מנהגים שימת לב לנפילת התקופה בעת זו (1 צופה)

[עמוסיך]

ע"פ רמ"א ביו"ד קטז ה
"ומנהג פשוט שלא לשתות מים בשעת התקופה, וכן כתבו הקדמונים, ואין לשנות (אבודרהם ומרדכי ס"פ כל שעה רוקח סימן ער"ה ומהרי"ל ומנהגים).
בערך מ 16:00 עד 17:00

 

[יואל שילה]

לפי איזה אזור זמן נאמרו הזמנים הללו של התקופות? קצה המזרח? טבור הארץ? ירושלים?
מה הוא החצות שממנו סופרים את השעות? הלילה הזה? חצות ממוצע?
איזו שעה מדובר זמנית או קבועה?
מתחשבים בשינוי של כשעתיים בזמן המולדות הממוצע שאירע מאז חז"ל ועד היום או לא?
בקיצור, לא ניתן לדעת כלל מתי יוצא זמן נפילת התקופה.

 

[עמוסיך]

לפי איזה אזור זמן נאמרו הזמנים הללו של התקופות? קצה המזרח? טבור הארץ? ירושלים?
מה הוא החצות שממנו סופרים את השעות? הלילה הזה? חצות ממוצע?
איזו שעה מדובר זמנית או קבועה?
מתחשבים בשינוי של כשעתיים בזמן המולדות הממוצע שאירע מאז חז"ל ועד היום או לא?
בקיצור, לא ניתן לדעת כלל מתי יוצא זמן נפילת התקופה.

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח,
רק תזכרתי שכעת נופלת תקופת טבת, שהרמ"א אמר לחשוש לתש' הגאונים וכו' אני לא מונח בהלכות אלו. וטוב שר' יואל הצטרף

 

[התורה]

ישנן ארבע תקופות, שהן למעשה עונות: תקופת ניסן (אביב), תקופת תמוז (קיץ), תקופת תשרי (סתיו) ותקופת טבת (חורף). התקופות מוזכרות כבר בתלמוד הבבלי (מסכת עירובין, דף נו). בתקופת טבת זהו הלילה הארוך ביותר, תקופת תמוז היא היום הארוך ביותר, ובתקופות ניסן ותשרי - היום והלילה שווים. בדורות האחרונים האשכנזים הקפידו פחות על המנהג, אך חלק גדול מהספרדים עדיין שמרו עליו.
אז מהו מקור המנהג? בתקופת הגאונים (לפני יותר מ-1,200 שנים) נשאלו על כך הגאונים, שפסקו לאסור: "ששאלתם על מה שנהגו העם להזכר בשעת התקופה שלא לשתות מים אע"פ שלא ידענו טעם צריכין אנו לחוש שלא על חנם פשט מנהג זה בישראל. ויש אומרים לפי שבכל אחת ואחת מארבע תקופות מלאכים ממונים עליהן ובעוד שמתחלפים מלאכים אחרים יתכן שיצא נזק לשום אדם כמו מלך בשר ודם שמת ואח"כ מקימים מלך אחר תחתיו ואינם יודעים הבריות אם יהיה טוב רע. ויש אומרים שהוא משום סימנא בעלמא לפי שאינם רוצים להתחיל בראש התקופה במים שהוא דבר הקל. ודמיון לזה מה שאמר דוד הע"ה והורדתם אותו אל גיחון כלומר שתמשך מלכותו אף כאן בעבור שהיא תחלת התקופה עשו זה המנהג".
ר' חלפון הכהן, אחד מחכמי ג'רבה, כתב בזמנו שאם מרתיחים את המים - אין חשש במים מבושלים. בנוסף ניתן להוסיף להם מעט מיץ, כך שלא יהיו צלולים לחלוטין. אפשרות אחרת היא לשפוך אותם לכלי ברזל, אשר מפיג את הסכנה שבמים. ובאופן כללי, אם המים סגורים בחותם - הרי שאין בעיה. על פי הגדרות אלה, בימינו ניתן לשתות מים ללא קושי רב. מים חדשים שיוצאים מברז ברזל בשעות הנ"ל מותרים לגמרי. גם מים מינרליים מבקבוק חדש וחתום מותרים. אפשרויות אחרות הן להוסיף מעט מיץ או להרתיח את המים טרם השתייה.

איסור שתיית מים בחילופי תקופות – המכלול

www.hamichlol.org.il

(הידברות)​

 

[יואל שילה]

יישר כח,
רק תזכרתי שכעת נופלת תקופת טבת, שהרמ"א אמר לחשוש לתש' הגאונים וכו' אני לא מונח בהלכות אלו. וטוב שר' יואל הצטרף

לחץ כדי לכווץ...

שכחתי גם להוסיף שכלל לא ברור האם התקופות הללו מיירי בתקופת שמול, בתקופת רב אדא, או בתקופות האסטרונומיות האמיתיות
בקיצור, הרוצה לחשוש - יצטרך לחשוש בטווח גדול של כמה ימים

כתב הרמ"א (יו"ד קט"ז ה') 'מנהג פשוט שלא לשתות מים בשעת התקופה' - וחישוב התקופה לענין זה הוא על פי תקופת שמואל [צמח צדק הקדמון י"ד, וכתב בשו"ת אג"מ (או"ח ד' י"ז) שאף שתקופת שמואל אינה מדוייקת - אולם לא נדחתה מהלכה, שהרי הביאה הרמב"ם באריכות (קדה"ח ט'); כתב האבודרהם (הובא בד"מ יו"ד קט"ז ה') ששתיית מים בשעת התקופה היא סכנה, אמנם ראב"ע (ספר העיבור ט'., הובא בד"מ שם) כתב שחכמי המזלות שיודעים את תקופת האמת לא אמרו שהאוכל ושותה בתקופה ינזק, ושרבינו האי הסביר שהוא ניחוש בעלמא - דמאחר שהיא תחילת השנה אין מעונינים בשתיית מים אלא באכילת מתוק לסימן שתהא שנתם מתוקה; ושיש מהגאונים שאמר על התקופה 'כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב', והקדמונים תיקנו דברים אלו כדי להפחיד - שייראו מהשם, והרשעים לא יוסיפו לרשוע - וישובו מדרכם למען יִנָצלו מד' התקופות; כתב בספר עתים לבינה (עמ' 88) שזמני התקופות שנאמרו בצנעה - נעלמו מהמון העם ורואים שבס"ד אין ניזקים מהם, ותקופת שמואל אינה תקופה באמת - 'ע"כ לבי אומר לי שמי שאין נזהר במצות התקופות לשום ברזל וכיו"ב - לא יוזק, וגם לא יקבל שכר מזהירת הפרישה, ותָמִים תִּהְיֶה'.