לשתות או להתעסק במשהו אחר לפני שחוזר לישן, שצריך ליטול ידים ג' פעמים. ומ"מ אם הגיע כבר עלות השחר, צריך לקום ולחזור וליטול ידים.

מקור: כן נראה ע"פ מש"כ הא"א מבוטשאטש (סי' ד' ד"ה ממו"ח) שכל הקפידא של הוזה"ק היינו שקם ממיטתו, ובמשמרת שלום א' וג', [וכן הו"ד הגרשז"א בהליכות שלמה תפילה פי"ג הט"ז], וכן מוכח ממש"כ במשנ"ב (סי' א סק"ב) וז"ל: ומיד כשיתעורר משנתו ואינו רוצה לישן יטול ידיו אף שנשאר מושכב. עכ"ל, וכן הורו גדולי הפוסקים. אך ע"פ הקבלה יש להקפיד בזה וכמ"ש בכה"ח (ס' ד' סק"ד וסקנ"ב) ששמע בשם הבן איש חי שיש להקפיד בזה.

 

[נחמן זייתוני]

אמירת תהילים שלא נטל ידיו מחמת האזעקה

שאלה: האם מי שרץ למקלט עקב אזעקה באמצע הלילה ולא נטל ידיו, ואין לו מים כעת, יכול לומר תהילים.
תשובה: אם אין לו מים, יכול לומר תהילים, אך ישפשפם קודם, [כיון שידים עסקניות הם, ויש חשש שנגע במקומות המטונפים].

מקור: נראה ע"פ הנ"ל שאין חיוב נט"י, וכן יש ולסמוך שיטת הרשב"א (ח"א סי' קצ"א) שטעם נט"י הוא משום בריה חדשה, ולכן ינקה ידיו במילי דמנקה, אך אם יש לו מים יטול ידים, וכן השיב לי הגרי"א דינר שליט"א.

 

[נחמן זייתוני]

זהירות בנגיעה בנקבים כשקם באמצע הלילה

שאלה: כשקם באמצע הלילה, לאזעקה, האם צריך להזהר שלא יגע בנקביו, מחמת הרוח רעה, או שאין צריך להקפיד בכך.
תשובה: ראוי להחמיר בזה, אך נהגו להקל בכך, ובפרט מחמת לחץ האזעקות [ויש מקפידים שלא לגעת בנקביו, עד שיטול ידים]. אך אם הגיע עלות השחר, יש להקפיד בזה, כיון שצריך ליטול את ידיו.

מקור: בשו"ע (סי' ד' סי"ד) הביא מח' הראשונים, האם אדם שהשכים בבוקר, לפני עלות השחר, ונטל ידיו, אם צריך לחזור וליטול ידיו שוב, וכתב ברמ"א שבבוקר יחזור ויטול ידיו בלא ברכה, ולפי"ז נראה שה"ה קודם נט"י באמצע הלילה, יש להזהר, וכמ"ש בשו"ע (שם ס"ג) "לא יגע בידו קודם נטילה לפה, ולא לחוטם ולא לאזנים ולא לעינים". ולפי"ז ה"ה בנ"ד שיש להזהר, וכן כתב לדינא בהגהות רעק"א (סימן ד' על המג"א סק"ב) ולמעשה נראה שמקילים בזה ע"פ דברי הא"א הנ"ל (סימן ד' ס"א סוד"ה ממו"ח) שהנוטל קודם עלות השחר לית דחש שלא ליגע בנקביו משיאור היום דאם באנו לחוש אין ליגע גם קודם עלות השחר. [וכן כתב בשו"ת שובות והנהגות (ח"ב סימן ב')].

 

[נחמן זייתוני]

אזעקה באמצע שמונה עשרה

שאלה: מהם דיני הפסקה שיש אזעקה באמצע שמו"ע, ואינו נמצא במקום מוגן.
תשובה: אם נמצא במקום סכנה ירד למקלט או ילך לממ"ד אף באמצע שמונה עשרה, וימשיך שם תפילתו. [אף בחזרת הש"ץ יש להפסיק וכנ"ל]. ואם שהה בממ"ד או במקלט ולא המשיך מיד, אף אם שהה כדי לגמור את כל התפילה, אם היה יכול להמשיך ולהתפלל נראה שלא נחשב אונס ולבני אשכנז ממשיך ממקום שפסק. ולבני ספרד נחלקו הפוסקים האם הדין כנ"ל או שאם שהה כדי לגמור כולה, צריך לחזור לראש. (שו"ע סי' קד ס"ה, ומשנ"ב סקט"ז וי"ט וביה"ל ד"ה ואם לאו).

ואם אינו יכול להמשיך ולהתפלל כלל או שהוא אנוס, ושהה כדי לגמור כולה צריך לחזור לראש. (שו"ע סי' קד ס"ה). ושיעור זמן ששהה כדי לגמור את כולה מודדים לפי מה שלוקח לאדם בדרך כלל להתפלל. [ואם הפסיק באמצע הברכה חוזר לתחילת הברכה ובג' ראשונות חוזר לראש, ובג' אחרונות חוזר לרצה שחשובים כאחד]. ומ"מ בזמנינו בדרך כלל עתה שיש התרעות כמה דקות קודם, יכול להספיק לסיים את שמו"ע, וללכת למקום מוגן.

 

[נחמן זייתוני]

אזעקה באמצע ברכת כהנים

שאלה: אם יש אזעקה באמצע ברכת כהנים מה יעשו.
תשובה: אם התחילו ברכת כהנים ואמרו רק ברוך אתה ה' יסיימו למדני חוקיך. ואם גמרו את הברכה יאמרו הככהנים בשכמל"ו. אבל אם הם באמצע ברכת כהנים, יפסיקו באמצע, ואח"כ יחזרו ויברכו יברכך וכו' בלא ברכה אף אם שהו לגמור את כולה, (ביה"ל סי' פ"ב ד"ה קריאה) ואם יש זמן יגמרו הככהנים מעצמם את הברכה, והציבור יכולים ללכת אף לפני גמר הכהנים. אך מ"מ עתה במלחמה בדרך כלל יש זמן לדעת מראש.

 

[נחמן זייתוני]

אזעקה באמצע קריאת התורה

שאלה: אם יש אזעקה באמצע קריאת התורה מה יעשו.
תשובה: יפסיקו, והבעל הקורא והעולה לא ידברו ולאחר האזעקה, ימשיכו לפסוק שהפסיקו. אך מ"מ עתה במלחמה בדרך כלל יש זמן לדעת מראש.

 

[נחמן זייתוני]

שינוי מקום לברכות

שאלה: האם יש שינוי מקום בברכה שבירך בביתו ויצא לחדר מדרגות או למקלט.
תשובה: אם הוא באותו בנין, אף אם בירך שהכל על המים, שחוזר לביתו, אינו צריך לחזור ולברך שהכל, אבל אם יצא החוצה, לכיפת השמים, צריך לחזור שהכל, אבל בלחם ובמיני מזונות, בדיעבד אין שינוי מקום. [עי' רמ"א (סי' קע"ח ס"א) ובשו"ת בצל החכמה (חלק ו' סימן ע') ובשו"ת משנה הלכות (חלק י' סימן לו)].

 

[מבקש תורה]

מי זה השערי יוסף?

 

[נחמן זייתוני]

שינוי מקום באמצע הסעודה

שאלה: אכל כזית לחם באמצע הסעודה, והיה אזעקה, וירד למקלט, בבנין, האם צריך לברך שוב המוציא וליטול ידים.
תשובה: אם הוא לזמן קצר של 10/15 דקות, אינו נחשב היסח הדעת, ואין צריך לחזור ולברך המוציא. [עי' שו"ע (או"ח סי' קע"ח ס"א וס"ב), ונתבאר בארוכה בשערי יוסף הלכות ברכות].

 

[נחמן זייתוני]

אמירת תהילים לאחר המפיל כשהיה אזעקה

שאלה: בירך המפיל, והתחיל גל של אזעקות, האם יכול לומר תהילים, או שכיון שכבר בירך המפיל אינו חייב להפסיק.
תשובה: יכול לומר כל התהילים [ולא רק מזמור יושב בסתר], כיון שכל מה שאומר תהילים הוא לשמירה.

מקור: נראה בנ"ד שאף שלכתחילה אין להפסיק בין ברכת המפיל לשינה, ואף שהפוסקים כתבו שאין להפסיק בברכת המפיל, אף בלימוד ויחזור ויאמר קרי"ש, [וכ"כ לדינא בשו"ת משנה הלכות (ח"ג סימן לד) שאף למנהג הספרדים שנהגו שאינם אומרים ברכת המפיל בשם ומלכות האם מותר להפסיק ללמוד אם לא נרדם כיון שלא בירך בשם והשיב שלא להפסיק, וכן השיב הגרח"ק בספר שאלת רב (ח"ב פרק כא סל"א) שאסור ללמוד שמא ירדם]. מ"מ נראה לומר בכך ג' טעמים. א]. כיון שנחלקו הראשונים האם ברכת המפיל, היא ברכות השבח או ברכות המצוות, שמדברי התוס' בברכות (יא ע"ב) נראה שהוא ברכות השבח, על מנהגו של עולם, ב]. עוד נראה כיון שאומר תהילים לשמירה, אינו הפסק, וכמ"ש במשנ"ב (סי' רל"ט סק"ב) שמדברי השו"ע נראה שברכת המפיל אומרים לאחר קר"ש כדי שתהא הברכה סמוכה לשינה, ומה שקורא אח"כ יושב בסתר וכו', כיון שהוא משום שמירה, אינו הפסק. וא"כ נראה בנ"ד שאומר תהילים לשם שמירה, ולכן אינו נחשב כהפסק. ג]. עוד נראה שכיון שיש אזעקה, אינו חשוב כהיסח הדעת, [וכן הו"ד הגרנ"ק בחוט שני (שבת ח"ב קובץ ענינים ברכות אות יא) שאם אינו יכול להרדם, והסיח דעתו מלישון, מותר לדבר, ולכן בנ"ד כיון שיש אזעקה, ויש היסח הדעת גדול מהשינה, א"כ בודאי שיכול לומר תהילים].

 

[נחמן זייתוני]

ברכת המפיל בזמן מלחמה

שאלה: האם מותר לברך המפיל בשם ומלכות בזמן מלחמה, שיודע שיכול להיות התקפות ואזעקות, ויצטרך להפסיק בדיבור וישתהה הרבה זמן, ולהעיר את הילדים, וללכת לממ"ד.

תשובה: אם יש חשש קיומי, [כמצוי כעת במלחמה עם איראן], ויודע שלא ירדם מיד לא יברך המפיל, אבל אם יש חשש רחוק יכול לברך המפיל בשם ומלכות. אך אם הוא לאחר חצות, אף בספק, ויודע שלא ירדם מיד, לא יברך המפיל, [כיון שלאחר חצות, נח' הפוסקים האם יש לברך המפיל].

מקור: ברכת המפיל נתקנה רק על השינה, ואדם שלא ישן, או שיש חשש [ועכ"פ ספק קרוב למחצה], לא יצא, וכמ"ש בביה"ל (סי' רל"ט ד"ה סמוך) שאם מסתפק שמא לא יוכל אח"כ בודאי לישון אין כדאי לכתחילה לברכם ע"ש, ואף לדעות הפוסקים שהיא ברכות השבח על מנהגו של עולם, כיון שיש חשש קרוב, שלא ישן, כמצוי כעת, נראה שלא יברך הגומל. ומ"מ לאחר חצות, נראה שלא יברך, כיון שע"פ הקבלה לא מברכים, [וכמ"ש בספר פני יצחק (ריש ח"א מערכת ברכות אות עו), ובספר זכרונות אליהו (מני מערכת ה' אות א) ובכה"ח (סימן רלט סק"ח)]. ואע"פ שיש דעות בראשונים שהברכה נתקנה על מנהגו של עולם, מ"מ כיון שיש חששות שישלחו טילים כמצוי כעת, לא יברך המפיל. [ואע"פ שלאחר חצות, למעשה נהגו לברך, כנתבאר בארוכה בשערי יוסף דיני תפילת מנחה ומעריב, מ"מ בנ"ד מחמת הספק לא יברך].

 

[נחמן זייתוני]

בירך המפיל והיה אזעקה ורוצה לשתות

שאלה: בירך המפיל בשם ומלכות, וקצת צמא או רעב, האם יכול לאכול ולשתות.

תשובה: אם נרדם כבר, כיון שחלה ברכתו, יכול לאכול ולשתות לכתחילה, אבל אם לא נרדם, אם תאב לאכול או לשתות, יכול לשתות, אבל יחזור ויברך קריאת שמע.

מקור: במשנ"ב (סי' רל"ט סק"ד), כתב שאם תאב לשתות או לדבר איזה ענין נחוץ, שמותר, אבל צריך לחזור ולקרוא פרשת שמע, יעו"ש, ואף שהו"ד הגרשז"א בהליכות שלמה (פרק יג ס "ד) שמותר לאכול לשתות שתאב מאוד, ע"ש, מ"מ בנ"ד, אפשר לסמוך ע"ד הפוסקים שברכת המפיל היא על מנהגו של עולם, וכנ"ל מדברי החוט שני (שם) שאם הסיח דעתו, יכול לאכול ולשתות.

 

[נחמן זייתוני]

חיוב אמירת אבינו מלכנו בעת מלחמה

שאלה: האם יש חיוב לומר אבינו מלכנו בעת מלחמה.
תשובה: ראוי מאוד לומר אבינו מלכנו, לאחר תפילת שחרית ומנחה, כיון שהוא חיוב תפילה בעת צרה הוא מדאורייתא, אך אינו חיוב.

מקור: בפי' עץ יוסף (על סידור אוצה"ת) כתב שנהג לומר מהר"ם בעידן דריתחא [בזמן מגיפה] אבינו מלכנו עצור מגפה מנחלתך. וכן כתב החת"ס בספר הזכרון (עמ' טז) שיש לומר אבינו מלכנו בזמן מלחמה. וכן הורו גדולי הפוסקים בתחילת מלחמת שמחת תורה, ופשוט וברור שאף עתה יש לומר אבינו מלכנו.

 

[נחמן זייתוני]

כניסה למקום מוגן במלחמה עם איראן
הערת הילדים והכנסתם לממ"ד בלילה

חובת הכניסה למרחב מוגן

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

מי זה השערי יוסף?

לחץ כדי לכווץ...

הגר"י אביטבול שליט"א

 

[נחמן זייתוני]

אמירת י"ג מידות בשעת הוצאת ספר תורה

שאלה: האם ראוי לומר י"ג מידות בשעת הוצאת ספר תורה.
תשובה: יש לומר י"ג מידות בשעת הוצאת ספר תורה בזמן המלחמה, ואף בשבת נראה שאפשר לומר י"ג מידות, כיון שהוא עת מלחמה.

מקור: עי' ר"ה דף יז ע"ב, ובשו"ת תשובות והנהגות (ח"ד סימן קכז). וכן הורו גדולי הפוסקים, בתחילת המלחמה.

 

[נחמן זייתוני]

חובת פינוי המקלטים

שאלה: האם יש חיוב לפנות את המקלטים.
תשובה: יש חיוב מדינא לפנות את המקלטים, [מחמת הסכנה], וכנ"ל. ויכולים השכנים אף לכוף את שאר השכנים לפנות את המקלטים. [אף בתשלום], וכן הורו גדולי הפוסקים. [ובזמנינו שמשתמשים במקלט בשנתיים האחרונות בודאי שהמקלטים חייבים במזוזה בברכה, והחיוב מוטל על ועד הבית].

 

[מבקש תורה]

שאלה: מהם דיני הפסקה שיש אזעקה באמצע שמו"ע, ואינו נמצא במקום מוגן.
תשובה: אם נמצא במקום סכנה ירד למקלט או ילך לממ"ד אף באמצע שמונה עשרה, וימשיך שם תפילתו. [אף בחזרת הש"ץ יש להפסיק וכנ"ל]. ואם שהה בממ"ד או במקלט ולא המשיך מיד, אף אם שהה כדי לגמור את כל התפילה, אם היה יכול להמשיך ולהתפלל נראה שלא נחשב אונס ולבני אשכנז ממשיך ממקום שפסק. ולבני ספרד נחלקו הפוסקים האם הדין כנ"ל או שאם שהה כדי לגמור כולה, צריך לחזור לראש. (שו"ע סי' קד ס"ה, ומשנ"ב סקט"ז וי"ט וביה"ל ד"ה ואם לאו).

לחץ כדי לכווץ...

ואני שמעתי ששאלו שאלה זו לגרמ"מ שפרן
וענה שאם יוצאים באמצע האמבט' אזי אפשר ללכת גם בשמו"ע...

כוונתו הייתה שאנשים לא יחמירו בהלכות פקו"נ כשזה על חשבון שמו"ע ובאמבט' הם קודם יסיימו ואז יצאו.....

 

[למדן צעיר]

 

[נובהרדוקר]

נשאל הגר"י זילברשטיין במי שבא לישון, ומסופק אם לברך 'המפיל' שמא יהיו אזעקות בהמשך הלילה, והשיב שאין לחשוש לכך, ואמר: 'מברכים המפיל, כיון שהברכה שלו יכולה גם להפיל אותם... אתה יותר חזק מהם, אתה אמרת המפיל, הם לא אמרו המפיל, הם אמרו להרוג את היאהוד...'.

 

[נובהרדוקר]

עוד נשאל הגר"י זילברשטיין, אם קמו לאזעקה אחרי עלות השחר, האם מותר לחזור לישון או שיש בעיה לפני התפילה, והשיב: 'אי אפשר כבר לישון, עכשיו צריך לקרוא ק"ש ותפילה, ואחר כך ילך לישון'.